ליגת האן.בי.איי בשלבי הריסה
איגוד השחקנים ובעלי קבוצות ה-אן.בי.איי בדרך לשביתה
המגשר הפדרלי שמונה במטרה למצוא "סולחה" בין הצדדים - כפי שמכונה "גישור" בארץ - אמר בשבת לפנות בוקר: "הצדדים רחוקים מדי אחד מהשני. אין דרך לגשר. אני הולך הביתה". איגוד השחקנים והצד המייצג את בעלי קבוצות ה-אן.בי.איי ניפרדו מבלי לקבוע פגישה חדשה. הליגה מבוטלת עד חג המולד. יכול מאד להיות שה-אן. בי. איי כפי שידענו אותה לא תחזור לעולם. הנזק העצום הניגרם לליגה הוא כמעט בלתי הפיך: לליגה ייקח שנים על גבי שנים לחזור למה שהיתה, אם תחזור בכלל. התחילו לעלות כאן כל מיני רעיונות - כמה מהם מוזרים ביותר - להתחלת ליגה חדשה.
האם ייתכן שזה מה שבעלי הקבוצות רצו - הריסת הליגה כפי שהיא מוכרת לנו ובנייה מחדש - כבר מלכתחילה, כשהכריחו את ההשבתה?
כל חוזי 30 האולמות הם על שם הקבוצה, שהיא חברה רשומה בבעלות הבעלים (אני לא בטוח בקשר לניו-אורלינס שהיא 'בבעלות האן.בי.איי). בעלי הקבוצות לא יפרקו את החברות שבבעלותם (הקבוצות), אלא יפרקו את הצורה שהן בנויות, והדבר הראשון שיעוף הוא איגוד השחקנים. אולי אפילו יכריזו על פשיטת רגל (אם זה נכון שכל כך הרבה קבוצות מפסידות כסף)? אם אמנם תהיה הכרזת פשיטת רגל, בעלי הקבוצות יוכלו להתחיל הכל מחדש, כשהתחרות היחידה שישנה להם היא אירופה וסין. הארצות האירופאיות הראשיות שמשחקות כדורסל רציני הן איטליה, ספרד, ויוון, והן מחוסלות כלכלית.
אז מי יודע? אולי יתחיל עולם חדש של כדורסל עם משכורות כמו בישראל? הכל יכול לקרות, בעיקר עכשיו כשכמה שאלוני קהל הוכיחו שלקהל נישבר מה-אן.בי.איי והליגה הפסיקה לעניין 63% מהנשאלים.
האם דייויד סטרן אמנם 'מאסטר של עבדים'?
אם חזיתם בתכנית היקרתית 'ריל ספורטס' של בריאנט גמבל ב-אייטש. בי. או. בה הוא ראיין את ג'רי ווסט שסיפר על חיים שלמים של דכאון וסבל נפשי, הוא סיים בהתקפה חריפה ללא תקדים על דייויד סטרן, הקומישיונר היהודי של האן.בי. איי. אילולא אחד מאנשי הצוות הראשיים שלו ברנרד גולדברג היה יהודי, הייתי חושד בגמבל באנטישמיות. היתה זו התקפה ללא רחמים, ולטעמי חסרת הגינות על האדם שאחרי הכל אחראי יותר מכל אחד אחר על החייאת הליגה בשנות ה-80' אחרי שבשנות ה-70' היא הפכה ל-"קוק ליג" - לא המשקה; האבקה. כמובן שהגעתם של מג'יק ולארי בירד, ואחריהם מייקל ג'ורדן, היתה קריטית ללידתה המחודשת של של הליגה, אבל את הקרדיט הראשי מקבל הנשיא, לא השרים השונים או מפקדי הצבא.
הנה כמה הציטטות מנאומו של גמבל: "הנוסח של הקומיסיונר של הליגה דייויד סטרן על ההשבתה וגורמיה, הוא כמובן מפוקפק...""המהלכים שלו הם טיפוסיים לקומיסיונר שתמיד היה להוט להיראות כמו מנהל אחוזת עבדים שמתנהג לגברים שהם שחקני הליגה כאילו היו ילדים (יותר מ-'ילדים'; 'בויס' הוא הכינוי שהשתמש בו האדם הלבן בדרום של אז כשפנה לשחור אפילו בן 90)"..."זה חלק מה-מ.או. שלו (מודוס אופרנדי). כמו האובססיה שלו ששירתה רק את רצונו לקוד הלבוש, או האיסור על שחקנים לשאול את השופטים לפשר שריקה זו או אחרת. כל החוקים הללו מטרתם לשרת רק דבר אחד: להראות את חוזק ידו ושליטתו במשחק ובשחקנים...""אני משוכנע שכמה יירתעו מהצורה בה אני מתאר אותו, אבל התנהגותו מלאת הבוז לשחקנים היא ברורה, מוחשית, ופטטית, בדיוק כמו המוטיבים השקופים שלו...""כן, המודל העסקי של הליגה שבור, אבל הבעייה היא שהוא חלק מהצרה, ולא חלק מהפתרון...""אני אומר זאת בגלל שהאיגוסנטריות הנודעת לשימצה של הקומיסיונר, יותר מעוניינת לכופף, להכניע, ולהעליב את השחקניחם מאשר לפתור את בעיית ההשבתה...""כיצד אחרת אפשר להסביר את הטענות של הקומיסיונר? הוא לא הפסיק לשלוח מהלומות נוק-אאוט לראש איגוד השחקנים בילי האנטר שכאילו נותן לשחקנים אינפורמציה שגוייה, ונשמע כמו "צ'יקן ליטל" מסיפורי הילדים"
להשוות את דייויד סטרן למאסטר של העבדים מהתקופה הלא כל כך רחוקה זוהי המכה הקשה ביותר תחת החגורה. זוהי גזענות לשמה בכיוון ההפוך. ה-'אוברסיירס' של העבדים היו האנשים הברוטליים ביותר באחוזות. הם-הם שהיכו עבדים שלא צייתו או עבדו במלוא האון, בשוט. הם שרפו עבדים בברזלים מלובנים. הם הרגו עבדים. קראתי פה ושם על ההגזמה הזאת, אך בינתיים הדבר לא גרם לרעש מספיק. אני מאמין שלא שמענו את הסוף על כך.
מיהו באמת דייויד סטרן?
דייויד סטרן הוא הקומיסיונר הוותיק ביותר (27 שנים) בליגות המקצועיות, והידוע מכולם. הוא גם הקומיסיונר בעל הידע המיומן מכולם, והמחונן מכולם. ישנם המכנים אותו 'הרקטור של הקומיסיונרים'. ישנם הטוענים שהוא למעשה ירש ליגה מוכנה לפריצה קדימה מקודמו, לארי או'בריאן, וכמובן שכל השונאים לא מפסיקים לטרטר את שמם של לארי, מג'יק, ומייקל כמצילי הליגה האמיתיים, אך בכל מקרה לאיש אין יכולת לשנות את העובדה שהליגה שינתה עורה בעת שמירתו. הוא-הוא היה הקומיסיונר בתקופת הזהב של הליגה כשהפכה לאחת הליגות הפופולריות ביותר בעולם, וללא ספק הליגה האמריקאית הפופולרית בעולם.
אומרים עליו שהוא היה יותר אופורטוניסט מאיש הוגה דיעות. יש הטוענים שהוא היה בעיקרו אדם מעשי הקופץ על ההזדמנות שניתנה לו, ומנצלה עד הסוף, מאשר איש אשכולות עם רעיונות יצירתיים ומבט לעתיד. אני לא כל כך בטוח שזה נכון, וחלק גדול מהקרדיט להצלחת הפריחה הגלובאלית של הליגה אני מוכן לתת לו בלי הרבה היסוס, אפילו אם כל מה שעשה היה לנצל את ההזדמנות עד סופה.
בקשר למלחמת החורמה באיגוד השחקנים, חובה לדעת שדייויד סטרן היה 'אנטי יונין' כל ימי חייו. אני לא יודע אם בתוך-תוכו הוא 'אנטי איגודים', אך זה היה הקו שלמד והתמחה בו בלימודי המשפט שלו. כל ימיו הוא היה עורך דין שתפקידו היה להילחם נגד האיגודים המקצועיים. בעולם המשפט איש לא שואל אותך - ולא משלם לך - לפי העדפתך, אלא לפי פועליך. הוא קיבל ג'וב של עורך דין בחברה הידועה 'פרוסקאוור ורוס', חברת עריכת דין שהתמחותה היתה (והיא עדיין כזאת!) "אנטי יוניון". למעשה, בידי עורך הדין הצעיר דייויד סטרן הוטלה המשימה של מניעת האיגוד בנסיונו להחזיר את קוני ("הנץ") האוקינס לליגה. מה שקרה הוא שמה שנקרא "משפט קנגורו" (משפט בו הוחלטה למפרע החלטה מסויימת ע"י מניפולציות ותככים) החליט שקוני היה מעורב במכירת משחק (שקר וכזב!), והיוניון החליט לפגוש את ה-אן.בי.איי. בבית המשפט למען החזרת הנץ לליגה. הליגה שכרה את חברת 'פרוסקאוור ורוס' לייצג אותה, וראשי החברה שלחו את העורך דין הצעיר המבריק דייויד סטרן, לייצגם במשפט ולדאוג שהנץ לא יחזור לליגה. דייויד סטרן ניצח את עורכי דין האיגוד (אגב, קוני הוחזר לליגה שנה או שנתיים אחרי בהחלטת הליגה, ללא משפט). סטרן היה כה מבריק במשפט, שהליגה הציעה לו משרה כסגן הקומיסיונר. שורה של מהלכים מבריקים שעשה עבור הליגה העמידה אותו בראש המועמדים להחליף את או'בריאן כשפרש (ואו'בריאן היה בראש הממליצים).
תפקידו של סטרן הוא להיות 'אנטי איגוד'. על כך משלמים לו בעלי הקבוצות, ושבריאנט גמבל יאהב זאת או לא. זה לא אומר דבר על מה שבאמת מתחולל בתוך תוכי נפשו של סטרן, והוא לעולם לא יגלה. אולי כשיפרוש ויכתוב את הביוגרפיה שלו, נדע באמת היכן היה ליבו בזמן ההשבתה. אבל בינתיים הוא עובד של בעלי הקבוצות ותפקידו לייצגם בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. ישנם ספורים רבים על התובעים הגדולים ביותר במשפטים המתוקשרים ביותר, שבתוך תוכם האמינו שהנאשם הוא חף מפשע, והם עדיין לחמו נגדו עד הסוף; אפילו עד חבל התלייה. וישנם עורכי דין של ההגנה שידעו ב-100% שהקליינט שלהם אשם ('או.ג'יי סימפסון' אמרנו?) במקרי רצח אכזריים ביותר, אבל שילמו להם להגן על הנאשם, והם הוציאו את הרוצח לחופשי.
מי יודע אם דייויד סטרן הוא לא אחד מהתובעים הללו. לי קשה להאמין שהיהודי החביב הזה, עם החיוך המרצד על כל פניו,ושנראה כמו הדוד שלכם מראשון לציון, הוא דיקטטור רשע הרוצה להכניע את כל שחקני הליגה ולהורידם על ברכיהם, עד שיבקשו סליחה, ויבטיחו להיות ילדים טובים עד סוף הימים. הוא פשוט לא נראה לי כאדם רע. אנשים 'רעים' נראים כמו היטלר, סטאלין, מוסוליני, סדאם חוסיין, או קדאפי. אבל כדי להתווכח נגד עצמי, גם ברני מיידוף נראה כמו הדוד שלי, אבל מחיפה, לא ראשון לציון. אז אולי אין זו נקודה וולידית, אך בכל זאת: רוע, אגוסנטריות חולנית, רשעות, זדון, ואכזריות, הן תכונות שבד"כ נראות על הפנים. הסתכלו על דוויד סטרן, ותגידו לי אם הוא לא נראה לכם כאחד מ-"זקני ציון" שלנו.
אני מכירו אישית מכמה פגישות, במיוחד במשחקי 'אול סטאר'. לבנאדם לא רק חיוך טוב, אלא גם חוש הומור נפלא, והוא מרבה לצחוק. הוא מספר בדיחות ביידיש, ומלווה את שפתו במילים כמו "משוגע'נה", "שלומיאל", "שטיק", "שמאק", ו-"שלימזל" (לא בנאום, אלא כשאתה יושב לידו בפאב ב-'אול-סטאר'). אז איך אדם כזה יכול להיות נבל?
