שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    תאונת דרכים במסגרת צבא: את מי תובעים?

    חיילים בסדיר או במילואים זכאים לקבלת פיצוי ממשרד הביטחון במקרה של פציעה בתאונת דרכים במהלך השירות. אבל, במקביל, הם גם יכולים לתבוע את חברת ביטוח החובה שלהם. במי כדאי לבחור? בדקנו

    משרתים בכוחות הביטחון, בין בשירות סדיר, קבע או במילואים, אינם מודעים לכך שבמקרה בו נפגעו בתאונת דרכים, יש ביכולתם לבחור בין שני מסלולים לקבלת פיצוי. עליהם לבחור האם להגיש תביעה נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב בפוליסת חובה, או להגיש תביעה כנגד קצין התגמולים במשרד הביטחון.

     

    למרבית החיילים, ולמעשה למרבית האזרחים, אין את הידע או הכלים המשפטיים על מנת להבין את שלל היתרונות והחסרונות בכל אחת מהדרכים, וחוסר ידע זה מנוצל לעיתים קרובות על ידי הגורמים הנתבעים.ננסה להבין מה המשמעויות של שני המסלולים על יתרונותיהם וחסרונותיהם.

     

    הגעתם הביתה: אתם מבוטחים?

    מי יכול להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?

    כל חייל יכול להגיש תביעה נגד משרד הביטחון בגין תאונת דרכים שארעה במהלך שירותו, בין אם מדובר בחייל סדיר, בקבע או במילואים. ההבדל החשוב הוא אם התאונה קרתה בזמן חופשה- במקרה זה יכול רק חייל סדיר להגיש תביעה לפי חוק חבלה בחופשה ואילו חייל מילואים או איש קבע יכול לעשות זאת רק כנגד חברת הביטוח.

     

    מתי מוגדר הנפגע כחייל?

    סעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), קובע: "רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו".

     

    לפי הסעיף הזה, חייל יוגדר כנפגע בדרך הביתה מהבסיס או מהבסיס הביתה וכמובן אם היתה התאונה בעת השירות עצמו. ברגע שהחייל הגיע הביתה ופשט את מדיו חוזרת שאלת סוג שירותו - אם החייל בסדיר הרי שיכול לתבוע את משרד הביטחון לפי חוק חבלה בחופשה, ואילו אם מדובר בחייל בקבע או במילואים הרי שמרגע שפשט את מדיו אינו יכול עוד לתבוע את משרד הבטחון ויפנה לחברת הביטוח הפרטית שלו, במידה וערך ביטוח כזה.

     

    כמו-כן במקרים מסוימים קיימת אפשרות לחיילים בקבע או בשירות מילואים לפנות לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה.

      

    כאמור, לא ניתן לתבוע גם את חברת הביטוח וגם את משרד הביטחון, אלא על התובע לבחור במסלול תביעה אחד. חשוב לדעת - במידה ותבע את חברת הביטוח בגין תאונת דרכים, וקיבל פיצויי כספי הרי שלא יוכל לחזור בו ולא יכול להגיש יותר תביעה נגד משרד הביטחון גם אם תהיה החמרה קשה במצבו הרפואי, והפיצוי שקיבל אינו משקף ועונה לצרכיו הבסיסיים שכן לא ניתן לקבל כפל תשלומים או פיצוי כפול.

     

    אז את מי כדאי לתבוע?

    ישנם יתרונות רבים לתביעת חברת הביטוח. הראשון - אין מוטלת על התובע האחריות להוכיח מי גרם לתאונה. הנפגע זכאי לפיצוי כספי ללא קשר לשאלת האשמה, וללא קשר לשיעור נכותו, בעוד שבתביעה מול משרד הביטחון יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין התאונה למצב הרפואי וגם נדרשת קביעת נכות צמיתה מ-10% ומעלה, כדי לקבל פיצוי.

     

    בנוסף, בהתאם לסעיף 9 לחוק הנכים הרי שאם נפגע התובע בתאונת דרכים ופציעתו נגרמה עקב התנהגות רעה וחמורה הרי שקצין התגמולים, במשרד הביטחון רשאי לדחות את תביעתו בגין שנהג במהירות מופרזת או שלקח את הרכב ללא רשות.

     

    היתרון הבולט של תביעה נגד חברת הביטוח הינו קבלת פיצוי כספי מהיר בכל מקרה וללא קשר לשאלה אם נותרה נכות צמיתה, וכמובן שבמידה ונותרה נכות צמיתה הרי שהנפגע יוכל לקבל סכומים גבוהים ומפתים, תלוי כמובן בחומרת הפציעה.

     

    הכרה של משרד הביטחון – לכל החיים

    ואולם, למרות זאת, יש יתרונות ייחודיים בתביעה נגד משרד הביטחון. אמנם, אין המדובר בסכומים חד פעמיים גבוהים וזוהרים, אולם יחד עם זאת, מדובר בהכרה עקרונית לכל החיים, כאשר הנפגע יכול בכל עת לשוב למשרד הביטחון ולפנות לוועדות הרפואיות בטענה שישנה החמרה במצבו הרפואי, ככל שתהיה.

     

    בנוסף, בהתאם לחוק הנכים, הרי שאגף השיקום אחראי לשיקומו של התובע מבחינה טיפולית, שיקומית, כלכלית וכל בחינה אחרת, והנפגע יהיה זכאי להטבות לכל ימי חייו, כגון: טיפול רפואי, הנחה במסים, לימודים גבוהים לו ולילדיו, בית הבראה, רכב רפואי וכדומה.

     

    מעבר לאמור, הרי שבתביעה נגד חברת הביטוח, גובה הפיצוי תלוי בשכרו של התובע לפני התאונה, ואילו בתביעה נ' משרד הביטחון הסכומים זהים לכל הנפגעים ואין חשיבות לשכרו או לעבודה של הנפגע לפני התאונה.

     

    בסופו של דבר, אין ספק כי מבחינת הכיסוי הביטוחי, הרי שמשרד הביטחון נותן את הכיסוי הטוב ביותר מכל הבחינות למשך כל ימי חייו וככל שהפגיעה בתאונה קשה יותר, הרי שעדיף בדרך כלל לתבוע את משרד הביטחון. לעומת זאת, לעיתים, כאשר מדובר בפגיעה קלה אשר לא הותירה נכות צמיתה ולא אמורה להיות החמרה בעתיד במצב הרפואי, הרי שעדיף לתבוע את חברת הביטוח ולקבל פיצוי כספי בגין כאב וסבל, הוצאות עזרת צד ג' וכדומה.

     

    "מפגש" בין האפשרויות עלול לצמצם את הפיצוי

    הבעייתיות מתעוררת כאשר שתי האופציות "נפגשות". נסביר – כאשר חייל בוחר במסלול מול משרד הביטחון, הוא מתחיל את דרכו בוועדות הרפואיות השונות של הצבא על מנת לאבחן ולטפל במצבו. לאחר שיסיים את התהליך מול ועדות אלו, רשאי הוא לפנות לחברה המבטחת ולבדוק לאיזה פיצוי יוכל להגיע מולה, ואז להחליט באיזו דרך ייבחר.

     

    לפי סעיף 36 לחוק הנכים, החייל חייב לסיים את התביעה נגד משרד הביטחון לפני הפנייה למבטחת. אך באותו סעיף גם נכתב כי במידה ושני הגורמים (החברה המבטחת ומשרד הביטחון) הגיעו להסכם פשרה ביניהם, החייל לא יכול לקבל סכום גבוה יותר מהסכום עליו הסכימו שני הגורמים. כך למעשה, בהליך שנעשה לעיתים קרובות בין מחלקות התביעות של החברה המבטחת ומשרד הביטחון, מגיעים מאחורי גבו של אותו חייל להסכם, ובכך מגבילים צעדיו העתידיים ואת הפיצוי שמגיע לו.

     

    הכותב הוא עו"ד מומחה בתביעות נזיקין וייצוג נכי צה"ל

    פורסם לראשונה 31/10/2011 20:55

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בעיה כאשר שתי האופציות "נפגשות"
    צילום: EPA
    עו"ד אלי סבן
    מומלצים