הלילה: אסטרואיד יחלוף קרוב מאוד לכדוה"א
לראשונה מאז 1976, יחלוף הלילה בצמוד מאוד לכדור הארץ אסטרואיד באורך 400 מטרים. האסטרואיד לא "יפגוש" את כדור הארץ מקרוב אולם כוח הכבידה של כוכב הלכת צפוי להסיט אותו מעט ממסלולו. יגאל פת-אל מרגיע וגם מציע כיצד לצפות
עוד במדע: איך העולם מתכונן לפגיעת אסטרואיד
אורכו של האסטרואיד הוא כ-400 מטר בלבד והמרחק הקרוב ביותר של מסלולו לכדור הארץ יהיה ב-9 בנובמבר, בשעה 01:28 שעון ישראל, אז יחלוף במרחק של 330,430 ק"מ מכדור הארץ, קרוב יותר ממרחקו הממוצע של הירח שהוא 380,000 ק"מ. יהיה זה המעבר הקרוב ביותר של אסטרואיד בממדים כאלה מאז שנת 1976.
כשהאסטרואיד יחלוף בסמוך לכדור הארץ, כבידת הכוכב שלנו תעוות במקצת את מסלולו. כדור הארץ ימשוך את האסטרואיד אליו, אך מהירותו הגבוהה של האסטרואיד, כמה עשרות אלפי ק"מ בשעה, תעזור לו לחמוק מנפילה על כדור הארץ וכך הוא ימשיך לנוע במסלול סביב השמש, אולם בנתיב שונה במעט מהמסלול שהיה לו בטרם כבידת כדור הארץ שינתה את כיוונו.
מדידות שנעשו על האסטרואיד, בעיקר על פי האופן שבו הוא מחזיר את אור השמש, לימדו שהאסטרואיד נמנה על משפחה הקרויה אסטרואידים פחמניים (מטיפוס C), שעיקר הרכבם מחומרים מבוססי פחמן ומעט סיליקטים.
האסטרואיד 2005 YU55 מקיף את השמש אחת ל-1.22 שנים במסלול מוארך והוא מגיע לקרבה מרבית לשמש במרחק של 0.6 יחידות אסטרונומיות (המרחק הממוצע בין כדור הארץ להשמש הוא יחידה אסטרונומית אחת). המרחק המרבי שלו מהשמש הוא 1.6 יחידות אסטרונומית והמסלול שלו סביבה כמעט משיק לזה של כדור הארץ סביבה.
היסטוריה של התנגשויות
לכדור הארץ, כמו ליתר הגופים במערכת השמש, היסטוריה של התנגשויות באסטרואידים ושביטים. פניהם המצולקות של הירח וכוכבי לכת כגון כוכב חמה ומאדים, ויתר הירחים במערכת השמש, הם עדויות לאינספור התנגשויות כאלה.
אחת ההתנגשויות המוכרות יותר בהיסטוריה של כדור הארץ ארעה לפני 65 מיליון שנים וכנראה היתה הגורם להכחדת הדינוזאורים. התנגשויות נוספות שאירעו אף הם בעבר גרמו להכחדות המוניות - אולם אלה היו אסטרואידים שגודלם כמה קילומטרים.
כיצד צופים באסטרואיד? בשל גודלו הקטן יחסית והעובדה שהוא מגיע מכיוון השמש קשה לצפות בו. בעת הקרבה המרבית לכדור הארץ האסטרואיד יהיה מתחת לאופק עבור צופים בישראל והוא ייראה בעיקר מהחוף המזרחי של אמריקה, מהאוקיינוס האטנלנטי ומהצד המערבי של אירופה ואפריקה.
אי אפשר לראותו בעין ולכן נדרש בטלסקופ בגודל בינוני כדי להבחין בו. יש לקחת בחשבון שבעת הקרבה המירבית אלינו, ב-8 בנובמבר, האסטרואיד נע במהירות רבה, ועובר כ-8.5 מעלות קשת בשעה (קוטרו הזוויתי של הירח הוא חצי מעלת קשת).
בעת הקרבה המרבית הוא ימצא בקבוצת נשר וינוע ממנה מזרחה לקבוצת דולפין, תוך שהוא מתרחק מכדור הארץ (נתונים אלה של מיקומו על כיפת השמים נכונים לישראל).
מהירותו הזוויתית גדולה מאוד עבור טלסקופ החלל שאינו מסוגל לעקוב אחר האסטרואיד, אולם המחקרים החשובים יותר ייעשו באמצעות טלסקופי רדיו ומכ"מים שיכוונו אל האסטרואיד כדי לקבל את חתימת המכ"מ שלו, ממנה יהיה אפשר ללמוד על הרכבו ו"לראות" מאפיינים דקים על פני השטח שלו. לימוד זה של אסטרואיד חשוב בכדי להבין את טבעם של גופים אלה, שאחד מהם עלול להגיע בעתיד לקרבה קרובה יותר, או חלילה קרובה מדי, לכדור הארץ.
מחר, ב-9 בנובמבר, יהיה האסטרואיד נוח יותר לצפייה מישראל אך הוא ייחלש בהדרגה תוך שהוא מתרחק מכדור הארץ למרחק של כמיליון ק"מ בשעות הערב אז הוא ינוע במהירות זוויתית של כ- ¾ המעלה בשעה.
יהיה אפשר לראותו רק בטלסקופים גדולים וכמובן בצילום, אף על פי שהוא קרוב לירח המלא (הוא יימצא כ-10 מעלות ממערב לירח המלא). אם התנאים יאפשרו, האסטרואיד יצולם במצפה הכוכבים בגבעתיים במהלך השבוע הקרוב והתמונות יהיו זמינות באתר המצפה ובאתר היל"א.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
