שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    פרופסור סטארט-אפ
    בין יזמות אינטרנט לרצון לעשות סטנד-אפ קומדי, אורן עציוני מצא את שביל הזהב כאקדמאי מצליח המיישם את המחקר התיאורטי בשוק החופשי

     

    לא רבים התחומים האקדמאים בהם אפשר לשלב מחקר תיאורטי ביוזמה עסקית ומעשית, כך שאורן עציוני, פרופסור בפקולטה להנדסה ומדעי המחשב של אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל ומנהל מרכז טורינג למחקר מבני מידע באינטרנט, חלם מגיל צעיר לשלב בין הוראה למימוש מעשי של הרוח היזמית. הרי עם כל הכבוד, למה לכתוב מאמרים מקצועיים שבמקרה הטוב יקראו על ידי כמה מאות אנשים, אם אפשר להשפיע על חייהם של מיליונים, ולעשות מיליונים אגב כך?

     

    עציוני, 47, נולד בניו-יורק אבל עבר לישראל בגיל שנה לאחר גירושי הוריו, ניצולי שואה שנפגשו בישראל. אביו צלח את הפלמ"ח, המשיך ללימודים אקדמאים, עבד על הדוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ולימד בניו-יורק באוניברסיטת קולומביה.

     

     אורן עציוני. עובד על טכנולוגיה ששולפת מהטקסט את המשפטים ואז שולף את היחסים בין הנושאים המוזכרים בתוך המשפטים עצמם. ()
    אורן עציוני. עובד על טכנולוגיה ששולפת מהטקסט את המשפטים ואז שולף את היחסים בין הנושאים המוזכרים בתוך המשפטים עצמם.

     

    בישראל עברה ילדותו של עציוני הצעיר בשכונת נווה אביבים. הוא השתתף בתוכנית לילדים מחוננים ובטוח עד היום כי "עם כל האוניברסיטאות בהן למדתי, זה היה החינוך בטוב ביותר לו זכיתי. החברים הכי טובים שלי עד היום הם משם. בכל שנה ובכל שבתון אני מבלה בישראל זמן רב".

     

    אורן עציוני מוזכר כבוגר הראשון של החוג למדעי מחשב באוניברסיטת הרווארד והוא מחזיק בדוקטורט מאוניברסיטת קרנגי מלון. עבודתו ומחקריו השונים הוזכרו ב"אקונומיסט", "ניו-יורק טיימס", "וול סטריט ג'ורנל", "ביזנסוויק" ועוד. בנוסף עציוני רשם ארבעה פטנטים על שמו – כולם בתחומי המחקר החביבים עליו, אם כי "במשחקים שונים. הרי האקדמיה היא כמו ברידג' ועולם העסקים הוא כמו פוקר", הוא אומר.

     

    שלא במפתיע, כבן לשני מרצים, הוראה אקדמאית תמיד הייתה משאת חייו של עציוני: "מגיל קטן רציתי להיות פרופסור. אני זוכר שפעם אחת הגיע אלינו ביוכימאי לכיתה ואני חשבתי שזה מה שארצה לעשות, אבל מהר מאוד חזרתי לרצון להיות מורה. כל העניין של העסקים והיזמות הגיע רק בשלב מאוחר בהרבה, כי אני חושב שהפעם הראשונה בה ראיתי מחשב הייתה בארצות הברית, עוד לפני שידעו בכלל מה זה אינטרנט. לעומת זאת, הרצון להיות פרופסור תמיד בער בי בגלל ההורים. תמיד התעניינתי ברעיונות ובשאלות עמוקות בחיי".

     

    אתה מלמד כבר שני עשורים. מה גורם לך לרצות ולחזור אל שולחן ההוראה בכל שנה?

    "הייתי אומר שיש שני דברים כאלו: האחד, כאקדמאי אתה אולי מרוויח

    הרבה פחות ממה שהיית עושה בסקטור הפרטי, אבל יש לך חופש פעולה עצום ואתה יכול להתמקד במה שאתה רוצה. בתור פרופסור אין לך בוס. בנוסף, אתה גם מוקף באנשים מאוד דינמיים ומאוד חכמים. אחת האמרות החביבות עלי היא האמרה של רבי חנינא, שאמר שהוא למד הרבה ממוריו ועוד יותר מעמיתיו, אבל הכי הרבה הוא למד מתלמידיו. ובשבילי זו בדיוק הסיבה. אנשים הולכים לעבוד באוניברסיטה בשביל ללמד, אבל יותר מללמד אני פשוט לומד. אני מעביר ידע וגם מקבל ידע".

     

    לא משעמם לחזור על עצמך בכל שנה, כשרק השמות של הסטודנטים מתחלפים?

    "אני מוצא שבהייטק תמיד יש משהו חדש, אבל הקטע שהכי חוזר על עצמו זה באמת הקטע של ההוראה כמו שציינת. אבל אני לא מלמד המון קורסים בשנה. אגב, שאיפה אחרת שלי הייתי להיות קומיקאי ולעשות סטנד-אפ. כשגרתי עם אבא שלי במנהטן הוא היה לוקח אותו לערבי סטנד-אפ ולכל מיני 'כוכב נולד' של קומיקאים בווילאג'. זה מאוד קסם לי. אבל גם ראיתי שמעשנים עליך ואנשים שותים ולא תמיד צוחקים אז הבנתי שאם כבר, אני אנסה לעשות סטנדאפ בכיתה. זה מוסיף קצת פלפל וקצת צחוק וקצת קומדיה לשיעורים. הרי מדעי המחשב זה בסך הכל חומר די יבש, אז הסטודנטים מאוד מעריכים אותי על זה. לכן, גם כשאני מלמד חומר אותו לימדתי שלוש או ארבע פעמים בעבר, אני מרגיש שזה כמו הופעה. הרי גם לזמרים לא נמאס לשיר את אותו השיר אם זה מול קהל חדש שנותן אנרגיה חדשה והתלהבות חדשה. זה מאוד מספק".

     

    אתה מסוג המרצים שמבקש להשאיר חותם אישי על הסטודנטים או שאתה מעדיף לחשוף אותם לנושא מסוים ולתת להם להחליט לבד?

    "אני בעיקר מחפש את הקטע של לימוד חשיבה בצורה נכונה ולדעת איזה שאלות לשאול. אני לא משקיע בהעברת מספר הביטים הכי גדול ולהזריק להם הכל לתוך המוח כדי שיצאו מהקורס עם כמה שיותר ידע. היו כבר מחקרים שהראו שאנחנו שוכחים תשעים אחוזים ויותר מהחומר אותו למדנו, בין אם זה באוניברסיטה ובין אם זה לפני. אני גם לא אבא שלהם ואפילו את הילדים שלי אני לא מכוון כל הזמן. אני עובד בשיטה הסוקרטית, כלומר של שאילת שאלות ויצירת דיון בכדי שיצאו עם מערך מחשבה מסוים".

     

    אתה מקפיד על אינטראקציה אישית?

    "כל העניין הזה מתפוצץ עם הלימודים אונליין. אני מלמד קורסים באינטליגנציה מלאכותית, ובדיוק נפתח קורס חדש בנושא באוניברסיטת סטנפורד. יותר ממאה אלף איש נרשמו אליו. גם בארץ, אם אתה לא מבסוט מקורס מסוים במכללה מסוימת אתה פשוט יכול לגשת לאינטרנט ולמצוא קורסים מכל מיני מוסדות עם המרצים הכי טובים. אז למה בכלל להיות פרופסור? מהו הערך המוסף שאני מביא איתי? ופה נכנסת האינטראקציה האישית, הלא פורמלית. אם זה ליד הלוח או בפרוזדור ובזה אני מתמקד".

     

    אגב, הבחנתי שאתה מחפש עוזרי מחקר ודוקטורנטים מישראל.

    "הדוקטורנט הכי טוב שהיה לי היה בחור ישראלי, ואני שמח אם מישהו מקוראיך ירצה לבוא לפה ולעשות דוקטורט. בשתי מילים על נושא המחקר שלי כרגע: חיפוש באינטרנט מתבצע כיום בטכנולוגיה די פרימיטיבית. זה כמו אינדקס שקיים בסוף של ספרים, שאומר לך איזו מילה מופיעה באיזה עמוד. כמובן, לעשות את זה על עשרים מיליארד דפים זה קצת יותר מסובך, אבל זהו הרעיון הבסיסי. אני עובד על טכנולוגיה ששולפת מהטקסט את המשפטים ואז שולף את היחסים בין הנושאים המוזכרים בתוך המשפטים עצמם. אם אתה רואה משפט שאומר 'פרס הוא נשיא ישראל', אתה מבין שיש קשר מסוים בין 'פרס' ל'ישראל'. ואם אתה מבצע את הניתוח הזה הרי שאתה יכול לבנות את הדור הבא של מנועי חיפוש, דור חזק בהרבה בו אתה יכול לשאול שאלה ולקבל את התשובה עליה. חלק מזה קיים כיום וחלק מזה עדיין נחקר. אני בדיוק מקבל בקשות לשנה הבאה ואני מחפש אנשים ברמה".

     

    מחלוצי הסטארט-אפ

    התחום לא זר לעציוני, שפיתח בעבר את מנוע החיפוש MetaCrawler. הוא אף שימש בעברו כסמנכ"ל טכנולוגיות של Go2Net, שנמכרה לחברת אינפוספייס, וייסד את שירות השוואת המחירים נט-בוט, שנרכש על ידי חברת אקסייט עוד בשלהי שנות התשעים.

     

    עציוני, שאמר פעם כי "סטארט אפ זה קצת כמו המלחמה בעיראק: קל להיכנס, קשה לצאת", עובד על אתר חדש ופעיל בשם Decide.com, שמנתח, בין השאר, שינויים במחירים של מוצרי אלקטרוניקה ומודיע לגולשים מתי כדאי לקנות ומתי כדאי לחכות. האתר גייס עד כה 8.5 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון "מדרונה" (שהשקיעו באמאזון) ו"מברון" (שהשקיעו באי-ביי ובגרופון). אגב, את השם האטרקטיבי של האתר קנו עציוני וחבריו בשש ספרות, ממי שכבר שם ידו על השם וחיכה למשקיעים.

     

    "אנחנו בסך הכל רוצים להודיע מתי כדאי לך לקנות משהו ומתי לחכות כמה ימים ולחסוך כסף. אגב, אתה גם רוצה לקנות את המוצר הנכון. כמה אנשים קנו את האייפאד הראשון בשלושים הימים שלפני יציאת אייפאד 2? כמה מיליונים כאלו? וגם עכשיו קונים את הדגם הנוכחי אבל מי יודע מתי יצא הדגם החדש? אז גם בשאלה הזו אנו עוסקים ומנתחים מידע ושמועות ונתונים שרצים ברשת. תראה, ביום שישי השחור האחרון פשוט היה באמריקה שיגעון. אנשים יורים אחד בשני, מרססים גז פלפל לעיניים והכל בשביל שטויות, כי העסקאות הכי טובות בכלל קורות לאחר מכן. נראה לי שאני גם עושה פה שירות לציבור כי אם חסכתי למישהו גז מדמיע לפנים או לעמוד עשר שעות בקור – זה משהו די טוב".

     

    בעתיד הקרוב מתכננים עציוני ושותפיו לחדור לעומק שוק האלקטרוניקה ואף לפזול לקטגוריות נוספות, דוגמת כלי רכב ובגדים. "אם מדברים על אלקטרוניקה, אז אין חוק מסוים שאומר מתי חכם לקנות משהו מסוים. תלוי מה מעניין אותך: הדיל או המודל הכי חדש. תראה, היום טאבלט או טלפון נייד הם מוצרים שמעידים על רמת איכות חיים, כמו שעון יד לגברים בעבר. אנחנו עוקבים אחרי שמועות ברשת שעוזרות לנו להחליט מתי מוצרים חדשים יגיעו. עסקאות טובות קורות כשיש מבצעים מיוחדים או כשמוצרים טובים מתיישנים. למשל: אם אתה וקוראיך לא בהכרח עושים קניות לחג המולד, הרי שבינואר אפשר יהיה למצוא מוצרים במחירים מצוינים. אגב, בישראל יש אתר שאני מכבד שיחסית דומה לנו ושאותו הקימו יוצאי יחידת צה"ל 8200: 'דריפּלר'. הם עושים עבודה טובה".

     

    קיבלתם את ההשקעה מקרן מדרונה כי אתה שותף שם.

    עציוני צוחק: "תראה, אין הרבה מקריות בחיים, אבל הרווחתי עבורם הרבה כסף בעבר אז הם שמחו להשקיע בי שוב. ככה זה עם קרנות הון סיכון, ועכשיו אני עובד קשה כדי להוכיח להם שההשקעה שלהם הייתה טובה".

     

    הרווח עליו מדבר עציוני הוא האקזיט הגדול ביותר שהפרופסור עשה מימיו כשמכר את פיירקאסט למיקרוסופט תמורת 115 מיליון דולר. החברה יצרה אלגוריתמים שעקבו אחר המחירים המשתנים של כרטיסי הטיסה ואיפשר לגולשים למצוא את אלו הזולים ביותר.

     

    מחפש את האיזון הנכון

    עציוני, צריך להבין, הוא לא רק מרצה אלא גם איש עסקים מתוחכם, שלא שוכח לקדם את המשנה שעוזרת, בין היתר, לחברות אותן הוא מפתח. וכך, לאחר תקרית שגרתית של יום שישי השחור בו צרכנית נלהבת ואגרסיבית ריססה קונים אחרים בגז מדמיע כדי לשים את ידיה על קונסולת משחק ממחושבת, עציוני הזדרז לכתוב בחשבון הטוויטר שלו: "עוד סיבה טובה לעשות קניות ברשת". מנגד, בפרץ פטריוטי הוא טורח להזכיר את אחד הנושאים המדאיגים ביותר בעולם, הלא הוא מירוץ החימוש הגרעיני האיראני ושאר ציוצים בענייני גלעד שליט. "אני מת על ישראל והזיקה הזו לארץ לא פגה. אני אוהב את המדינה. אני אסיר תודה על החברים ועל החינוך שקיבלתי. כמו שיש פה איטלקים-אמריקאיים או אפריקאים-אמריקאים, אני רואה את עצמי כישראלי-אמריקאי".

     

    ובחזרה לחברות ההזנק. כשאני תוהה על הדמיון שבין האקדמיה לעולם העסקים הוא משיב:

    "שניהם מאוד אתגריים. אני בר מזל שאני מצליח לאזן בין שני הצדדים. אני לא חושב שסגל בכיר באקדמיה הוא כמו חבר מנהלים של תאגיד. באקדמיה אתה עדיין עובד כתף אל כתף עם סטודנטים, למרות שאתה קצת יותר מנוסה מהם. האקדמיה היא לא ממש מקום היררכי. הפתגם האהוב עלי ביותר לתיאור האקדמיה הוא שזהו אוסף של יזמים זעירים שהתקבצו ביחד בכדי להתלונן על בעיות חניה. אז בסך הכל אנחנו עובדים בקבוצות קטנות ולי יש את קרנות המחקר שלי ואת הקורסים שלי, וזה לא במקרה שהרבה חברות גדולות וחדשניות כמו גוגל, יאהו, פייסבוק, וסאן מיקרוסיסטמס יצאו בזמנו מאוניברסיטאות. זהו מקום דינמי עם הרבה רעיונות חדשים – כמו ישראל! אבל הרושם שלי, וזו שאלה מעניינת, הוא שפחות סטארטאפים יוצאים מאוניברסיטאות בישראל. כאן האקדמיה היא כר פורה לחדשנות, כך שלמעשה בעבור יזמים מדובר בקפיצה קטנה יחסית".

     

    ועסקים אתה עושה למטרות רווח.

    "גם. אבל מה שבנאדם רוצה בחיים זה להשפיע. הרי גם לך יש השפעה כעיתונאי. אני פשוט הייתי מתוסכל שלא הרבה אנשים קוראים את המאמרים שלי, ורציתי לקחת את הרעיונות שלי ולהפוך אותם לפרקטיים. אחת הדרכים לעשות את זה היא דרך הקמת חברה. לכל דבר יש יותר מסיבה אחת, אבל אחת הסיבות הגדולות לעשיית עסקים זה להותיר חותם".

     

    היכן משתלבת האקדמיה בחברות שלך?

    "זו באמת שאלה מצוינת. הרעיון הוא חלק חשוב אבל קטן. כמו שאומרים: אחוז אחד של השראה ותשעים ותשע אחוז של עבודה קשה. רעיון טוב לא מספיק, וגם לעבוד קשה לא מספיק. צריך עוד מרכיבים: לבנות חברות על טכנולוגיה עמוקה. חברה כמו גרופון היא חברה מדהימה, אבל לפי מה שאני מבין הם לא מבוססים על טכנולוגיה עמוקה והם מצליחים מאוד, אבל אני לא בונה סטארטאפים ככה. אני חושב שטכנולוגיה טובה נותנת לך יתרון ומרווח נשימה לטעויות. אומרים שהקמה של סטארט אפ זה כמו לבנות מטוס במהלך הטיסה. אז אתה מתחיל עם משהו, וזה מושך אנשים ברמה ומושך גם משקיעים. בנוסף, צריך להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי לפתור בעיות קיימות של צרכנים. לחסוך לאנשים כסף זה תמיד טוב. אני מחפש בעיות שחוויתי על בשרי, ואז מגייס את האנשים הכי מוכשרים שאפשר – בטח כשאני לא נמצא בחברות פול טיים".

     

    ב-1996 פרסמת מאמר בשם "האינטרנט: בּיִצה או מכרה זהב?" אני מניח שכבר מצאת את התשובה?

    עציוני פורץ בצחוק גדול: "בהחלט!"

     

    מהיכן נובעת המשיכה שלך לאלגוריתמים? אתה מחפש לעשות סדר בעולם?

    "אתה יודע, העולם הוא מקום לגמרי לא הגיוני. אולי כשהתחלתי באמת נמשכתי למתמטיקה ולאלגוריתמים מהסיבה הזו, אבל מהר מאוד הבנתי שהעולם לא עובד כך. מה שכן, למצוא סדר מסוים או יחסי באנדרלמוסיה וברעש של העולם זה משהו שהמחשב יכול לעזור בו. אני אוהב לחשוב על המחשב כעל עיפרון גדול וכבד משקל שבעזרתו אנו יכולים לצבוע משהו כדי שיהיה קצת יותר נגיש. אלגוריתמים, אם ככה, זה הכלי שלי ליצירת משהו. אף פעם לא הייתי חזק במוזיקה או בצביעה אז אני משתמש במחשב ביצירתיות מסוימת. לא כאמן אלא כמו מישהו שבונה גשר. אגב, למי שחושש מאינטליגנציה מלאכותית אני אומר שלא צריך לדאוג. זה עדיין מאוד רחוק".

     

    ואת זה אתה חוקר?

    "אני סקרן מאוד. מכיוון שאף אחד לא אומר לי מה לעשות באקדמיה אני רץ אחרי הסקרנות שלי. אינטליגנציה מלאכותית היא בעיה של אלף שנים שלא תיפתר בקרוב, אבל זה עדיין מרתק אותי לקום בבוקר ולהטיח את הראש בקיר בכדי לנסות ולפתור את זה. יש המון בעיות מרתקות בעולם ואם אפתור אותן אשפיע על העולם בצורה חיובית. אני מחפש את האיזון הנכון בין חיי משפחה לעבודה, לאקדמיה ולסטארטאפים, וככל שאני מזדקן אני מרגיש שאני קרוב יותר לנחלה. עד שאני אמות אני כבר אגיע לשם".

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים