שתף קטע נבחר

מנהטן של אסיה: כך הפכה הונג קונג שער למערב

עיר האורות הנוצצת שהושבה ב-1997 לשלטון סיני מציעה יתרונות לאיש העסקים שמבקש לפעול בסין. המערכת הכלכלית חופשית, המיסוי נמוך והממשל מתעניין בטכנולוגיות ישראליות. תשאלו את ד"ר רוי צ'ונג שהתארח בחודש שעבר בישראל

הפעם הראשונה בה הגעתי להונג קונג היתה לקראת סוף שנות ה-90 של המאה שעברה. העיר היתה עדיין בחזקת מושבה בריטית, באופק הסתמנה כבר ההעברה לידי ממשלת סין, ובעיתונות הופיעו ידיעות אודות עשירי המושבה המבקשים מפלט מעבר לים מאימת השליטים האדומים ואודות משמעויות הדבר לכלכלה ולחופש הפרט.

 

המזרח הקרוב

 

לאחר שנחתתי בשדה התעופה הישן של אז, הפקדתי את חפציי ויצאתי לפגוש את ג'ף, איש עסקים סיני צעיר שאימץ לו שם פרטי מערבי והקים עסק דינמי בתחום התוכנה. בזמן הקצר שהיה בידי עד לטיסת ההמשך, שוחחנו אודות ישראל ומזרח אסיה, על בעיות זיהום מי המפרץ ועל תורת הטאו וענייני תוכנה וחומרה שלשמם בעצם נפגשנו.

 

לאחר מכן עלינו אל פסגת אחד ההרים המזדקרים מתוך הונג קונג. שם, בגן ציבורי שקשישים ביצעו בו תרגילי צ'י קונג, השקפנו מלמעלה על העיר ועל הנמל. בלי מחשבה יתרה ומתוך התפעלות אמרתי לו: "בן אדם, זה מרשים, ממש מנהטן". הוא חייך וענה לי תשובה שהיתה בה מן הנבואה: "הונג קונג ומנהטן, שתיהן דינמיות ועמוסות בגורדי שחקים, אבל ניו יורק היא עיר שכבר הראתה לנו מה היא יכולה להציע. כאן, לעומת זאת, הסיפור רק התחיל".

 

החששות של אנשי העסקים שהכינו להם ערי מפלט באותם ימים התבררו כמופרזים, ואילו הנבואה של ג'ף בינתיים נראית כהולכת ומתגשמת. מאז ימי הביקור ההוא, הועבר שדה התעופה הישן אל אתר חדש שנבנה בהשקעת עתק.

 

המושבה עברה לידי ממשלת סין ומרכזי היצור שהיו בה עברו אל פנים הארץ. העיר, אשר כבר אז היתה מפותחת ביותר, המשיכה להתפתח בקצב מהיר. בניינים חדשים קמו, בעלי סדנאות היזע, שבהן תפרו חליפות לתיירים בזמן קצר, הפכו לבעלים של מפעלי טקסטיל במחוז גואנדונג.

 

דלת סינית אל העולם הרחב

בחודש שעבר אירחה התאחדות התעשיינים משלחת מטעם לשכת המסחר של הונג קונג. המשלחת בלטה על רקע המשלחות המגיעות מסין בשנים האחרונות, בפרופיל הגבוה של משתתפיה, בשליטה הטובה מאוד שלהם באנגלית ובנינוחות בה הם מתנהלים מול השוק הישראלי.

 

רובם כבר ביקרו כאן קודם לכן ואף עשו עסקים. הונג קונג שונה מכל פרובינציה במרחב הסיני הפנימי, שנים של ממשל בריטי פתחו אותה למערב, הטמיעו בה הבנה של עולם העסקים המערבי ועשו את הקשר עם אנשי העסקים בה לפשוט ושוטף יותר.

 

הונג קונג היא מעין דלת סינית אל העולם הרחב. נכון, פעילות רבה מתנהלת ישירות בין המערב לבין סין במחוזות השונים, אבל פעילות דרך המושבה הבריטית לשעבר נותנת לאיש העסקים הישראלי הנעזר בה מספר יתרונות חשובים. בהונג קונג שורר החוק הבריטי, היא ידועה בהגנה שלה על קניין רוחני ופטנטים, המיסוי בה נמוך, במיוחד כשהדבר נוגע למיסוי החברות, המערכת הכלכלית בה (בניגוד למרבית סין) פתוחה וחופשית, הממשל נקי משחיתות באופן יחסי, המוסדות הפיננסיים מפותחים מאוד והבורסה היא מהמובילות בעולם בתחום ההנפקות. בנוסף, יש בה מערכת אוניברסיטאות טובה שמעורבת בפעילות הכלכלית-טכנולוגית.

 

מסיבות אלה מעדיפים אנשי עסקים רבים לנהל את הפעילות הכלכלית שלהם בסין דרך האי שבים סין הדרומי. אחת הבעיות הנפוצות שזה פותר היא בהוצאת כספים מפעילות מסחרית. בעת ביצוע פעילות מסחרית בסין חלות הגבלות רבות על איש העסקים הזר, וגם אם סיים את עסקיו ברווח, לא תמיד יוכל להוציא בקלות את כספו משם.

 

לא הכל ורוד 

הבעיה נפתרת אם הפעילות בסין מתבצעת דרך חברת אם היושבת בהונג קונג. חברה זו תקבל את חלקה ברווחים מהפעילות בסין, ותורשה להעביר רווחים לחשבונות בירושלים ותל אביב, ככל שמתאפשר על פי החוק הבריטי החל בה. וזאת רק דוגמא אחת מני רבות.

 

לפעילות שכזאת יש גם חסרונות. יש צורך בכפל מערכות - אחת בסין ואחת בהונג קונג - שני משרדים, לשלם פעמיים אגרות ולהחזיק צוות נוסף, כאשר צוות זה לא מקבל את משכורתו ביואנים אלא בדולרים הונג קונגיים. כמו כן, רמות השכר מהוות שיקול משמעותי, התמ"ג של המושבה הבריטית לשעבר הוא הגבוה ביותר באסיה כולה ועלויות השכר בה מגיעות לפי 4 מאשר במחוז גואנדונג שמצפון לה.

 

הפער הזה בעלויות היצור גרם להעברת יצור החוצה וצפונה. היום כמעט ואין בהונג קונג יצור תעשייתי. עיקר הפעילות בה היא כלכלית ניהולית, פועלות ממנה חברות אחזקות רבות המנהלות את עסקיהן בסין, פועלים בה מוסדות פיננסיים הנותנים שירותים לכל האזור. הונג קונג של החייטים, הצורפים ופועלי היצור ממהלך המאה ה-20 פינתה את מקומה לטובת הונג קונג של משרדים בבתי קומות.

 

הממשל שלה מזהה את המגמה ומעוניין לרכוב עליה הלאה. אותם מנהלים שהתארחו בישראל אצל התאחדות התעשיינים לפני מספר שבועות, באו לחפש טכנולוגיות ישראליות כדי לקדם את העסקים שלהם ולהעלות אותם למדרגה גבוהה יותר, שיש בה יותר ידע ופחות ידיים עובדות בהתאמה למדיניות המגיעה מלמעלה.

 

ד"ר רוי צ'ונג, ראש המשלחת, ידע לספר כי במסגרת הזאת פועל הממשל להעלות את רמת ההשקעה בפיתוח, שהיום עומדת בה על 1.7% מהתמ"ג בלבד, כשליש מהאחוז המושקע בכך בישראל. הון שיושקע שם בטכנולוגיות יצור מתקדמות יתמוך ביצור של מוצרים אשר השוק הפוטנציאלי שלהם הוא אדיר, כמחצית מאוכלוסיית העולם שבקרבה מתקיימת עיקר ההתפתחות הכלכלית העולמית חיה במרחק של עד 5 שעות טיסה מהונג קונג.

 


אירועים בתחום העסקים במזרח אסיה

אירועים בתחום העסקים במזרח אסיה
תאריך

האירוע

יום ב', 2 בינואר מפגש עם משלחת מצ'נגז'ו וסמינר אודות פעילות עסקית בסין. בית התאחדות התעשיינים בת"א
יום ג', 3 בינואר מפגש חברות בנושא עשיית עסקים עם יפן והמזרח הרחוק. מכון היצוא בת"א
יום ד', 11 בינואר מפגש פורום אסיה-ישראל לעסקים בנושא עסקים עם וייטנאם. בית התאחדות התעשיינים בת"א

 

טל רשף מנהל את פורום אסיה – ישראל לעסקים, יועץ לפיתוח עסקי ועסקים בסין , מחבר הספר המדריך הישראלי לעסקים בסין . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית . 


פורסם לראשונה 21/12/2011 22:52

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הונג קונג
צילום: רון מרטנס
טל רשף
מומלצים