שתף קטע נבחר

פרשת השבוע: יוסף - היועץ האסטרטגי הראשון

בנו של יעקב זיהה בחלומותיו של פרעה מלך מצרים חרדות ארוכות טווח. הוא הציע להקים תשתית של מסים ומחסנים שיסייעו בימים קשים. אם נחשוב על הביטוח לאומי, נבין שהעיקרון בדרך של יוסף קיים עד היום

בפרשת מקץ מסופר על האופן בו החלום של יוסף התגשם כשפתר את חלומו של פרעה. בילדותו חלם יוסף איך אלומות אחיו ואביו משתחוות לו, ובפרשתנו יוסף הפך לאחראי על משק המזון המצרי.

 

פרשות קודמות

 

לכאורה, היתה גדולתו של יוסף ביכולת פענוח החלומות שלו. פרעה חלם פרות ושיבולים, יוסף זיהה שמדובר בשנות שובע ושנות רעב. בפועל היה יוסף היועץ האסטרטגי הראשון. מק-יוסף אנד קומפני. הוא זיהה בחלומות של פרעה חרדות אסטרטגיות, ארוכות טווח, ומצא להן פתרון. ביטוח לאומי, לא ליום זיקנה, אלא ליום רעב. פתרון שגם בימינו אפשר ליישמו בצמוד למדד המניות. לאגור בשנות שובע ובועה ולחלק למפוטרים ולנזקקים בשנות שפל ותספורת.

 

כאן עולה שאלה: האם יוסף בחר נכון כששינה קריירה? במקום להמשיך לייעץ, יוסף הפך למנכ"ל חברת ביטוח. ממה יוסף נהנה יותר מניתוח חלומות ופתרון סוגיות אסטרטגיות, או מניהול עסק תפעולי? לא ברור. אבל ליוסף, שבילדותו השתחוו לו רק בחלומו, היה צמא לשלוט. כשפרעה הציע לו מנכ"לות בגיל 30, עם מצנח זהב אמיתי, ואישה, יוסף לא יכול היה לסרב. מעניין מה היה קורה לסטארט אפ פענוח החלומות ויעוץ אסטרטגי מק-יוסף, לו היה גיבורינו לוקח את הזמן ואומר לפרעה, שהוא יחשוב על זה.

 

מנגנון חלוקה

נניח לחלומות, ונחזור למציאות. יוסף הקים תשתית מסים ומחסנים, ובהמשך בשנות הרעב, הוא גם הקים מנגנון חלוקה. נראה שלמנגנון היו שני חלקים - חלוקת פנים בחינם לתושבים המצרים וחלוקת יצוא לתושבי האזור שאינם מצרים, ונאלצו לשלם מחיר יקר עבור הסחורה שקנו. כך העשיר יוסף את קופת המדינה מצרים באופן משמעותי. כמו התעשייה הביטחונית הישראלית.

 

עד כאן הכל היה חכם ואסטרטגי, אבל כשיוסף נתקל שוב באחיו הוא פעל באופן רגשי וביצע מהלכים שסיכנו את קשרי החוץ של מצרים. מתברר שהרעב היכה לא רק במצרים, אלא גם בארץ כנען. יעקב שלח את בניו לרכוש מזון במצרים. רק בנימין נשאר בן הזקונים נותר עם אביו. כשהגיעו האחים למצרים, יוסף היה קשוח איתם והאשים אותם בריגול.

 

הוא הפגין חוסר אמון לקיומו של האח הקטן עליו סיפרו. והכריח את האחים, להשאיר את שמעון כלוא עד שיציגו בפניו את בנימין. גם כשבנימין הגיע, יוסף טמן להם פח, והשתיל גביע מצרי בכליו של בנימין, והאשים אותו בגניבה.

 

מה קורה ליוסף? ברור שהוא כועס על אחיו, שחטפו אותו, אבל מדוע הוא מגיב באופן שיפגע גם ביעקב? יוסף גורם לפגיעה בשתי דרכים שונות. הראשונה בעצם העובדה שהוא גורם ליעקב להמשיך לחשוב שיוסף מת. השנייה בכך שהוא מכריח את יעקב לשלוח את בנימין אל הלא נודע. האם יש סיבה ליוסף לכעוס על אביו?

 

גם למנכ"לים יש רגשות 

אפשר לשער שכן. יוסף היה שנוא על ידי אחיו, בגלל היחס המועדף שקיבל מאביו. הוא לא בחר להיות הילד היחידי שקנו לו כותונת בעיצוב פסים. הוא לא היה אשם שאביו הסכים להתחתן עם לאה רק בשביל להתחתן עם רחל ויחסו לילדי לאה ולילדי השפחות היה אחר ומתסכל. והוא הפך לילד שמצד אחד אביו אוהבו, אבל מצד שני הוא שנוא ולא מקובל על ידי אחיו שהוציאו עליו את זעמם על אביהם.

 

יוסף הבודד והדחוי, נאלץ רק לחלום על שינוי במעמדו בקרב האחים. אבל בתור ילד הוא לא צפה את הנולד. כשסיפר לאחיו את חלומו על כך שכולם משתחווים לו, כאומר, בבקשה תתייחסו גם אלי, היחס אליו רק החריף. אביו יכול היה להתערב אבל הוא לא לקח אחריות, מה שנגמר במכירתו של יוסף לעבד.

  

יוסף כנראה הצטער על השימוש הגרוע שעשה בחלומותיו. וכנראה חשב על כך בכל שנות השבי, מה שאולי הביא אותו להתמחות בפענוח חלומות. אבל הצטבר אצלו בלי שהבין, גם כעס על אביו. ואין מה לעשות, לפעמים גם מנכ"ל של משרד ממשלתי, מגיב באופן רגשי, במסגרת תפקידו כשנושא בלתי פתור מלווה את חייו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים