היכן המטריה
עם תום עשר שנות לימוד, זנו סבר שהוא כבר יכול לזכות בתואר של "מסטר" בזן. ביום גשום אחד, הלך לבקר את המורה המפורסם נאן-אין.
כשנכנס לביתו של נאן-אין, הלה שאל אותו:
"השארת את נעליך ואת המטריה שלך בחוץ?"
"ברור", ענה זנו. "כך דורשים עקרונות הנימוס הראוי. הייתי עושה זאת בכל מקום".
"אז אמור-נא לי: את המטריה הנחת משמאל או מימין לנעליים?"
"אין לי מושג, מורי", ענה זנו.
"זן בודהיזם הוא אמנות המודעות המוחלטת למה שאנו עושים", אמר נאן-אין. "חוסר תשומת-הלב לפרטים הקטנים עלולה להרוס לחלוטין חיים של אדם. אב שיוצא מביתו בריצה, אסור לו לשכוח פגיון בהישג ידו של בנו הקטן. סמוראי שאינו מתבונן כל יום בחרבו, סופו שיגלה שהיא החלידה בדיוק כשיזדקק לה יותר מכל. צעיר השוכח להעניק פרחים לאהובתו, סופו שיאבד אותה".
וכך הבין זנו שאף כי הוא מיטיב להכיר את הטכניקות הרוחניות של הזן, הוא שכח ליישמן בעולם הממשי, עולמם של בני-האדם.
