שתף קטע נבחר

תחרות מלאה בענף האשראי? לא בדיוק
נכון שיש חברת אשראי חדשה בשוק, אבל הבנקים ממשיכים לרדוף עם הכרטיסים בעיקר אחרי לקוחותיהם; בנק הפועלים לא מתאמץ לשווק

אחרי שלאומי-קארד נכנסה לפעולה בשבוע שעבר, נותרה שאלת אחת גדולה פתוחה בענף: מתי יתחילו חברות כרטיסי האשראי בתחרות על השוק כולו. מתי נראה את בנק הפועלים פונה ללקוחות לאומי ומציע להם מסטרקארד, ומתי נראה את דיסקונט (ויזה-כ.א.ל) או לאומי פונים ללקוחות בנק הפועלים ומציע להם ויזה-זהב.
לאומי-קארד, שהחלה לפעול השבוע, החלה את דרכה בפנייה ממוקדת רק ללקוחות לאומי שמחזיקים ויזה-כ.א.ל, בעוד שהפוטנציאל בשוק גדול בהרבה. חברות כרטיסי האשראי עוסקות בשני תחומים עיקריים המניבים להן הכנסות - הנפקת כרטיסי אשראי ללקוחות, וסליקת שוברי כרטיסי אשראי של בתי-עסק בהם בוצעו עיסקאות.
לטענת טרנס קלינגמן מבנק אינווסטק כללי, "בנק לאומי לא יפנה ללקוחות בנק פועלים משום שהוא לא יסתכן במלחמה עם פועלים. יש לו הרבה מה להפסיד. האסטרטגיה של לאומי היא רדיפה אחרי לקוחות בנק דיסקונט המוחלש עם כרטיס הויזה".
לישראכרט נוח היום כנראה להישאר במצבה, מאחר שבנק הפועלים הוא הבנק הכי גדול בארץ וכך ישראכרט נהנית ממאגר לקוחות גדול, יציב המבצע עיסקאות בהיקפים גדולים. בנוסף, התחרות על הסליקה מתרכזת רק בכרטיסי ויזה. בתי-העסק יכולים לבחור אם לסלוק באמצעות ויזה-כ.א.ל או לאומי- קארד, ואז לפנות למי שנותן להם עמלות נמוכות יותר. בכרטיסי ישארכרט לבתי-העסק אין ברירה, אלא לסלוק דרך תשלובת ישראכרט בלבד. בעוד שחוסר התחרות במקרה הראשון מלמד על גישה, בעיית הסליקה היא טכנית ברובה וצפויה להיפתר בסוף 2001 - כאשר יושלם הקמת ממשק רב-צדדי שיאפשר ל-3 החברות להנפיק ולסלוק כמעט את כל סוגי הכרטיסים.
בכל מקרה, בשבועות הקרובים יהיה הרבה אקשן בענף: מבצעים אטרקטיביים, שדרוג כרטיסים ללקוחות, והרבה כסף יושקע בשיווק ופרסום. ישראכרט, שלא מיקדה את תשומת הלב באחרונה, צפויה להגיב.
לדברי חיים קרופסקי, מנכ"ל ישראכרט, "אין בסיס לטענה כי התחרות מתמקדת בשוק הויזה בלבד. אנחנו חלק מכל מה שקורה בענף. הורדנו עמלות לבתי-עסק רבים והעמלות שלנו תחרותיות. אנחנו מתחרים על השירות, לבתי-העסק וללקוחות".
שוק כרטיסי האשראי מוערך ב-75 מיליארד שקל בשנה ומתחלק כמעט בשווה בין כרטיסי ויזה (ויזה ודיינרס) וישראכרט (כולל מסטרקארד ואמריקן-אקספרס). עד שנת 98' כמעט ולא היתה תחרות בשוק ופעלו בו שתי שחקניות - ויזה- כ.א.ל וישראכרט. באותה שנה הוקמה חברת אלפא-קארד, בבעלות הבנק הבינלאומי וקבוצת עורק.
אלפא-קארד הנפיקה וסלקה כרטיסי ויזה. כניסת אלפא-קארד זיעזעה את השוק, למרות שהחברה לא הצליחה לתפוס נתח מספיק גדול. עם כניסת אלפא- קארד לשוק, הממונה על ההגבלים העיסקיים, שמעוניין בהגברת התחרות, קבע את גובה העמלות הצולבות בשוק הויזה.
מי שאמורים להוביל את התחרות בענף הם העומדים בראש 3 חברות האשראי - קרופסקי (ישראכרט), מנכ"ל ויזה כ.א.ל, דב קוטלר, ומנכ"ל לאומי-קארד, אריה היילוויל.
בבנקים מייחסים חשיבות עצומה לתחום, ומשקיעים מאמצים רבים להדק את הקשר בין מחזיק הכרטיס לבנק בדרך של הטבות בנקאיות, פיננסיות, חוץ- בנקאיות ושיפור השירות ללקוחות ולעסקים.
הנפקת כרטיס אשראי חדש למאות אלפי לקוחות אינה משימה פשוטה כלל ועיקר. קצב ההנפקה הטבעי בלאומי עומד על כ-40 אלף לקוחות בחודש. כדי לקבל את הכרטיס הנכסף, כל לקוח צריך להגיע לסניף כדי לחתום על כרטיס האשראי החדש. כיום הלקוחות מעדיפים לא להגיע לסניפים. איך בכל זאת יכניס לאומי את הלקוחות לסניפים? בלאומי אומרים: "לא נריב עם הלקוחות, לא נפעיל סנקציות, וניתן להם הרבה תמריצים לזרז הגעתם אלינו". לדברי גליה מאור, מנכ"ל לאומי, "הנהלת הבנק החליטה על כניסה איטית והדרגתית לטובת הלקוחות". לטענת היילוייל, "יכול להיות שיהיו מקרים שנשלח כרטיס הביתה. נמצה את כל מה שהחוק מתיר, כאשר המטרה היא להגיע לכל הלקוחות".

פורסם ב"ידיעות אחרונות"


לפנייה לכתב/ת
לאומי ויזה. בנתיים לא פונים ללקוחות הפועלים
ישראכרט. משחק בשוק בטוח
מומלצים