שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כמה זמן תצמח סין בכזו מהירות? המומחים חלוקים
    בעשורים האחרונים צומחת סין בקצב פנומנלי. אך עד מתי זה צפוי להימשך ומה יהיה צלצול הפעמון שיסמן את תחילת הסוף של תהליך הצמיחה הזה, אם בכלל יתרחש?

    מאז היפתחותה לסחר העולמי לפני כ-30 שנה היא צומחת כלכלית בקצב ממוצע של 10% לשנה, אבל אחת החידות המסקרנות ביותר את האנליסטים הכלכליים בעולם היא שאלת המשך ההתפתחות הכלכלית של סין.

     

     

    השנה, על רקע המשבר באירופה ובארצות הברית ועל רקע בועת הנדל"ן בסין, הקצב כנראה יואט. כמה זמן זה עוד צפוי להימשך? ומה יהיה צלצול הפעמון שיסמן לתהליך הצמיחה הזה את סיומו?

     

    הצמיחה המהירה והמתמשכת הזאת נשענת על כמה גורמים: יכולת הארגון המתקדמת של סין, התכנון הקפדני של מעצבי המדיניות הממשלתית, היכולת של הממשל בסין לשלוט בכל נדבכי החברה והכלכלה ולרתום אותם לעבר המשימות הכלכליות, הדינמיות והיוזמה של היזם הסיני, השפע של ידיים עובדות זולות, והצייתנות והקפדנות המאורגנים של הפועלים.

     

    כל אלה היוו בסיס מצויין ליצור מהיר וזול של מוצרי צריכה ומילאו את העולם בחנויות Made in China הידועות כ"הכל בדולר", אך ככל שסין ממשיכה לצמוח היא מתקרבת אל הנקודה בה אלו כבר לא יספיקו. ההתפתחות הכלכלית מייקרת את עלויות היצור, מה שמוריד את הכדאיות של יצור המוני בסין. לצד זאת, הפיכתה של המדינה למעצמה עולמית מחייבת לייצר מוצרים עתירי טכנולוגיה, על מנת שלא להיות תלויה בתחום זה במדינות זרות.

     

    פנימה, לא החוצה 

    פרופ' יורי פינס מהאוניברסיטה העברית, שנדרש לכך בפאנל שנערך בוועידת ישראל לעסקים השנה, אמר כי הוא מאמין שעל מנת להמשיך את קו הצמיחה שלה, על סין לכוון את הכלכלה שלה לעבר גדילת השוק הפנימי, מה שיוריד את תלותה בשוקי חוץ, ולממש את המגמה של מעבר לטכנולוגיות מתקדמות. כחוקר המרצה גם באוניבסיטאות סיניות הוא יכול לספר על מאגר עצום של כוח אדם בעל השכלה גבוהה שבו הוא נתקל בסין ואשר ממשיך לצמוח באופן מתמיד ואשר יוכל להוות בסיס לכך.

     

    אכן, הנהגת המדינה מודעת לכך וסין עוברת בהדרגה לייצור מבוסס טכנולוגיה. ייצור כזה דורש ידע, השקעות, תשתיות מתאימות וחדשנות, וכאן מופיע החסם הראשון, הצורך בחדשנות. על חידושים זרים ניתן להתבסס כל עוד מייצרים מגבות וצעצועים, אך לא כאשר עוברים לפתח מטוסי נוסעים ותרופות, אבל האם מדינה בעלת מורשת של היררכיה וצייתנות מסוגלת להוציא מתוכה חדשנות ופריצות דרך?

     

    סין גם מתקרבת אל חסם הילודה. שנים של מדיניות הילד היחיד, לצד עליית תוחלת החיים, יצרו בה חברה עם פחות ופחות צעירים ויותר ויותר זקנים. החברה מזדקנת, הרוח השלטת היא של אלה המשחזרים את הצלחות העבר, הצעירים לא מעזים לחלוק על דברי המבוגרים מהם (בהתאם לתפיסה הקונפוציאניסטית הרווחת המדינה) ויש לכך משמעות עמוקה מבחינת הקידמה הכלכלית.

     

    כיכר טייאנמן בבייג'ין (צילום: AP) (צילום: AP)
    כיכר טייאנמן בבייג'ין(צילום: AP)

     

    בפני סין גם ניצבת תקרת הזכוכית של השגשוג. ככל שהמדינה משגשגת יותר היא קרובה יותר אל המקסימום שלה, ומשנה לשנה קשה לה יותר להמשיך את הקצב הקיים. היום התמ"ג לנפש שלה כבר מתקרב ל-10,000 דולר לשנה. מה יקרה כאשר התפוקה שלה תהיה קרובה לערכים מערביים? עד כמה היא תוכל להמשיך ולצמוח משם?

     

    הנתונים הרשמיים מוטים 

    אלה שאלות מורכבות, ומתן תשובות לכך מחייב איסוף מידע. נתונים רבים מונחים לפתחם של האנליסטים לשם כך, אבל האם הנתונים הללו מדוייקים? רוברט גסט, העורך הכלכלי של ה"אקונומיסט", מטיל בכך ספק. לתפיסתו קשה לבצע בדיקה אמינה של השאלות הללו שכן כל אנליזה של כלכלת סין צריכה להישען על הנתונים הסטטיסטיים של סין. אולם, לטענתו נתונים אלה מופקים על ידי השלטונות, ואלה דואגים לייפות אותם, הן לשם יצירת אווירה חיובית סביב הישגי השלטון והן מתוך המסורת הסינית של "שמירת פנים", ובמקרה הנוכחי מדובר בפנים של המדינה.

     

    פרופ' חונגבין צאי, מומחה לכלכלת סין המרצה באוניברסיטאות בסין ובארצות הברית ואשר דיבר גם הוא בפאנל של ועידת ישראל לעסקים, מציין לצד הבעיות שתוארו כאן את הבעיה של חסימת המוביליות החברתית הכלכלית.

     

    אם בימי הקומוניזם הקידום הכלכלי לא היה אפשרי, ואם בשנים שלאחר ההיפתחות למערב נפתחו השערים ואיתם גם היכולת להתקדם, הרי שבשנים האחרונות הוא מזהה היווצרות של אליטה כלכלית, "חוג קיסריה" סיני אם תרצו. מדובר בסביבה של טייקונים המנהלים את הסקטור הפרטי, שומרים על קשרים טובים עם הממשל, דואגים אלה לאלה ומונעים בכך את עלייתם של כוחות חדשים מלמטה. הוא אמנם לא צופה שדבר זה יבלום לחלוטין את ההתקדמות הכלכלית של סין, אך הוא בהחלט מזהה כאן בעיה שצפויה לערכתו להאט את ההתקדמות ושתחייב רפורמות מטעם הממשל על מנת לפתוח מחדש את המוביליות הכלכלית והחברתית ולהביא כוחות רעננים ליוזמה העסקית הסינית. האם הממשל אכן יעשה זאת?

     

    יותר אנשים אינטליגנטים 

    לעומתתם, פרופ' יצחק שיחור מאוניברסיטת חיפה אופטימי. הוא מאמין שסין צפויה להיות חדשנית קודם כל בזכות חוק המספרים הגדולים, לפיו קיים אחוז נתון של אנשים אינטליגנטים בכל קבוצת אוכלוסיה. כשיש לך יותר ממיליארד איש יש בידך מספר גדול מאוד של אנשים אינטליגנטיים ביניהם, וקיימת סבירות גדולה ליצירתם של פירות חשיבה מצידם, ובסין, בניגוד לארצות אחרות, יש לשלטון היכולת לקדם אותם באופן ריכוזי ולנצל את יכולתם.

     

    המנגנון הזה הוא הרי זה שאיפשר בעבר לקיסרי סין לאסוף מרחבי סין המצאות דוגמת הדיו, הנייר, אבק השריפה והדפוס, ולהביא אותם לידי מימוש. זה פעל בעבר וזה יצליח לדעתו גם בעתיד, הוא רואה כיצד היום התמיכה של הממשל הסיני מאפשרת לאוניברסיטאות בסין להתפתח, והוא מאמין שעד שתגיע סין לרמת הכלכלה במערב ותפגוש את תקרת הזכוכית שלה יש לה עוד 30 עד 40 שנים של צמיחה מרשימה.

     

    ימים יגידו. אל תוך המאסה הקריטית של כלכלת סין זורמות השפעות מהשוק העולמי, מהדמוגרפיה הסינית, ממדיניות הממשל, וגם ממורשת שתחילתה בתורתו של קונפוציוס ובחצרו של הקיסר. בסין כמו בסין, הדרך אל ההבטחה הכלכלית עוברת דרך ההבנה הבין-תרבותית.

     

    טל רשף מנהל את פורום אסיה – ישראל לעסקים, יועץ לפיתוח עסקי ועסקים בסין , מחבר הספר המדריך הישראלי לעסקים בסין . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מזל מזלות מיסטיקה סין
    צילום: shutterstock
    טל רשף
    מומלצים