שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    7 עצות שיעזרו לכם לחיות בשלום עם הטלוויזיה
    בעידן המודרני קשה מאוד לנתק את הילדים מהטלוויזיה, אך היא רדודה ומשחיתה רק אם נאפשר לה להיות כזאת. איך להפוך את הצפייה המשותפת לזמן שיחה, איך להיעזר בה כדי להתארגן מהר בבוקר והאם הילדים צריכים לראות חדשות? מדריך

    בבתים רבים בישראל מדליקים את הטלוויזיה בבוקר, עוד לפני הרתחת המים לקפה, ומכבים אותה רק בלילה - כמובן אם לא נרדמים מולה. אבל האם טלוויזיה היא אכן המקור לכל הרע שיש בעולם הילדים, כפי שרבים חושבים? 

      

    כתבות קודמות של ליאת קרן :

      

    אני לחלוטין לא חושבת כך, ובוודאי לא הולכת להטיף נגד צפייה בטלוויזיה. אני חושבת שיש בה הרבה תכנים מעשירים ותוכניות שניתן ללמוד מהן ברמה האישית והחברתית. ובכל זאת, חשוב לעשות בה שימוש נכון, כדי שנקבל ממנה רק את הצדדים החיוביים ולא את השליליים. איך אפשר לעשות זאת? הנה כמה רעיונות:

     

    1. להשתמש כזרז להתארגנות בבוקר

    משפחות רבות משתמשות בטלוויזיה כרקע לארגוני הבוקר. לאחר ההשכמה הילדים עוברים לסלון, נמרחים על הספה וההורים מביאים להם משהו לאכול ובגדים ללבוש - הכל תוך כדי צפייה. אם זה עובד בשבילכם - מצוין, אבל בדרך כלל הילדים כל כך שקועים בתוכנית עד שצריך להזכיר להם שוב ושוב להתלבש ולהתנתק מהמסך. 

     

    כשאתם ממהרים להגיע לעבודה הדבר בלתי אפשרי, ובשניות השעות האלה הופכות לעוד בוקר של בכי וצעקות.

     

    מה עושים? אם הילדים אוהבים לצפות בטלוויזיה בבוקר, השתמשו בה לטובת כולם והכריזו על חוק הבית: "אין טלוויזיה עד שמוכנים!". הכינו את הבגדים מבעוד מועד, ואני מבטיחה לכם שהילדים יהיו מוכנים ראשונים כדי להרוויח זמן מסך.

     

    אם צריך, הוסיפו אמצעי המחשה: טבלה שאותה תתלו במקום בולט ובה תפרטו את משימות הבוקר שיש לסיים לפני שמתרווחים מול הטלוויזיה. למשל: להתלבש, לצחצח שיניים ולסדר את המיטה.

     

    ידעו אותם מראש לגבי השעה שבה תהיו חייבים לצאת מהבית, גם אם זה אומר שהם יצטרכו להפסיק תוכנית באמצע. באופן זה הטלוויזיה הופכת לצ'ופר, ובמקום בכי וצעקות הם אומרים תודה על מה שהם מקבלים.

     

    2. לסמן את סוף היום 

    נסו להימנע ממצבים שבהם הילדים צופים בטלוויזיה עד שהם נרדמים. אולי זה מונע מכם מריבות בהשכבה, אך זה מזיק ברמה האישית לטווח הרחוק. ילד שרגיל להירדם מול הטלוויזיה יתקשה להירדם לבדו במיטה. 

     

    מה עושים? הם אמנם לא מתלהבים לכבות את המכשיר ולסיים את היום, אולם אם עושים זאת בהחלטיות ומתוך התחשבות אפשר לעבור את זה בשלום. הכינו את הילדים מראש שבתום התוכנית שבה הם צופים יש לכבות את הטלוויזיה ולהתכונן לשינה.

     

    כך סיום התוכנית הופך לקוד לסיום היום ומשרת אתכם בחידוד המעבר להכנות לשינה.

     

    3. ללמד סדר עדיפויות

    אם כשהילד חוזר הביתה הוא מיד מתיישב מול הטלוויזיה, יש אכן בעייתיות בעניין, כיוון שהתוכניות זורמות ברצף וקשה מאוד להתנתק מהמסך ומבלי לשים לב חולפות להן שעות של בהייה ומגיע הערב מבלי שהילד עשה דבר פרודקטיבי.

     

    להורים רבים נוח שהילדים מנוטרלים בסלון, לא משתוללים, רבים או באים בדרישות, אך מצד שני הם גם לא מפתחים את כישוריהם בשום תחום - לימודי, חברתי, או אישי - באופן אקטיבי. 

     

    מה עושים? עברו על לוח השידורים עם הילדים וסמנו מראש תוכניות שהם רוצים מאוד לראות, לפי סדרי עדיפות. הגבילו את שעות הצפייה רק לתוכניות שעליהן הסכמתם מראש.

     

    כך תעזרו לילדים ליצור לוח זמנים מוגדר, תקנו להם הרגלים של תכנון מראש ותכנון זמן וכמובן תעודדו שיח ומחשבה על סדרי עדיפויות. 

     

    עברו על לוח השידורים יחד עם הילדים (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    עברו על לוח השידורים יחד עם הילדים(צילום: shutterstock )

     

    4. להחליט אילו מסרים יועברו

    כשהילדים מתבגרים ונפרדים משידורי "הופ", אנחנו ההורים נפרדים גם מהביטחון בתוכן המועבר לילד על המסך הקטן, גם אם הם ממשיכים לצפות בערוצי הילדים בלבד. אני ממליצה בחום לא רק לסמן את התוכניות המועדפות על ילדכם, אלא גם לצפות בהן איתו. יש תוכניות מצוינות המעבירות מסרים של חברות, שיתוף פעולה ויצירתיות, ויש אחרות שכובשות את הילדים בשפה גסה ובהומור נמוך. ילדים מושפעים בקלות ובהחלט לומדים מהטלוויזיה. 

     

    מה עושים? זכרו, אם אתם חושבים שהמסר המועבר לילד אינו מתאים, יש לכם זכות וטו. אם הילד רוצה לצפות בתוכנית מסוימת כדי להישאר בעניינים בשיחות בבית הספר, אל תזלזלו בשיקול הזה ונסו להבין במה מדובר, אך אם הסיבה לווטו עדיין תקפה, עמדו על כך והסבירו לילד מדוע הוא אינו יכול לצפות בה ("היא מאוד אלימה", "היא מבזה אנשים", "היא לא לגילך").

     

    יש סיכוי שהוא לא יקבל את טענתכם ותשמעו את המשפט "אבל כולם רואים!", אבל אל דאגה, הוא כבר ימצא את הדרך להתעדכן בדרך אחרת. אמנם גם שמיעה של התכנים מחברים יכולה להיות בעייתית, אך בעוצמה פחותה מהאפקט של צפייה ישירה.

     

    אם אתם חוששים שהילד ימצא דרך לראות בעצמו את התוכנית במחשב או אפילו בטלפון הנייד, קחו זאת בחשבון - ייתכן שעדיף לאפשר להם לצפות בתוכנית כשאתם יושבים לצדם ויכולים להתייחס לתכנים העולים בתוכנית ולהעביר את המסרים המתאימים לכם. 

     

    5. לסנן חומרים לא ראויים

    גם אם הילד רוצה לצפות בתוכנית מסוימת עם אחיו הגדולים, חשוב מאוד לשים לב להמלצות הגיל של התוכנית. סדרות פופולריות כמו אווטר ובקוגן לבנים וווינקס לבנות המיועדות לילדים בבית הספר היסודי, ולא לילדי הגן וחטיבה צעירה. מה שמלהיב ומרגש ילד בן שמונה יכול להיות מפחיד ומאיים עבור ילד בן ארבע.

     

    ילד בן שמונה ידע להתמודד עם עוצמת הריגוש, בעוד שילד בן ארבע, שעדיין לא פיתח את הכלים הרגשיים והתפיסתיים להתמודדות עם המציאות, עלול לתרגם את מה שהוא רואה ליחסי שליט-שולט - זאת אומרת הצורך להיות אלים וחזק כדי לשלוט בעולם. ילדים צעירים הצופים בתוכניות כאלו פותרים לעתים קרובות את בעיותיהם באלימות, או שהדבר מתבטא בפחדים ובחלומות רעים.

     

    מה עושים? גם אם הסדרות מיועדות כביכול לגיל הילדים שלכם, העיפו מדי פעם מבט על ההמלצות, כיוון שלעתים הדבר אפילו משתנה מעונה לעונה במרדף אחרי הרייטינג. העונה השלישית של "השמינייה", למשל, סומנה כמיועדת לגיל בוגר יותר משתי העונות הראשונות, כיוון שהיא מפחידה יותר.

     

    הפעילו שיקול דעת ואת זכות הווטו שהזכרתי קודם, ותחסכו מכם ומילדכם את הטלפונים מהמוסד החינוכי או את הסיוטים בלילה. 

     

    6. להסביר את החדשות

    האם ילד צריך לצפות בחדשות? תלוי בגיל. נפלא שילד רוצה להיות בעניינים, אך הבעיה בחדשות היא שהן לא צפויות. יכול להיות יום ללא אירועים מיוחדים, שאין בו מניעה לשמוע חדשות, וביום אחר ידברו על תאונת דרכים קשה, רצח ואונס, והכתבים כידוע לא חוסכים בפרטים. 

     

    מה עושים? לפני גיל בית הספר, להמלצתי, ילדים לא צריכים לראות חדשות כלל. בהמשך הדבר כאמור תלוי בגיל, ובכל מקרה רצוי שהילדים לא יראו חדשות לבדם. החדשות יכולות להעלות אצלם תחושות ושאלות לא פשוטות, וחשוב שתהיה התייחסות מיידית, תוך כדי המהדורה או מיד לאחריה.

     

    אם מדובר בנושאים שאינכם רוצים לדבר עליהם עם הילדים כלל, עדיף שלא יצפו בחדשות. בכל גיל, בבקשה אל תשאירו את הילדים עם המראות ועם המידע מבלי לאפשר להם לדבר על כך. 

     

    חשוב מאוד לשים לב להמלצות הגיל של התוכנית (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    חשוב מאוד לשים לב להמלצות הגיל של התוכנית(צילום: shutterstock )

     

    7. לגלות עניין בילד

    התוכניות האהובות ביותר על הילדים שלנו יכולות ללמד אותנו המון עליהם, אם רק נהיה פתוחים להיכנס לרגע לעולמם ולצפות יחד בתוכניות אלו. כילדה רציתי מאוד שאמא שלי תראה איתי את "בית קטן בערבה" (זוכרים?). רציתי לשתף אותה בהתלהבות שלי ושתבין מי הן לורה ונלי כשאזכיר אותן (ואולי אפילו תשים לב אילו הורים מדהימים הם הזוג אנגלס...). לצפות עם הילד בתוכניות האהובות עליו יכול לתרום רבות ליצירת שפה משותפת עם הילד. 

     

    מה עושים? גם אם התוכנית שבחר הילד נראית לכם תינוקית או מיותרת, זכרו שילדכם אוהב אותה והימנעו מהערות מזלזלות. מבחינתו הוא חושף בפניכם חלק מעולמו, ועד כמה שהדבר נראה לכם סתמי, כשכולם יושבים יחד מול הטלוויזיה זה משמעותי מאוד בשבילו, ותגובתכם תקבע אם ירצה לשתף אתכם עוד בעתיד או ימנע מכך. זה הרבה מעבר לטלוויזיה - זו הזדמנות לתקשורת בין-אישית!

     

    בואו עם רצון להקשיב ולהבין, ושאלו אותו שאלות מתוך התעניינות וסקרנות. מה הילד אוהב בתוכנית? איזו דמות אהובה עליו במיוחד, ולמה? אתם יכולים לשאול גם על קשרים בין דמויות - ילדים אוהבים להפגין בקיאות ובשמחה יספרו לכם על הדמויות והשתלשלות העניינים. הם ישמחו על הזמן שאתם מקדישים להכיר את עולמם טוב יותר, ואתם תלמדו עליהם עוד משהו ותפתחו פתח לתקשורת טובה יותר.

     

    ואולי בלי טלוויזיה בכלל?

    יש בתים שהוציאו מתחומם את הטלוויזיה לגמרי, ממגוון סיבות: מחזרה לפשטות, דרך "מיותר, בזבוז זמן" וכלה בשמירה על הילדים מחשיפה לתקשורת.

     

    בעיניי כל קיצוניות היא בעייתית, בחיים בכלל ובטלוויזיה בפרט. הטלוויזיה היא בזבוז זמן, רדודה ומשחיתה רק אם אנחנו מאפשרים לה להיות כזו. אם נגביל את הצפייה לזמנים מוגדרים ונבחר תוכניות בקפידה, היא בהחלט יכולה להיות איכותית ומעשירה.

     

    אנחנו חיים בעולם אינטראקטיבי ומתוקשר, ובזכות הטלוויזיה לומדים גם על מקומות רחוקים ותרבויות זרות ורואים כמה רב הדומה על השונה. זהו ערך חשוב שלא כדאי לפספס. לטלוויזיה מקום מרכזי בחיים המודרניים, אולם חשוב לשמור על האיזון כך שנשלוט אנחנו בה ולא היא בנו ובילדינו. 

     

    הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער. לעמוד הפייסבוק שלה לחצו כאן

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטלוויזיה הופכת לצ'ופר, ובמקום בכי וצעקות הם אומרים תודה על מה שהם מקבלים
    צילום: jupiter
    בואו עם רצון להקשיב ולהבין. ליאת קרן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים