שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הדמוקרטיה הישראלית: סטארטאפים לדמותה
    בכנס "דמוקרטיה ברשת", שייערך ביום א', יוצגו תוכניות לשיתוף והשפעה על הדמוקרטיה בתחומים שונים באמצעות הרשת והטכנולוגיה. הנה חמישה מהם

    מחאת האוהלים של הקיץ שעבר, והמחאות בארה"ב, באירופה ובעולם הערבי, הביאו לידיעת הציבור הרחב את מה שקבוצות אקטיביסטים יודעים כבר מזמן: האינטרנט היא אולר שוויצרי של כלי מחאה, התארגנות ואקטיביזם. בכנס "דמוקרטיה ברשת" של המרכז הישראלי לרשתות ודמוקרטיה, שיתקיים ביום א' הקרוב,

    יוצגו "שיתופונים" - תוכניות לשיתוף והשפעה על הדמוקרטיה בתחומים שונים באמצעות הרשת והטכנולוגיה. הנה חמישה מהם.

      

    דברו יפה על ישראל

    ניב קלדרון, יזם Like for Israel: "כל הזמן יש חומרים ואתרים והתארגנויות של אנשים שעושים דה-לגיטימציה לישראל. "Delegit" הוא תוסף לכרום, שבא להשתמש בכוח של ההמונים, שידווחו על אתרים ועל תוכן אנטי ישראלי, כדי למפות אתרי דה-לגיטימציה לישראל. בזה שאתה עושה אאוטסורסינג לקהלים, אתה יכול להפיק מרגליות לא קטנות. הצד השני זה שזה מאפשר לאנשים שרוצים לעשות משהו - לעשות משהו. יש עכשיו התארגנות של כמה ארגונים וקבוצות שבאים להילחם בחרם ה-BDS, ומה שהם צריכים זה מידע על אתרים, ארגונים, התארגנויות".

     


     

    "מה שיווצר בדאטהבייס זה מידע שברגע שהופכים אותו למידע ממוקד, ברגע שמעבדים אותו, זה הופך למודיעין. אם רוצים לפגוע בכל מיני תנועות שבאות לקרוא לחרם על ישראל, אפשר לשלוח עליהם צבא של עורכי דין, למשל. אני אפילו עוד לא יודע מה יהיה השימוש הראשון במידע שייאסף. זה תלוי באיך אני ואחרים נחליט להשתמש במידע הזה".

     

    איזה סיוע אתם צריכים מהציבור?

    "להוריד את התוסף ולהשתמש בו, ולעזור להטמיע אותו בארגונים ואצל גולשים אחרים. בנוסף, נדרש עוד פיתוח של התוסף, אז נשמח אם יש מפתחים שמעוניינים לעזור".

     

    לפניות: nivcalderon@gmail.com

     

    אם לא תדעו, איך תדעו?

    אמתי קורן, מנכ"ל "כל זכות": "תוצרי הדמוקרטיה, דהיינו חוקים, תקנות וכו', לא תמיד חשופים וזמינים לציבור הרחב בשעת הצורך. יש פער אדיר בין זכויות שקיימות על המדף לבין מיצוי של זכויות. למשל: יש זכות לקחת ימי מחלה כנגד מחלת הורים אם ההורה הוא מעל גיל 65, אתה לא ידעת וכמוך יש עוד. היה חוק שמסבסד דודי שמש בדיור ציבורי. כמה אנשים יוצאי בריה"מ שגרים בשיכוני עמידר מודעים לזה? יש מחקרים שנעשו במדינות ה-OECD, שיש 50% תת-מיצוי של זכויות. אתה יכול לתאר לך שישראל היא לא בחזית בקטע הזה. היו מחקרים בישראל על דברים שניתנים אוטומטית, כמו הנחה על חשמל לקשישים שמקבלים הבטחת הכנסה, זה אוטומטי כי המחשבים של ביטוח לאומי מעודכנים בזה, ובכל זאת, מ-150 אלף זכאים רק 100 אלף מקבלים. אני מניח שיש 15-20 אלף שנפלו על טעויות הקלדה, מגורים אצל הילדים וכדומה. הסיבות לאי-מיצוי בחלקן הגדול הן חוסר ידיעה על הזכות ועל תהליך מיצוי הזכות שמעורר פחדים וחששות. בהמון מקרים זה תהליך לא קשה במיוחד".

     


      

    'כל זכות' מנסה לאפשר למקסימום תושבים למצות זכויות שהשילוב של שלוש הרשויות הנפיק. אתר כל-זכות מיועד לסייע לתושבי ישראל למצות את זכויותיהם בכל התחומים. הרעיון המקורי הוא של יו"ר כל-זכות, ארז פרלמוטר, ושל עבדך הנאמן, שממנכ"ל את הפרויקט עוד לפני שהוא נוסד רשמית. התחלנו לעבוד עליו כמעט שנה לפני שנרשמנו פורמלית. אנחנו אנשי תוכנה, זיהינו את זה כבעיה שיש לה פתרון טכנולוגי, אינטרנט, וויקי וכו'. מהר מאוד עשינו זום לשימוש בתוכנה של וויקיפדיה, מדיה וויקי, עם כמה ניואנסים: בגלל שזה מידע משפטי, בחרנו לעשות וויקי סגור של שותפים ומומחים; ובגלל שהגרעין הקשה של קהל היעד אין לו נגישות אינטרנטית - אנשים זקנים, אנשים עם אתגרי שפה (חצי מיליון ומעלה עולי בריה"מ, חצי מיליון ערבים שלא מעט מהם לא קוראים עברית), אוכלוסיות עניות, והוא מגיע בסופו של דבר ללשכות הרווחה, יש לו מגע עם סוכני ידע כמו עובדים סוציאליים, עמותות סיוע, קליניקות למיניהן - אנחנו משקיעים בשירות סוכני הידע הללו. אנחנו כבר שנה מדריכים, נכנסים למהלך שיפורסם בקרוב של הדרכת עובדים סוציאליים, עובדי עמותות וכדומה".

     

    איזה סיוע אתם צריכים מהציבור?

    "שותפי תוכן – גופים שיצטרפו לעשרות גופים שכבר כותבים באתר. נסתפק גם במומחי תוכן לבקרת תכנים והתייעצות מקצועית. שותפי הנגשה – גופים שנמצאים במגע עם אוכלוסיות מוחלשות ומזמינים אותנו להדריך אותם על השימוש באתר. שותפי תוכנה – גופים ופרטים שמוכנים לסייע בהמשך פיתוח האתר. וכמובן, תרומות".

     

    ליצירת קשר:info@kolzchut.org.il

     

    חייבים לפתוח את התקציב

    יובל אדמון, מנכ"ל הסדנא לידע ציבורי: "'התקציב הפתוח' הוא אתר המאגד בתוכו את כל תקציבי המדינה מאז שנת 1992, מפורטים ברמה גבוהה מאוד, תוך הצגה בצורה גרפית ונוחה לשימוש, על מנת לשפר את היכולת של אזרחים להבין 'איפה הכסף' שלהם, כדברי יאיר לפיד. 'התקציב הפתוח' עלה לרשת במרץ 2010, בדיוק אחרי אסון הכרמל והדיונים על תקצוב הכבאות. הצורך היה לראות תמונה מלאה של תקציב המדינה לאורך השנים, בצורה מפורטת מאוד. אצלנו התקציב מופיע ברמת פירוט של תקנות תקציביות, זה יותר ממה שחברי הכנסת רואים כשהם מאשרים את תקציב המדינה. זה מאפשר לראות את תקציב המדינה בכל שנה ושנה מ-92' עד 12', כולל תכנון מול ביצוע - זה שהח"כים הצביעו על תקציב מסויים לא אומר שהוא מומש בפועל. זה מאפשר לנתח ולראות דברים כמו תמיכה בגופים שונים, תקציבי רווחה שקוצצו, הקיצוצים בתקציב רשות השידור לאורך השנים. זה בא לענות על הצורך של החברה האזרחית, מפעילים פוליטיים דרך אקדמיה, תקשורת, חברי הכנסת בעצמם, בנק ישראל ומשרדי הממשלה השונים, שלצרכי מחקר צריכים לראות את התקציב המפורט, ומה שיש באתר אגף התקציבים של האוצר לא מספיק".

     

     

    "אנחנו רוצים לקחת את זה כמה צעדים קדימה: יש צורך בוויזואליזציות שונות, כמו הקשר בין עליה בסעיף מסוים לירידה בתקציב אחר, נתוני מאקרו, כמו הקשר בין רמת האבטלה והריבית לתוספות בתקציבי רווחה, לפתח יכולות עבור חוקרים להבין יותר טוב את התקציב. היום התקציב משקף את מבנה הממשלה. ב-2008 הממשלה החליטה על תוכנית חומש לחיזוק המגזר האתיופי - אתה רוצה לראות אילו תקציבים הוקצבו לזה לאורך השנים, אתה לא יכול, זה מפוזר, חלק זה משרד הרווחה, חלק זה משרד ראש הממשלה. אנחנו רוצים לאפשר לחוקרים ולחברה להוסיף שכבות של ידע על גבי התקציב כדי לסייע זה לזה. בתקופה הקרובה אנחנו רוצים להיכנס גם לנושא של תקציבי רשויות מקומיות, ותמיכה של הממשלה בארגוני מגזר שלישי, התקשרויות עם ספקים במכרזים, הכל דברים שנהוג בעולם לעשות וצריך להתפתח גם אצלנו".

     

    איזה סיוע אתם צריכים מהציבור?

    "אנחנו מחפשים מתכנתים, מפתחים, כותבי קוד פתוח, שיתנדבו אצלנו, אפשר גם מהבית, שעתיים-שלוב בשבוע, ויעזרו לנו לפתח הלאה את האתר".

     

    ליצירת קשר: yuvaladm@gmail.com

     

    מדינה ללא נייר

    אורן מודעי, מייסד ויו"ר המרכז הישראלי לרשתות ודמוקרטיה: "קיימים סוגים רבים של מידע שחייב להיות נגיש לציבור על פי חוק. לא כולם נמצאים על הרשת. החזון שלנו הוא לחוקק את 'חוק המידע הנגיש על הרשת', שיקבע שכל מידע המוגדר 'ציבורי' או 'פתוח לציבור' על פי חוק, יהיה חייב להיות נגיש על גבי הרשת וניתן להורדה ולשימוש. ליד מקום מגורי החליטו על פרויקט פינוי-בינוי. החוק מחייב לפרסם את הכוונה לעשות פינוי-בינוי, לפרסם את התוכנית ולאפשר לכל אדם, בלי קשר למקום מגוריו, להגיש התנגדות לתוכנית. איך נודע לי שיש פינוי-בינוי? במקרה, באחד מהימים עברתי וראיתי שעל הגדר, שאני לא עובר לידה כל יום, יש שלט בגודל של מטר על מטר, שבו כתוב 'פה הולכת להתבצע תוכנית עירונית חדשה, כל אחד מוזמן להגיש התנגדות בתוך שישים יום ממועד תליית השלט'. ואתה לא יודע שהשלט נתלה בכלל! כדי להתנגד לתוכנית אתה צריך לדעת מה התוכנית, אתה הולך לבניין העירייה, מבקש את התוכנית ואומרים לך, 'הנה, זה פה', אבל זו תוכנית שהיא חתיכת נייר בגודל מטר על מטר, ויש מסמכים שהם 30-40 עמוד שזה הפרוטוקול, וכדי שתוכל להתנגד לדבר הזה אתה אתה צריך עותק שלו, ואתה צריך את חסדיו של מישהו מהעירייה כדי שתוכל לקחת, לצלם ולהחזיר. ואין פה שום עבירה על החוק! המידע ציבורי ונגיש לציבור. זו שערוריה. אפילו את התאריך שממנו מתחילים לספור את ה-60 יום לא מצאנו. זו אחת הדוגמאות למצב שבו יש חוק שמחייב לשים את החומר לרשות הציבור, ואתה לא יכול להגיד שזה לא קורה, כי החומר נמצא".

     


     

    "המטרה שלנו היא שכל מידע ציבורי יהיה נגיש במידה כזאת שאני יכול להשיג אותו בלחיצת כפתור, ולדעתי זה יכול להיות רק ברשת, צריך להיות דיגיטלי, צריך להיות חפיש, צריך להיות יריד, משהו שניתן להוריד, והוא צריך להיות באותה מידה שבה אני זקוק לו כדי להשתמש בו - לא יתכון שהוא יהיה PDF של A4 כאשר מדובר בתוכנית בינוי שצריכה להיות מטר על מטר. אני לא משפטן, אני לא יודע להגדיר את הדברים בחוק, אבל התוצאה נראית לי מאוד ברורה. הדוגמה עסיסית אבל לא מסבירה את גודל המשימה - אני לא חושב שיש מקום אחד שמרוכז בו כל המידע שצריך להיות ציבורי. יש פה משימה של מיפוי כל המקומות בספר החוקים שבהם מוגדר מידע שצריך להיות ציבורי, ובכל אחד מהמקרים צריך להגיד מה המשמעות של ההנגשה שלו ברשת, שיהיה אפשר להגיע אליו, להוריד אותו ולהשתמש בו".

     

    איזה סיוע אתם צריכים מהציבור?

    "עזרה משפטית: מיפוי החוקים הקיימים בנוגע למידע ציבורי. עזרה לוביסטית: קידום החזון על ידי חקיקה בכנסת".

     

    ליצירת קשר: orenmodai@NetDemocracy.org.il

     

    עיתונאי קטן/בינוני/גדול שלי

    שלמה בלס, מפיק ראשי ומנהל "לאטמה": "המידע המסופק לנו על ידי התקשורת מהווה גורם חשוב במערך הקבלת ההחלטות של הציבור בנושאים רבים המשפיעים על חייו וסביבתו, כמו בחירות, השתתפות בקמפיינים בצורה פעילה או סבילה. עם זאת, אין לצרכן דרך טובה ומהירה להבין את איכות המקורות המגיעים אליו. המטרה של 'מדיה-מטר'/'מדד התקשורת' (שמות זמניים) היא לסייע לאזרח להבין את איכות המקורות להם הוא חשוף, בדיוק כפי שגורמי מודיעין יודעים לדרג את אמינות מקורותיהם. זה רעיון שאני רוצה לגלגל, שייתן לאנשים איזשהו מדד על איכות מקורות המידע שמהם הם ניזונים בתקשורת. אני חושב שאנחנו מכניסים לגוף בלי אבחנה - רואים כותרת, בולעים אותה. המטרה שלנו ב'לאטמה' היא לגרום לאנשים להיות יותר ביקורתיים, לשאול שאלות, לחפש מקורות מידע נוספים".

     

    האמצעי הוא בניית כלי איכותי שיוכל לדרג את המקורות התקשורתיים - עיתונאים וכלי תקשורת. במישור אחד מדובר ביצירת כלי טכנולוגי, אך עוד קודם לכן יש להשקיע הרבה מחשבה כיצד מוודאים שהכלי הזה ייתן תמונה טובה ולא יהיה נתון למניפולציות או להצבעות לפי 'רגש'. לדוגמה, נגיד שיש פה ניתוח של בן כספית. שלצורך העניין נניח ש-50% מהניתוחים שלו התבררו כשטויות, לעומת רון בן ישי, שיותר ניתוחים שלו התבררו כאמינים. זה יעזור בים של המידע שבו אנחנו מוקפים לקבל החלטות יותר טוב, ואולי ללחוץ על עיתונאים להיות יותר טובים. כרגע, נכון לעכשיו, אין שום אחריותיות, אפשר לכתוב מה שרוצים, אף אחד לא חוזר אליך. אלוף בן, שבוע לפני פרוץ מלחמת לבנון השניה, מדבר על הפרגמטיות של נסראללה, ואומר: לו רק היה לנו נסראללה גם בעזה. הכותרת היתה 'דרוש נסראללה'. פאשלה בסדר גודל כזה. גורמי מודיעין יודעים לתת דירוג אמינות למקורות שלהם, אז יכול להיות שזה יכול לעזור לקוראים, וזה גם יעודד את העיתונאים להיות קצת יותר מקצוענים. אני לא אגיד לך שזה יציל את המדינה, אבל בנישה שבה אנחנו עוסיקם, זה יעיל. אין לי פתרון בדיוק איך זה יעבוד. צריך לחשוב איך הופכים מאמרים וכתבות למשהו שאפשר לדרג בצורה אמיתית, ולא כי 'אני שונא את הכתב הזה', ויש את הצד הטכנולוגי. הדירוג לא יכול להיות אבסולוטי, הוא חייב להיות יחסי, כמו פסיכומטרי. לא יכול להיות שכולם יקבלו ציון אפס. אם המדרגים ידעו שאם הם נותנים למישהו אחד ציון מאוד נמוך, יש מישהו מעליו, אז תמיד יהיה את העיתונאי שנחשב הכי טוב, גם אם יחסית למציאות האובייקטיבית הנעלמת הוא גרוע".

     

    איזה סיוע אתם צריכים מהציבור?

    "השתתפות בצוות חשיבה – בייחוד לאנשים עם רקע בתחום. פיתוח תוכנה או אפליקציה מתאימה".

     

    לפניות: seblass@yahoo.com

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים