הספקיות מאטות: אפשר לתבוע?

דו"ח בינלאומי קובע שספקיות האינטרנט הישראליות בזק בינלאומי, נטוויז'ן, וסמייל מאטות את הרשת בשיתוף קבצים בשימוש ביטורנט, רשת שמשמשת לשיתוף פיראטי של קבצי סרטים, מוזיקה ותוכנות, כמו גם לשיתוף של תכנים לגיטימים. למרות הנתונים, הספקיות מכחישות שהן עושות מניפולציות ברוחב הפס. מנגד, מבטיח משרד התקשורת כי במידה וימצאו חריגות מהוראות הרשיון של החברות הן תידרשנה לשנות את הפרקטיקה שלהן.

 עוד ב-ynet מחשבים:

•  פופולריות ברשת: לפיד כוכב עליון
• הצעת החוק ACTA - מסוכנת לרשת 
• המתחזים של מחוז גותהאם
  

זו לא הפעם הראשונה שבה הספקיות נתפסות בפרקטיקה הזו, שמנוגדת לעיקרון המנחה של הרשת - נייטרליות. ב-2009 פרסם ynet מחשבים תחקיר מקיף, המראה שלפחות שתיים מהספקיות עסקו בהאטת קצב הגלישה של משתפי קבצים. ''משרד התקשורת יכול להקפיא את הרשיון'', אומר עו''ד יהונתן קלינגר, שהיה שותף לתחקיר המקורי, ''אבל למרות האיומים, כשהעלינו טיעונים דומים בשנת 2009 לא קרה דבר''.

נתוני סמייל

עו"ד אביב איילון, מומחה למשפט וטכנולוגיה ומפעיל הבלוג דיני רשת, אומר שהעוול שעושות הספקיות, אם הן אכן מאטות את קצב הגלישה, אינו בהאטה, אלא בחוסר השקיפות כלפי הלקוחות שלהן. ''חוק הגנת הצרכן קובע שעל העוסק לתת את מלוא המידע או השירות לצרכן לפני קליטת העסקה. אם הגולש הישראלי לא ידע שהספקיות מתערבות, ועובדה זו לא נחשפה, הרי שמתבצעת לכאורה עבירה על חוק הגנת הצרכן''.

ועם זאת, לא יהיה קל להוכיח עבירה כזאת בבית המשפט, טוען עו"ד קלינגר: ''זה בעייתי שתובע יאמר לבית המשפט כי הוא מוריד קבצים לא חוקיים ונפגע בגלל זה. אולי אם יימצא, לשם הדוגמה, אמן שמפיץ מוזיקה שלו בביטורנט, בחינם, והוא יטען שפוגעים בו - אז יכולה להתגבש תביעה''.

ומה עם תביעה ייצוגית? עו"ד איילון: '''אם אדם מצליח להוכיח שהוא מוריד קובץ חוקי בביטורנט ונתקל בהאטה, וכל ההליך הזה נבדק על ידי בעלי מקצוע, סביר להניח שתקום עילת תביעה יצוגית''.

נטוויז'ן

מהמניפולציה בתעבורת המידע נחשף גם שהספקיות מנטרות את הקבצים - כלומר יודעות מה אנחנו מעבירים ולאן. האם יש כאן פגיעה בפרטיות שלכם? עו"ד איילון: ''אם חסימת הקבצים מתבצעת על פי ניתוח של המידע שמגיע אל הגולש, עלולה לעלות טענה בפגיעה בפרטיות. וזאת אם משתמש הקצה לא נתן אישור לספקית לבחון או להיכנס לתוך הקבצים''.

אולם גם כאן הגשת תביעה עלולה להיות בעייתית, מסביר איילון: ''איסוף הראיות קשה מאחר וביצוע סריקת הקובץ מתבצע במערכות ולמשתמש אין יכולת לגלות מה נעשה ומי חשוף למידע הזה. אמנם ישנה טכנולוגיה שיכולה לבדוק מה קרה לקובץ בדרכו מכתובת X לכתובת Y. בסופו של יום הסיכוי להקים עילת תביעה בנוגע לפגיעה בפרטיות יהיה קשה מאוד''.

המוסר הכפול של הספקיות

אם הספקיות בוחרות לשבש דווקא את התעבורה הנוגעת להורדת קבצים לא חוקית, יש בזה משום צעד מבריק: קשה, כפי שראינו, לתבוע את הספקיות בנושא הזה. ועם זאת, ''מדובר במוסר כפול", אומר עו"ד איילון. "הספקיות טוענות למעלה מעשור שהן זכאיות להגנת החוק מפני תביעות להפרת זכויות יוצרים, כי הן מספקות גלישה ואינן מפקחות על התכנים, כלומר, הן רק צינור המוביל מידע, ואין בסיס הגיוני לכך שספקים ינטרו את המידע העובר באמצעותן למשתמשי הקצה. כעת, כשניטור הקבצים מועיל למחזור הכספי של החברות, הן דואגות לזכויות. נניח שהם באמת מודאגים מהפרת זכויות יוצרים, למה הם לא חוסמים אתרים שעושים עבירות אחרות?''  

איילון מסכם: ''הם לא ירצו להיכנס לפינה הזו. זה בדיוק כמו שלבזק יש חסינות מפני עוולות  מתבצעות בטלפונים שלה, הספקיות בכל מקרה, צריכות ליצור מנגנון דומה. אם הן רוצות לחסום גלישה לאתרים או שירותים מסויימים שיודיעו על כך מראש. גם אם לא נתייחס לרשיון אותו קיבלו, ברור שהן לא יעשו זאת - כי אז המשתמשים לא יתחברו אליהן''.

האלטרנטיבה: ספקיות קטנות 

ההשלכה השלישית הנוגעת להתערבות ברוחב הפס היא חשש מאי שיוויון ברשת. נניח שהרשת עמוסה ועל על התווך מתחרים שני משתמשים: אחד שמשלם על שני מגה והשני שמשלם יותר ומקבל 10 מגה. הסכנה בהתערבות של הספקית היא שהמשתמש שמשלם יותר לא יאבד כלום מהרוחב פס שלו וזה המשלם מעט, יאבד לטובתו את מהירות הגלישה שלו. איילון: ''זה הוכח מבחינה סוציולוגית: תיעדוף בעלי מעמד כלכלי גבוה יותר מוביל להעמקת הפערים והגדלתם''.

כצרכנים, חוץ מלתבוע או להתעצבן, ישנה עוד אפשרות והיא להצביע ברגליים. אם צרכן מרגיש שנעשה לו עוול הוא יכול להתחבר לספקיות , שסביר פחות שיפגעו בגלישה. בין הספקיות האלטרנטיביות:

טלזאר