שתף קטע נבחר

לאסור צריכת זנות - למען ש', נ' ו-י'

הצעת החוק לאיסור צריכת זנות שעולה לוועדת השרים לענייני חקיקה מציבה אתגר: האם נמנע חירות, כבוד וצדק ממי שמזלם לא שפר עליהם? רק אם נצמצם את הביקוש, יצומצם ההיצע

נ' איבדה את אמה כשהייתה בת 13 ומאז התגלגלה בין פנימיות. באחת מהן, נאנסה באכזריות ומאז היא ברחובות.

ש' נאנסה במשך 5 שנים על ידי דודה. החבר הראשון שלה הכריח אותה לשכב גם עם החברים שלו.

י' הוכתה על ידי אביה משך כל שנות ילדותה . בגיל 15 עזבה את הבית והתחילה לשכב עם כל מי הציע לה מעט חום.

 

רוב הדיונים בנושא הזנות מגיעים בסופו של דבר לשאלה בדבר בחירה חופשית. זה ללא ספק ערך נעלה בכל חברה מודרנית וליברלית. עם זאת, מעטים היו מאחלים לבתם, לאחותם או לחברה קרובה שתבחר להיכנס לעולם הזנות. מיתוסים רבים ומופרכים, הנוגעים לעולם הזנות, צרובים עמוק בתודעה הציבורית. רבים רואים בקיומה של התופעה לאורך ההיסטוריה, צידוק להיותה לכאורה בלתי נמנעת. טענה מפוקפקת ומעליבה למדי בעבור גברים, גורסת כי מדובר בפרקטיקה הכרחית, המאפשרת לגברים לספק את צרכיהם הביולוגיים. מרחיקי הלכת אף יטענו, כי בכך "ניצלו" נשים רבות מאונס.

 

עוד בערוץ הדעות  של ynet:

בין יקנעם לפריז. על חופש, אחריות ומוסר / רועי פלד

אוטובוסים בשבת - צדק תחבורתי לכולם / ברק הרשקוביץ

 

המיתוסים מתנגשים באופן דרמטי עם האמת ומסתירים עולם שלם של אלימות, אונס והתעללות מתמשכת. הסיפורים של נ', ש' ו-י' שבהם פתחתי הן רק דוגמאות בודדות למציאות המסתתרת מאחורי המיתוסים. הגיע הזמן לומר את האמת הקשה בקול. כ-15 אלף נשים, גברים, נערות ונערים חיים כיום במעגל הזנות בישראל. חיים קשים, רוויי אלימות, התמכרויות וטראומה נפשית.

 

חיי ניצול והשפלה. זונות בהונגריה  (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
חיי ניצול והשפלה. זונות בהונגריה (צילום: איי פי)

 

למעגל הזנות נקלעים לרוב בגיל צעיר מאוד - 14 בממוצע, כאשר בלמעלה מ-90% מהמקרים מגיעה הזנות על רקע של התעללות מינית, גילוי עריות או אונס שחוו בילדותם. נערים ונערות, קורבנות תקיפה מינית, שהחברה הפקירה ולא טיפלה במצוקתם, ובשל נסיבות החיים הקשות הידרדרו למעגל הזנות. ההישאבות לזנות איננה עניין של בחירה, כי אם נקודת קצה על ציר של התעללות וייאוש.

 

חיים של תקיפות ואונס

82% מהנשים ומהנערות העוסקות בזנות מותקפות פיזית, 55% מהתקיפות מבוצעות על-ידי הלקוחות. נשים ונערות בזנות נאנסות אונס אלים ובכפייה בשיעור של פי 200 ויותר מהאוכלוסייה הכללית. הנה כמה דוגמאות:

 

ר' נאספה על ידי שני גברים במכונית באזור הבורסה בר"ג. מספר קילומטרים משם, משלא הסכימה לספק את מבוקשם, נאנסה על ידי השניים, ואז הושלכה לצד הדרך עירומה מכל בגדיה וכספה.

 

א', בת 23 מחיפה, הוכתה בראשה בחלק קהה של גרזן עד זוב דם, על ידי לקוח. בעודה מדממת מראשה, קשר את ידיה מאחורי גבה ולאחר מכן ביצע בה מעשה סדום.

 

ש', בת 25 מהקריות, נאספה על ידי גבר במכונית. לאחר נסיעה קצרה, עצר הגבר, גרר אותה אל מחוץ לרכב כשהוא אוחז בשערותיה, וקרע מעליה את בגדיה. הוא איים עליה בחפץ חד אותו הצמיד לצווארה, וביצע בה מעשי סדום ואונס לסירוגין.

 

לפי המצב המשפטי בישראל כיום, האינטראקציה בין הזונה ללקוח מותרת. לעומת זאת, סרסרות, אחזקת מקום לשם זנות, פרסום שירותי זנות, סחר, ואף צריכת זנות מקטינים - כולם אסורים על פי החוק הפלילי. מיקוד המאבק בסוחרים, בסרסורים ובבעלי בתי בושת פשוט אינו מספיק, כפי שמעידים הנתונים בדבר למעלה ממיליון (!) ביקורים בבתי בושת מדי חודש בישראל.

 

חירות, כבוד וצדק - גם לזונות

עולם הזנות מקפל בחובו השפלה וניצול, התעללות פיזית, מינית ונפשית, שלילת חירות והעברת מחלות קטלניות. כאשר אין ניסיון לצמצם את הביקוש, קיים תמריץ קבוע לספק את ההיצע. בסופו של דבר, אנו ניצבים בפני מציאות אבסורדית, לפיה אין זה חוקי למכור נשים, אך לקנות אותן נחשב מקובל ומותר.

 

יש הטוענים כי פתרון לבעיה יומצא על ידי רגולציה ופיקוח, דהיינו מיסוד הזנות, ולא הוקעתה. בדרך זו, כך טוענים, תסופק סביבה בטוחה יותרו נקייה ממעורבות של גורמים עברייניים נלווים. הניסיון בעולם מלמד כי מיסוד הזנות הביא דווקא לתוצאה ההפוכה - להתגברות מוקדי הפשיעה, הלבנת הון, סחר וכפייה. לאחר עשר שנות מיסוד, מבצעת הולנד מהלכים של צמצום וסגירת "החלונות האדומים" שהפכו למוקד סרסרות ופשע מאורגן, ועושה צעדים לקראת אימוץ חקיקה להפללת לקוחות.

 

היום תעלה לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת החוק של ח"כ אורית זוארץ (קדימה) לאיסור צריכת זנות. הצעת החוק מבוססת על המודל השבדי, שאומץ במדינות רבות נוספות ולאחרונה גם בצרפת. החוק יטיל אחריות פלילית על הצלע הנוספת - הצרכן. חקיקתו תספק למדינת ישראל הזדמנות להצטרף לכל אותן מדינות אשר חותרות ליצירת עולם החופשי מעבדות מודרנית. אימוץ החוק יהיה אמירה היכן אנחנו, כחברה, בוחרים להציב את עצמנו בדיון בדבר זכויות אדם. האם אנו מאמינים כי לכל אדם מגיע לחסות בצל ערכי חירות, כבוד וצדק, או שמא מונעים מאחדים מביננו, שמזלם לא שפר עליהם, את אותן זכויות בסיסיות. האתגר הוצב. האם מדינת ישראל תחליט למקם את עצמה בצד הנכון של ההיסטוריה? 

 

עו"ד גילי ורון היא מנהלת מטה המאבק בסחר בנשים - פרויקט משותף למשרד עו"ד כבירי-נבו-קידר, ולעמותת עצו"מ מיסודו של הרב לוי לאור. הקמפיין הנוכחי של המטה, "עד 119", מגייס מתנדבים להעלאת המודעות הציבורית בנושא, ושכנוע חברי הכנסת לתמיכה בחוק.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עו"ד עמרי כבירי
חיים רוויי אלימות. גילי ורון
צילום: עו"ד עמרי כבירי
מומלצים