שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      צילום: shutterstock
      זהירות, חוקר ביטוח: האיש שיהפוך אמת לשקר
      אתה אדם הגון ושומר חוק שבסך הכל מבקש לקבל כסף שמגיע לך מחברת הביטוח. לא כל כך מהר. החברות מעסיקות גדודים של חוקרים ציניים שלא יהססו להוציא דברים מהקשרם ולהכפיש אותך. המדריך להתמודדות מול חוקרי ביטוח. חלק ראשון

      מי שיסתובב באולמות בהם מתנהלים משפטי ביטוח, ייתקל בתופעה שאפילו אנשי סדום לא היו מעיזים לחשוב עליה. כמעט בכל אולם שכזה, מעמידים נציגי חברות הביטוח את המבוטח אל עמוד הקלון ומנסים להוקיע אותו כרמאי. הכל ברשות ובסמכות בית המשפט. רק משום שהמבוטח העז בחוצפתו, בנפול עליו אסון, לפנות לעזרת בתי המשפט, כדי לממש את זכויות הביטוח שלו.

       

       

      הנה דוגמא: חוקר ביטוח שאל בני זוג קשישים אם הם חושדים במישהו שהצית את עסקם. הם לא חשדו. החוקר הקשה: מעולם בכל השנים הארוכות שלכם, לא עשיתם רע למישהו? בני הזוג נזכרו בעובדת אותה פיטרו בעבר הרחוק. לאחר מכן בשותף, ממנו נפרדו בעבר העוד יותר רחוק. בפועל הוכח כי לא השותף ולא העובדת הציתו את בית העסק. זה לא הפריע לחברת הביטוח לטעון כי המבוטחים הסתירו ממנה, בעת עשיית הביטוח, "בכוונת מרמה" כי הם היו מסוכסכים עם השותף והעובדת.

       

      נשמע הזוי? אכן שופטת השלום קבעה כי אין בסיס לחשוד במבוטחים. אבל 3 שופטי המחוזי בערעור קבעו כי בני הזוג רמאים. הם נאלצו לפנות לעליון. בין לבין הבעל נפטר. כאשר השופטים בעליון השמיעו את פסק דינם, האלמנה פרצה בבכי. בעלי נפטר כשכתם של מרמה דבק בו. הכתם הוסר מאוחר מדי.

       

      דברי השופטים בעליון בפרשת בני הזוג הלמן היו אמורים לשמש תמרור אזהרה לחברות הביטוח. למרות זאת, הן ממשיכות להפעיל חוקרים בסיטונות, להיתפס לדברים שאינם רלבנטיים ולנסות את מזלם בבתי המשפט בשיטת "מצליח".

       

      פגישה עם חוקר הביטוח, לא חייבים לבד

      למה בכלל חברות הביטוח מעסיקות חוקרים פרטיים?

       

      3 סיבות חוברות כאן יחד: הראשונה, לפי פרשנות בתי המשפט לחוק חוזה הביטוח, כספי הביטוח נותרים בקופתה של חברת הביטוח, אם היא מצליחה לשכנע שופט כי המבוטח התנהג עמה ב"כוונת מרמה". אפילו המרמה לא רלוונטית ואפילו לא כוונה לחברת הביטוח.

       

      למרבה הצער, יש שופטים שקל מאוד לשכנע אותם כי בלב המבוטח מקננת כוונת מרמה. מדוע? וזו הסיבה השנייה: לשופטים אין מכשיר רנטגן, היודע לזהות "כוונת מרמה" שבלב. השופטים מסיקים כוונת מרמה מתוך התנהגות המבוטח אל מול חוקרי חברת הביטוח. כך, התנהגות הנובעת מלחץ, או מתמימות, עלולה להיחשב בעיני השופט כהתנהגות המעידה על כוונת מרמה.

       

      כעת אנו מגיעים לסיבה השלישית: ארצנו הקטנטונת לא התברכה באוצרות טבע, אבל בחוקרים פרטיים, עד בלי די. רבים מהם נפלטים אל השוק האזרחי מתוך השוק הביטחוני. התחרות רבה, מחירם של החוקרים זול. שווה לחברות הביטוח להעסיק אותם כמעט בכל תביעה המוגשת להן.

       

      האם חייבים לשתף פעולה עם החוקר?

       

      החוק מחייב לשתף פעולה עם חברת הביטוח בהליך בירור התביעה. יש שופטים המסיקים מכך שהמבוטח חייב להיפגש עם החוקר ולשתף עמו פעולה.

       

      האם חייבים להיפגש עם החוקר לבד?

       

      ממש לא. זו לא חקירה משטרתית. זכותך לדרוש כי החקירה תיעשה בנוכחות עורך דינך. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם עורך דין ולהחליט יחד עמו אם להיפגש עם החוקר לבד.

       

      באחד המקרים, המבוטח ביקש לדחות את הפגישה עם החוקר, כדי שגם עורך דינו יהיה נוכח. חברת הביטוח טענה כי המבוטח רמאי משום שלא שיתף עמה פעולה. השופטת מיכל עמית-אניסמן, הצדיקה את המבוטח ופסקה לטובתו. המבוטח שיתף פעולה, קבעה, שהרי היה מוכן להיפגש עם החוקר בנוכחות עורך דינו וזו זכותו.

       

      אל תהססו לבקש רישיון ואפילו להקליט את השיחה

      האם החוקר לא מזהיר את המבוטח כי הוא בעצם מחפש חומר מחשיד נגדו?

       

      בניגוד לתחום הפלילי, שם החוקר חייב להזהיר את הנחקר כי כל מה שייאמר על ידו עלול לשמש נגדו, חוקרי הביטוח אינם מזהירים את המבוטח, למרות היותם ממוקדי מטרה להוציא את המבוטח רמאי. לעיתים החוקרים אפילו מכשילים את המבוטח ונותנים לו להבין כי אם יענה תשובה מסוימת, יקבל את כספו מהר יותר.

       

      נהג מונית נכנס ללחץ נפשי וחטף התקף לב כאשר נרקומן עלה למוניתו. חוקר הביטוח הלאומי נתן למבוטח להבין כי אם יודה שאירוע של עליית נרקומנים למונית אינו חריג, תביעתו תאושר.

       

      המבוטח הודה. הוא לא ידע כי דווקא אירוע חריג מזכה אותו בהכרה. שנים רבות של התדיינויות נדרשו כדי לקבוע שהתקף הלב אכן נבע מאירוע חריג וכי המבוטח נפל בפח שהטמין לו החוקר, מפחד שלא יהיה מי שיתמוך בו במחלתו הקשה.

       

      האם חשוב לדרוש לראות את הרישיון של החוקר?

       

      בוודאי וגם חשוב לצלם אותו. חלק מחברות הביטוח מעסיקות חוקרים ללא רישיון. זו עבירה פלילית. על חוקר עם רישיון מוטלות חובות אתיקה, כמו איסור התחזות, איסור לחקור קטין ללא הסכמת ההורה. חוקר שיעבור על כללי האתיקה החלים עליו עלול לאבד את פרנסתו והעיקר: לשופט יש שיקול דעת שלא לקבל את חומר החקירה שלו.

       

      האם מותר למבוטח להקליט את החקירה?

       

      בהחלט ואפילו רצוי. חשוב גם לא לחתום על כל הודעה לחוקר, אלא אם בודקים שוב ושוב שהוא רשם בהודעה בדיוק מרבי את מה שנאמר לו. לא לחתום על ההודעה, אלא אם כן מקבלים מראש העתק ממנה.

       

      ההקלטה והמסמכים יהיו דרושים לריענון הזיכרון, אם חברת הביטוח תדחה את התביעה והמבוטח ייאלץ, כעבור שנים להעיד בבית המשפט.

       

      בשל חולשת הזיכרון האנושי, אין סיכוי שלא יתגלו סתירות בין מה שהמבוטח יאמר לחוקר לבין מה שיאמר בבית המשפט בעוד שנים. השופט עלול להיתפס לסתירות ולהוציא את המבוטח רמאי.

       

      דוגמא: קטנועו של המבוטח נגנב. בפוליסה היה כתוב שהקטנוע חייב להיות קשור בשרשרת עם מנעול לעמוד המעוגן לקרקע. מיד לאחר הגניבה, החוקר שאל את המבוטח, היכן רכש את המנעול. המבוטח ענה: בחנות בגבעתיים. כעבור שנים, בבית המשפט, המבוטח העיד שרכש את המנעול בחנות בתל אביב. השופטת לימור ביבי ממן הוציאה את המבוטח רמאי והוא הפסיד את תביעתו.

       

      החוקר נאמן לחברת הביטוח, אך לא בהכרח לעובדות

      האם קורה שהחוקרים מסלפים את הדברים שהמבוטח מוסר להם?

       

      בהחלט. זו סיבה נוספת שכדאי למבוטח להקליט את השיחה עמו. החוקרים להוטים להשיג תוצאות. באחד המקרים, חוקר הביטוח העיד כי המבוטח מסר לו שהוא ביקש "להתפרק" וכי ההתהפכות נגרמה בשל "השתוללות" בנהיגה.

       

      השופט הורה להגיש לו את הקלטת וגילה כי המבוטח לא השתמש כלל במילים "להתפרק" ו"השתוללות". רק החוקר השתמש במילים אלה. משום מה בדו"ח החקירה החוקר ייחס מילים אלה למבוטח.

       

      האם קורה שהחוקרים נתפסים לשטויות וחברת הביטוח הולכת איתם עד הסוף לבית המשפט?

       

      בוודאי. מה יש לה להפסיד? לכל היותר תשלם את מה שהייתה חייבת לשלם מלכתחילה. לא רק חוקרים, גם עורכי דין יש בארצנו בשפע. עלויות המשפט עבור חברות הביטוח הן כסף קטן.

       

      הנה דוגמא: באחד המקרים, נגנב רכב מחוץ למועדון "המוסד" בתל אביב. המבוטחת טענה כי בעת הגניבה בילתה עם אחיה בתוך המועדון. חוקר הביטוח מצא כי במהלך אותן שעות המבוטחת שוחחה עם האח בטלפון. לכן, לטענתו, האח לא היה עמה.

       

      השופט דוד גדול קיבל את ההסבר הפשוט שמסרה המבוטחת: השיחות התקיימו כאשר האח יצא לקנות סיגריות.

       

      האם בבית המשפט זכותי לקבל את כל חומר החקירה של החוקר?

       

      בהחלט ורצוי כי תדרוש שהחוקר יביא לבית המשפט את כל תיק החקירה. לעיתים החוקרים מעידים על דברים שלא היו ולא נבראו.

       

      הנה דוגמא: משאית נגנבה. חוקר הביטוח העיד כי "מקור מודיעיני" מסר לו שחודש לפני הגניבה עברה המשאית תיקון במסגרתו ניתק המכונאי את אמצעי המיגון. קלטת השיחה בין החוקר ל"מקור" לא הוגשה לבית המשפט. התברר כי חלק מהשיחות בין ה"מקור" לחוקר הוסתרו מבית המשפט. השופט יצחק מילנוב התרעם על הניסיון המכוון לגלות טפח ולהסתיר טפחיים וקיבל את תביעת המבוטח.

       

      בפרק הבא נפרט את "עשרת הדיברות" להתנהלות נכונה מול חוקרי הביטוח


      פורסם לראשונה 01/03/2012 08:58

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      פרצו לעסק? עם מי הייתם מסוכסכים ב-20 שנה האחרונות?
      צילום: עופר עמרם
      מומלצים