שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המפקח לבנקים: הגדילו ליבת ההון ל-9%

    בנק הפועלים ובנק לאומי, יצטרכו להציג עד סוף שנת 2016 הון ליבה של 10% מההלוואות והאשראי, לעומת כ-8% כיום. ההנחיות המיוחדות ללאומי ולפועלים נקבעו מפני שהם הבנקים הגדולים במדינה, המחזיקים ביחד ב-60% מכלל הנכסים של המערכת הבנקאית

    בנק ישראל הורה לבנקים בישראל להגדיל את יחס ההון ליבה שלהם, בהתאם להמלצות ועדת באזל בנוגע ליציבות של המערכת הבנקאית. על פי ההנחיות, הבנקים בישראל יצטרכו להגדיל את ההון שלהם לרמה של 9% מההלוואות והאשראי שהם מעניקים (לעומת 7.5% כיום) עד סוף שנת 2014.

     

     

    בנוסף, נקבע שבנק הפועלים ובנק לאומי, יצטרכו להציג עד סוף שנת 2016 הון ליבה של 10% מההלוואות והאשראי, לעומת כ-8% כיום. ההנחיות המיוחדות ללאומי ולפועלים נקבעו מפני שהם הבנקים הגדולים במדינה, המחזיקים ביחד ב-60% מכלל הנכסים של המערכת הבנקאית.

     

    הון ליבה הוא מושג המייצג את כמות ההון שנשאר תמיד בידי בנק ולא יוצא החוצה בצורת אשראי או הלוואות. יחס הון ליבה הוא מושג המתאר את היחס שבין אותו הון שנשאר תמיד בבנק לבין ההון שיוצא החוצה לאשראי והלוואות.

     

    אותו יחס בין הון שנשאר בבנק לבין הון שיוצא להלוואות מהווה מדד חשוב למידת היציבות של אותו בנק וליכולתו להתמודד עם משבר כלכלי פתאומי שבו רבים מהלווים הגדולים (עסקים וחברות גדולות) לא יוכלו לפרוע את ההלוואות שלקחו במועד.

     

    מאז המשבר הפיננסי הגדול של 2008, שבו קריסה של כמה בנקים בוול סטריט הניעה תגובת שרשרת שבה עשרות בנקים קרסו ובעקבותיהם זינקה האבטלה בארה"ב וברחבי העולם, גברה המודעות בעולם לצורך ביציבות גבוהה של המערכת הבנקאית.

     

    כיום, נהוג לראות למדוד את יציבותם של הבנקים לא רק ביחס לסיכונים שהם לוקחים על עצמם אלא גם ביחס למידת ההשפעה שיש להם על מרכיבים אחרים במשק (כמה חברות תלויות באשראי מאותם בנקים, כמה עובדים מעסיקה כל חברה כזו וכו').

     

    כשנתיים לאחר פרוץ המשבר הפיננסי הגדול, התכנסה ועדת באזל כדי לדון בהשלכותיו. ועדה זו מאגדת רגולטורים ממספר גדול של מדינות, אשר דנים יחדיו בדרכים לשפר את הפיקוח על מוסדות פיננסיים.

     

    באזל 3

    בדצמבר 2010 פרסמה אותה ועדה את מסקנותיה במסמך שזכה לכינוי "מסמך באזל 3". אותו מסמך מאגד את התובנות שצברו אותם רגולטורים מההתמודדות
    עם המשבר הגדול וכעת עוסקות מדינות רבות בעולם ביישומן. המסמך כולל שורה של המלצות למדינות העולם, כיצד יש לפעול על מנת לחזק את היציבות של הבנקים במדינה.

     

    ההחלטה שהתקבלה היום בישראל היא רק הראשונה הנובעת מתוך מסקנות באזל 3. במכתב ששלח הבוקר לראשי הבנקים, ציין המפקח על הבנקים דוד זקן, כי בכוונת הבנק המרכזי לבחון בהמשך את יישומן של המלצות נוספות של ועדת באזל, כגון קביעת הון מינימלי לכל הבנקים שאינו קשור להיקף הסיכונים של כל בנק. ההמלצות ייבחנו תוך שימת דגש על המאפיינים והצרכים המיוחדים של המשק הישראלי.

     

    גם ההמלצה שהתקבלה כעת, להגדיל את יחס ההון ליבה של הבנקים, לא התקבלה ככתבה וכלשונה וקיימים פערים מסוימים בין המלצות באזל 3 לבין היישום בארץ. יחס ההון ליבה שנקבע לבנקים בישראל גבוה במעט מהיחס הרצוי שניסחה ועדת באזל. עם זאת, פרק זמן שניתן לבנקים על מנת להשלים את צבירת ההון הזה הוא ארוך יותר מזה שהמליצה עליו הוועדה.

     

    לאחרונה גבר החשש שהגדלת יחס ההון ליבה יגרום לבנקים להקטין את היקף האשראי שהם נותנים לעסקים. החשש גבר בעיקר בעקבות משבר החובות באירופה שגרם להאטה כללית במשק ולעלייה בסיכון שבמתן הלוואות לעסקים.

     

    המפקח על הבנקים, קרא במכתבו לראשי המערכת הבנקאית שלא לפגוע באשראי למשק בעקבות ההחלטה. "הפיקוח על הבנקים מצפה מהתאגידים הבנקאיים להמשיך לחזק את איתנותם הפיננסית, כנדרש במכתב זה, ובמקביל להמשיך ולתמוך בצמיחת המשק", כתב זקן. "לאור זאת, מצופה מתאגידים בנקאיים להגדיל את יתרת הון הליבה שלהם באופן הדרגתי".

     

    בבנק המרכזי ציינו היום, כי על פי חישוביהם אין סיבה ממשית לפגיעה בהיקף האשראי למשק בעקבות ההוראה להגדיל את יחס הלימות ההון ובנוסף ציינו כי הגברת היציבות של המערכת הבנקאית, הינה אינטרס חשוב בעתות משבר – לא פחות מאשר הגדלת האשראי לעסקים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים