הסכם תקדימי בין איגוד הבמאים ותיאטרון הרצליה
ההסכם מעלה את רף השכר ומחייב את הנהלת התיאטרון שלא לבצע חילופים בהפקה שלא בהסכמה הדדית. המנהל האמנותי עודד קוטלר: "אלו דרישות טבעיות". הנהלות התיאטראות הגדולים בלחץ: "הסכם מסוג זה יוביל לחוסר תפקוד"
שנתיים אחרי שהוקם, רשם היום (ה') איגוד במאי התיאטרון בישראל הישג משמעותי ראשון. מדובר בהסכם שנחתם בין האיגוד לבין תיאטרון הרצליה, אשר קיבל עליו בין היתר את עקרונות השכר שהציג האיגוד ולפיהם יוצמד שכר הבמאים לשכר הממוצע במשק, באופן שיבטיח שכר חודשי שוטף לאורך השנה. במסגרת החוזה, דורשים הבמאים העלאת אחוזי התמלוגים ל-3% מכלל הכנסות ההצגה ממכירת כרטיסים ומנויים.
ניסיונות חוזרים ונשנים להגיע להסכם מקביל מול התיאטראות הרפרטוארים הגדולים בישראל - כשלו בעבר, אך באיגוד מתייחסים לחתימה מול תיאטרון הרצליה כאל נקודת מפנה. "החוזה הקיבוצי שנחתם בין אנסמבל הרצליה לאיגוד במאי התיאטרון בישראל הוא מודל לאופן שבו ניתן להשתית את יחסי העבודה בין היוצרים לבין כלל תיאטרוני ישראל", אומר היום יו"ר האיגוד, הבמאי סיני פתר. "בנוסח החוזה יש ביטוי לחשיבות של איכויות ההפקה, במידה דומה לשיפור תנאי העבודה והשכר של במאים בתיאטרון. אנו רואים בהסכם סנונית ראשונה שמבשרת על אביב של יצירה אחרת בתיאטרון הישראלי".
הבמאי נעם שמואל, חבר בוועד המנהל של האיגוד, אומר היום ל-ynet: "זהו בפירוש הישג. עד היום, תעריף המינימום להפקה רפרטוארית לבמאי עמד על 34 אלף שקלים ולמרות שסכום זה אמור להיות צמוד למדד, זה לא קורה בפועל. במידה שבמאי זוכה, במקרה הטוב, לביים שתי הפקות שכאלה בשנה, שכרו החודשי הוא 5,666 שקלים לחודש. זהו סכום לא ראוי. החוזה החדש מעלה את רף השכר ל-50 אלף שקלים להפקה בתיאטראות הגדולים וזהו שינוי משמעותי".
ההסכם החדש מכיל שינויים דרמטיים, שכוללים דו שיח מלא ורצוף בין התיאטרון לבין הבמאי. כך למשל, שחקנים בהצגה יוחלפו רק בהסכמת הצדדים בכתב וצוות ההפקה ייקבע בתיאום מלא בין הצדדים וימשיך לתפעל את ההצגה עד לבכורה לפחות. כמו כן, יחייב ההסכם את התיאטרון שלא לשנות תפאורה, אביזרים, תלבושות, תאורה, פסקול, או כל מרכיב אחר ביצירה גם כשמדובר בהצגות חוץ. "לא להוסיף ולא לגרוע בלא הסכמה משותפת כתובה", נכתב בחוזה ההתקשרות החדש.
בקרוב בתיאטראות הגדולים
"עבדנו שנתיים כדי להגיע לרגע הזה ואנחנו משוכנעים שזה יקרה גם מול התיאטראות הגדולים", אומרים באיגוד. "הגיע הזמן שהתיאטראות יתייחסו אל הבמאים כאל שותפים ולא כאל שכירים. הכוונה היא להתחיל כעת לפעול מול התיאטראות הקטנים, כמו חיפה ובאר שבע, ולסלול את הדרך הלאה. זה רק עניין של זמן עד שגם הגדולים יראו בנו פרטנרים".
הנהלות התיאטראות הגדולים מעדיפות לעת עתה שלא להגיב באופן רשמי. שלא לייחוס הם אומרים ל-ynet: "איגוד הבמאים קופץ מעל לפופיק. צריך להיות הגיוני וברור שאף תיאטרון, בטח לא במצב הנוכחי שבו אנחנו מתקשים לשלם משכורות, יצליח לעמוד בתנאים שהם מציבים. תיאטרון לא יכול לחתום על חוזה שלא יוכל לממש. במאי תיאטרון בישראל מרוויחים יותר מבמאים בחו"ל. האחוזים שהם מבקשים לא ריאליים. גם תקציבי התיאטראות אינם משופים ולמרות ההתייקרויות במשק, ההקצבות שלנו נשארות כמות שהן. ההסכם, שהאיגוד מציע, הוא אוטופיה שתביא את התיאטרון הישראלי לכך שלא יוכל לתפקד במציאות הנוכחית. לצד במאים, יש גם מוזיקאים, תפאורנים, אנשי סאונד ותאורנים. הם לא לבד".
בשיחה שלא לייחוס הדגישו מנהלי התיאטראות כי אין פלא שההסכם הראשון נחתם מול תיאטרון הרצליה, שכן מנהלו האמנותי, הבמאי עודד קוטלר, היה מבין מייסדי איגוד במאי התיאטרון בישראל ואף כיהן כיו"ר הוועד המנהל של האיגוד.
קוטלר מצדו אומר: "מי שחתם על ההסכם היה מנכ"ל התיאטרון, אבל אין ספק שאני מאמין בכל הנושאים שבהם מטפל ההסכם הזה. האם תשלום הוגן לבמאים זה לשפוך את התינוק עם המים? אני לא חושב. משלמים היום לבמאים סכומים שהם מתחת לכל ביקורת ושוכחים שאנחנו צריכים לפרנס את עצמנו".
עוד הוסיף קוטלר: "שנים ארוכות לא עודכנו חוזי הבמאים והגיע הזמן. גם השחקנים נמצאים באותה הבעיה. שחקנים מן השורה, ואני לא מדבר על אותם מתי מעט שמרוויחים בדולרים, לא מצליחים לגמור את החודש. זה נכון שמצב התיאטרון בישראל קשה, אבל לא ייתכן שיבנו את תכניות ההבראה על משכורות זעומות של יוצרים ושחקנים. לא אנחנו אלה שמובילים אותם למצב גרעוני. מעבר לכך, ההסכם החדש מתייחס גם לכך שצריכה להיות הקפדה גדולה יותר בכל התחום האמנותי. אלו דרישות נורמליות וטבעיות".
