סקר: במגזר הערבי שורפים זבל - כי אין פינוי
36% מתושבי היישובים הערביים היו עדים לשריפת זבל ו-50% טענו: הסיבה העיקרית היא ש"אין פינוי אשפה מהרחוב". בכנס שנערך בנושא בנצרת אמר השר להגנת הסביבה: התופעה מזיקה במיוחד לילדים ולקשישים ופוגעת בתוחלת החיים
כנס בנושא שריפת זבל במגזר הערבי והשלכות הרפואיות הטמונות בתופעה זו, נערך אתמול בבוקר (ה') בנצרת בנוכחות השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, ראשי רשויות מקומיות ואנשי רפואה. בכנס הוצגו מסקנות סקר שנערך בתחילת החודש, וממנו עולה כי 36% מכלל תושבי היישובים הערביים היו עדים לשריפת זבל. כמחצית מהנשאלים השיבו כי הסיבה העיקרית לשריפת הפסולת - במקום לפנות אותה כמקובל במשאיות זבל - היא העובדה כי "לא מפנים אותה מהרחוב".
"התופעה של שריפת הפסולת ברחוב מזיקה במיוחד לילדים וקשישים, שכן זה גורם לפגיעה בקצב הלב, אסטמה ופגיעה בתוחלת החיים. אבל מעבר לכך – כשמדברים על פערים חברתיים וכלכליים, קשה יהיה להאמין שניתן לעשות את אותה 'קפיצת מדרגה' שהיישובים כאן כל כך נדרשים לה, ברמה הכלכלית והתיירותית, אם הפסולת תהיה זרוקה ברחוב ותישרף שם", אמר השר ארדן בפתח הכנס.
"הרצון שלנו זה לתקן ולשפר ולכן אנחנו מתכוונים להשקיע יותר כסף בחינוך ובהסברה במגזר הערבי וביישובי המיעוטים, כדי שהם ידרשו מראשי היישובים טיפול נאות יותר בפסולת, ולא יאפשרו לאף אדם או בעל עסק לשרוף את הפסולת שלו ולפגוע בבריאותם של הסובבים. אני מתכוון להביא לממשלה הצעת החלטה לטיפול בפסולת ובתשתיות המחזור בתקציב של כ-200 מיליון שקלים", הוסיף ארדן.
הסקר נערך טלפונית על ידי חברת 'גיאוקרטוגרפיה', וכלל 500 גברים ונשים מעל גיל 25 מהאוכלוסייה הערבית בישראל, ועסק בהרגלי שריפת הזבל ביישובים. מפילוח התוצאות לפי איזורים עולה כי ביישובים הערביים בדרום נחשפו 66% מהתושבים לשריפת פסולת, וכ-50% אחוזים מתושבי המשולש ונצרת היו עדים לכך. 16% מכלל האזרחים הערבים הסכימו עם הטענה לפיה "הדרך הנכונה לסילוק פסולת שהצטברה היא לשרוף אותה".
כל ישראלי מייצר ביום 1.6 קילוגרם אשפה
לדברי השר ארדן, הגידול באוכלוסייה בישראל הוא מהגבוהים בעולם – כמעט 2% בשנה, כ-160 אלף איש בשנה. "לכן יש לדאוג שהכלכלה תהיה מעגלית, כך שכל חומר גלם שיכנס למעגל הכלכלה לא יסיים את חייו בקבורה באדמה. מיליארד שקל שווים החומרים הנטמנים בכל שנה באדמה בישראל. המטרה היא שימוש חוזר או הפקת אנרגיה מאותה פסולת", אמר השר ארדן. "אנחנו מתמקדים במחזור, אבל צריך לוודא שיש בכלל תשתיות לטיפול בפסולת, ושיש פעילות של חינוך והסברה בנושא", הוסיף.
בישראל עומד ממוצע האשפה המיוצר ביום על 1.6 קילוגרם ביום לנפש – זאת לעומת 2.5 קילוגרם לנפש בארה"ב. לדברי השר ארדן, בשנת 2020 תשאר רק המטמנה באתר "אפעה", בין ערד לדימונה. המרחק הגיאוגרפי עשוי להפוך את ההובלה ל"אפעה" ליקרה.
"יש רשויות שמעודדות יצירת מצבורי פסולת במקומות פיראטיים כחלופה לפינוי מסודר, כי זה חוסך להם בעלויות השינוע וההטמנה. והפסולת שלא מפונה, בסופו של דבר איזה 'יד נעלמה' שורפת אותה. גפרור ונפט זה תמיד יותר זול, גם אם המטמנה קרובה, לכן צריך להיות גם מרכיב הסברתי בנושא במקביל להקמת תשתיות מחזור", אמר ארדן.
מצבורי הפסולת שנבחנו מגוונים ועמוסי כל טוב: פסולת ביתית, פסולת בניין וחקלאות, לרבות יריעות ניילון ופלסטיק, פגרי בעלי חיים נגועים בחיידקים, אזבסט, פחי צבע, דלקים וצמיגים. ד"ר אחמד עתמאנה, רופא ריאות ומערכת הנשימה בשירותי בריאות 'כללית', מנה את הסכנות הבריאותיות הנלוות לשריפת פסולת ושריפה לצורך חימום או אפייה פיתות בטאבון. בדבריו אף ציין, כי ישנם יישובים בהם מתבצע איסוף אשפה פעם אחת בשבוע בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
