יום שני אחר הצהריים, יומיים לפני פורים ובחנות הפיצוחים Oh! Nuts, השוכנת בפינת השדירה ה-13 ורחוב 50 בבורו פארק הברוקלינאית, התכונה רבה. קהל גדול של לקוחות ממלא את החלל, זוגות חרדים, אמהות עם ילדים, בנות עשרה, כולם סוקרית את האוסף האדיר של סלסלות משלוחי המנות הממלאות את המדפים. על המשקל שוקלים אוזני המן, פרצלס בציפוי שוקולד ותור ארוך משתרך לפני הקופות. הקונים מעמיסים סלים עם מתוקים לחג, שוקולדים וממתקים, ליקר מתוק ובקבוקי מיץ ענבים, וגם משלוחי מנות מוכנים. ככל שמתקרב החג הופכת החנות יותר ויותר צפופה, כשאת המלאי שולחים ממחסני החברה והמפעל השוכנים לא הרחק משם, על רחוב 37.

סלסלות משלוחי המנות. Oh! Nuts

ביקור במקום מגלה חללים עצומים, המתפרשים על פני מספר קומות כשביניהן עולה ויורדת מעלית מסחרית גדולה, ובהם מאוחסנים אינסוף ארגזים וחבילות מהם נשלפים המוצרים ומסודרים בסלסלות החג. חג הפסח. כן, כי הסלסלות לפורים כבר נשלחו לדרכן וכעת כבר מתכוננים לחג הבא. המפעל של Oh! Nuts מתגלה כשוקק חיים, בו פועלים יהודים אורתודוכסים עובדים לצד היספאנים. פדרו, שעובד בחברה כבר תשע שנים, מספר שהוא אוהב גם את העבודה וגם את הבוס, ולכן הוא לא ממהר להחליף מקום עבודה.

יהודה קליין, המייסד והבעלים של החברה, יהודי אורתודוכסי נשוי ואב לששה, מדבר על העובדים כעל משפחה. לא מזמן, כשאשתו של אחד העובדים עמדה ללדת, התעקש קליין להסיע את הבעל, שנשאר לעבוד במפעל, לבית החולים שבו אושפזה אשתו. "אתה צריך להיות איתה", הוא אמר לו.

ביום רביעי האחרון, בערב שבו נחוג פורים, הוא תיכנן לכנס את העובדים במפעל ולקרוא ביחד את המגילה. בשעות הבוקר אירח קליין צוות מרשת סי.אן.אן, שהגיע לסקר את ההכנות לחג. בקומת המשרדים של המפעל, שם שוכן משרדו של קליין לצד משרדו של מנהל המפעל – בחור נמרץ ודובר עברית בשם ארי – אנחנו פוגשים גם את בתו, חיה, שנולדה באותה השנה בה אביה פתח את העסק, לפני 18 שנים בדיוק. היום חיה היא אחראית על שירות הלקוחות ולצידה יושבות בשורה כ-12 צעירות, רובן חסידות חב"ד שאוספות את ההזמנות למשלוחים המגיעות מרחבי היבשת ומזינות את המחשב. לטענת קליין, זה הקב"ה שדואג לו בכל שמגיעה עונת החגים והוא זקוק לעובדים נוספים ואלו מופיעים כמו יש מאין.

קשה להישאר אדיש להיקף וכמות המוצרים שמשווקת Oh! Nuts: פירות יבשים, קולקציה ענקית של שקדים, אגוזים ופיצוחים, מגרעיני עפולה בציפוי שוקולד ועד לגרעיני אבטיח מישראל, פיסטוקים, בוטנים, אגוזים מסוגים שונים, ממתקים מכל הסוגים, כולל חטיפים ישראלים של שטראוס-עלית, חטיפי גרנולה, בונבוניירות, אוזני המן במילוי שוקולד, קפה גורמה, וגולת הכותרת: סלסלות-מתנה יצירתיות המיועדות כמעט לכל חג ולכל אירוע, מחתונות ועד לסלסלות ניחומים ליושבי שבעה.

חלק גדול מהלקוחות, מגלה יהודה קליין, הם סניפי חב"ד ברחבי היבשת והעולם, שכבר עמדו על יחודו של המפעל. הזמנות מגיעות גם מקליפורניה, ויסקונסין, מיאמי וגם מבתי הלל בקולג'ים ומבעלי חנויות כשרות ברחבי ארה"ב, שעושים עסקים טובים עםOh! Nuts .

את המוצרים השונים משווק קליין גם דרך ארבע החנויות של החברה, הממוקמות במונסי, סידרהרסט, פלטבוש וכן בבורו פארק – חנות אותו מנהלת רעיתו של קליין. הכוח של Oh! Nuts נובע גם מכך שמדובר בעסק משפחתי בו מעורבים גם ההורים של קליין וגם בני משפחתה של אשתו. קליין מספר שאמו עבדה איתו כמנהלת חשבונות בימיו הראשונים של העסק. ללא העזרה שלהם, הוא אומר, הוא לא היה גדל ומשגשג.

הגדילה והשגשוג אכן מרשימים בהתחשב בעובדה שקליין התחיל את דרכו כמפיץ של גרעינים ופיצוחים אחרים במכונית מסחרית לפני 18 שנים. ההצלחה של משפחת קליין נעשית ברורה עוד יותר נוכח העובדה שאחרי חג הפסח הקרוב צפויים המפעל והמחסנים לעקור לחלל גדול יותר, של כ-25,000 סקוור פיט, בשכונת ג'מייקה, בקווינס. קליין הבין, לדבריו, שאין לו ברירה; מצבת העובדים שלו הגיעה לתשעים וגם היקף השיווק עלה וגדל והוא נזקק למקום גדול יותר. למרות שעלה ושיגשג, קליין מדגיש שהוא כבר לא אותו צעיר הרעב להצלחה כלכלית כדי לפרנס את המשפחה שהתחיל את העסק. היום, הוא מודה, יש לו דברים אחרים בראש. חשוב לו יותר לממש את אורח החיים האורתודוכסי, לבלות זמן איכות עם המשפחה, להקדיש זמן ללימודים. המסע הכלכלי הארוך שעבר לימד אותו שחייבים לנסות פשוט לצאת לדרך, "לא לדבר, לעשות!"

איך התחיל הכל?

יהודה: "חיפשתי מה לעשות, אבא היה בעסק אחר ואני החלטתי לנסות את תחום הפיצוחים והפירות היבשים. לא ידעתי אז כלום על פיסטוקים וקאשיו, פשוט הלכתי למפעל בוויליאמסבורג, שבו עבדו אנשים ותיקים שהייתה להם סחורה טובה. הם הראו לי דוגמאות. זה היה ממש לפני ט"ו בשבט, אני זוכר את זה טוב, כי אשתי ילדה אז את הבת. הייתי מכין בבייסמנט של אבא שלי קופסאות עם מוצרים, מעמיס על הוואן ונוסע למכור. בהתחלה הפצתי את המוצרים עם הסטיישן וואגן, אחר כך קניתי משאית ועוד משאית. עבדתי קשה, הייתי ישן שעתיים ביום. בשנים הראשונות עבדנו עם עט ונייר, לא היו מחשבים אישיים והייתי שולח את ההזמנות ב-UPS. אבל עם כל הקשיים צריך לנסות בחיים, אם לא תנסה לא תגיע לשום מקום. צריך כמובן שהשם יעזור, בלעדיו לא תגיע לשום מקום בכל מקרה".

איך נערכתם לפורים?

"היום עזבו את המפעל שלוש משאיות מלאות בסחורה, שיצאה לכל מקום בארה"ב. גם המשאיות של UPS העמיסו הזמנות. בשלושת הימים האחרונים שלחנו 15,000 חבילות ללקוחות. החנות שלנו בבורו פארק עמוסה בלקוחות וגם בשאר החנויות הביקוש עולה. אנשים אוהבים את המוצרים שלנו".

איך אתם מצליחים הגיע לכל כך הרבה לקוחות?

"יש לנו אתר פופולארי (www.ohnuts.com), דרכו אנשים מזמינים מוצרים, מה שהופך את החיים להרבה יותר קלים. אנחנו מציעים סלסלות מתנות לכל החגים. למעשה יש לנו כבר סלסלות מוכנות לפסח. צריך המון סחורה כדי להחזיק בחנויות כמו שלנו. צריך תחלופה גבוהה כדי שהמוצר תמיד יהיה טרי. מזל שיש את השבת, אם לא הייתה שבת לא היינו כל כך עסוקים ביום שישי. צריך להבין שלוקח זמן עד שעסק מתמסד. זה כרוך בהשקעה, בפרסום, בחשיפה. אחרי כל עונה טובה אתה ממריא למעלה וזה עובר מפה לאוזן, אתה לומד מה חשוב, כמה צריך שירות לקוחות, כל זה כרוך כמובן בהוצאות. לוקח זמן עד שאתה עושה לך שם, שאנשים בוטחים בך וקונים את המוצר שלך באינטרנט. אנשים בארה"ב אוהבים את מה שיש לנו כאן. הבנתי שזה יכול לגדול".

מה אתה יכול לספר על השוק הזה?

"זה שוק שמשתנה כל הזמן וצריך להיות עם אצבע על הדופק. צריך לעשות שופינג, אני נוסע לירידים בעולם, לומד מה חדש, מה אנשים אוהבים. זאת עבודה קשה ומאתגרת, יום אחרי פורים אנחנו כבר מתכוננים לחג של השנה הבאה. השנה היו לקוחות שיצרו את הסלסלה שלהם בעצמם ומאוד נהנו".

כמי שהקים עסק משגשג, מה לדעתך צריך כדי לגדול?

"כל אחד יכול להגיע להישגים שלי, לפעמים צריך תמיכה מהמשפחה, אבל חשוב פשוט לעשות את זה. אל תשב ותחשוב כל כך, קום ועשה! צריך שיהיה לך דרייב".