שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    האמת העירומה: דנה ספקטור מתנסה בחשפנות

    ביום שישי בגיליון החגיגי של "ידיעות אחרונות": כמי שחלמה בסתר להיות חשפנית יצאה דנה ספקטור לגלות מה באמת קורה במועדוני הסטריפטיז. מי הלקוח שהחשפניות הכי שונאות ומה קורה כשהן יורדות מהעמוד?

     

    האמת היא שתמיד רציתי להיות חשפנית. טוב, אולי לא בגיל חמש, אז רציתי להיות מוכרת באוטו גלידה. אבל מהרגע שהגוף הנשי שלי התחיל לבצבץ, מהרגע שגיליתי ששפר עליי גורלי וכנראה אני עתידה להיות כוסית. שזה די פתטי בעצם, כשחושבים על זה. הרגע שבו נהיה לי גוף היה הרגע המדויק שבו התחלתי לרצות להראות אותו לכולם.

     

    לכן קשה לי מאוד לשפוט נשים צעירות שהרגליים שלהן מובילות אותן לאודישן במועדון חשפנות. אז נכון, ברור שהן עושות את זה בגלל הכסף, או כמו שאנג'ל אומרת, "אף ילדת שמנת לא תגיע לכאן, חיייבים להזדקק לכסף". "ומצד שני, גם אף ביישנית שלא סובלת את הגוף שלה לא תגיע לכאן", אני אומרת, והיא מהנהנת בהסכמה. "זה מה שהמתנגדים מפספסים", היא אומרת, "שאת חייבת להיות בחורה של שואו, שחולה על הצומי, שנהנית מלהרגיש כוח נשי ולאסוף מבטים מהגברים".

     

    דנה ספקטור. לא שופטת (צילום: אילן ספירא) (צילום: אילן ספירא)
    דנה ספקטור. לא שופטת(צילום: אילן ספירא)

     

    אני סוקרת את הבנות בזווית העין. יש את האתיופית החדשה עם הביקיני האדום ויש את אלכסנדרה עם הקארה הבלונדיני ועיני החייזר. לא, זה משהו מטורף, הן כחולות וענקיות ונדמה שהן מסתובבות במעגלים כמו עיניים של מהופנטת.

     

    מה עובר עליה? אני שואלת בחשש את אנג'ל. אני קצת מפחדת שהיא אחת מהנשים המנוצלות האלו, שעברו משהו מזעזע, נניח התעללות מינית או אונס, וזו הסיבה שהיא בוהה בי עכשיו כאילו היא בטריפ אל־אס־די ואני חרגול. "היא לא עברה כלום", אנג'ל אומרת. "אני מכירה את רוב הסיפורים האישיים של הבחורות פה. תראי, רובנו עברנו הטרדה מינית. תראי לי אישה במדינה שגבר לא הטריד אותה. יש פה מלא מבתים גרועים וממשפחות הרוסות. אבל חוץ מאחת אני לא מכירה מישהי שממש עברה התעללות או אונס, ושתבוא הפמיניסטית שתגיד שאני לא יודעת. אני עובדת פה כבר שמונה שנים, והיא יושבת במשרד ושומעת רק את החשפניות שבאות להתלונן אצלה".

     

    והגברים? "באים לכאן מלא גברים שחוזרים הביתה מהעבודה", אומרת אנג'ל, "ופתאום, בדרך, בפקק, אומרים לעצמם: 'למה לי לחזור מהכלא של העבודה לכלא של הבית, הילדים שצורחים, האישה המרירה שמגישה לי תינוק וכועסת שלא באתי קודם. אני חייב לעצור עכשיו במקום אחר, של פנטזיה, שיש בו נשים יפות ונעימות שמחייכות אלי'".

     

    וזה לא גורם לך לשנוא גברים? אני שואלת, זה שהם מוכנים לדפוק ככה את האישה שלהם, לרקוד איתך כשהם יודעים כמה היא מייחלת שסוף־סוף הגבר שלה יבוא והיא תוכל להתקלח, ואחר כך משקרים לה כמו מניאקים שהיו תקועים בפקק? "לא יודעת", היא אומרת. "בואי נגיד שלא סמכתי על גברים הרבה לפני שהגעתי לכאן. זה לא השתנה פה לטובה או לרעה".

     

    הסיפור המלא – ביום שישי ב"ידיעות אחרונות", במהדורת הענק החגיגית של "7 ימים", בשני חלקים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ענת מוסברג
    דנה ספקטור. תמיד רציתי להיות חשפנית
    צילום: ענת מוסברג
    לאתר ההטבות
    מומלצים