שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    במאי 'ההבטחה': "המנדט הבריטי אשם בסכסוך"
    היוצר הפרובוקטיבי פיטר קוסמינסקי משוכנע שהצליח לפצח את שורשי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בסדרה החדשה "ההבטחה". בראיון ל-ynet הוא מספר על האכזבה מה-BBC ("הקפטן נטש את הספינה") ולא מופתע שהסדרה לא נרכשה לשידור בישראל

    סערות ציבוריות סביב סרטיו הן עניין שבשגרה עבור הבמאי הבריטי פיטר קוסמינסקי. סרטיו עוסקים לרוב בנושאים אקטואליים והיסטוריים מעוררי מחלוקת. גם דרך הטיפול של קוסמינסקי בנושאי סרטיו, שמטשטשת את הגבולות בין אמת לבדיה, מעוררת לא אחת מחלוקת.

     

    הנוכחות הבריטית באפגניסטן, המלחמה באיי פוקלנד, הקונפליקט בצפון אירלנד, הטראומות של בוגרי הקרבות בבוסניה, או כשלי ממשלתו של טוני בלייר - הם רק חלק מהנושאים בהם טיפל בסרטיו, שעוררו עליו את זעמם של רבים בבריטניה. מתנגדיו מכנים אותו חובב פרובוקציות. מעריציו, טוענים שמדובר בבמאי אמיץ שאינו מפחד לומר את דברו חזק וברור.

     

    פיטר קוסמינסקי. שערוריות כשגרת יום-יום (צילום: mentorn international) (צילום: mentorn international)
    פיטר קוסמינסקי. שערוריות כשגרת יום-יום(צילום: mentorn international)

     

    כך או כך, נדמה שגם ההרגל לא הכין את קוסמינסקי למערבולת שקדמה לשידורה אשתקד של מיני-סדרת הטלוויזיה "ההבטחה", שביים עבור רשת BBC הבריטית ובה משתתפים גם שחקנים ישראלים ופלסטינים בהם איתי טיראן ועלי סולימאן.

     

    עוד לפני ששוחרר לאוויר ולו פריים אחד מהסדרה, שעוסקת במה שהוא מגדיר כ"חטא הקדמון" של ימי המנדט הבריטי בפלשתינה ועד ימי האינתיפאדה השנייה בישראל, התקבלו איומים על חייו של הבמאי ונערכו הפגנות סביב משרדי רשת הטלוויזיה בלונדון. במפגש עם קוסמינסקי שנערך אשתקד במסגרת פסטיבל SeriesMania השנתי של מרכז "Forum Des Images" בפריז, לווה את הבמאי שומר ראש צמוד ליתר ביטחון. "היה לי ברור שהנגיעה בנושא תעצבן לא מעט אנשים, אבל לא חשבתי שזה יגיע לאיומים על חיי", אמר.

     

    באופן מפתיע, קוסמינסקי הוא הבמאי הראשון שמעלה את שאלת אחריותם של הבריטים ליצירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "הנסיגה מפלסטינה היתה השפלה אדירה עבור הבריטים. אף אחד לא רצה לשמוע את הסיפור של החיילים שחזרו הביתה. האימפריה התנערה מהם. הם נשכחו. כמו במקרים אחרים של נסיגת האימפריה מהקולוניות שלה, גם פה השארנו מאחורינו כאוס ורחצנו את ידינו מכל אחריות".

     

    קוסמינסקי על סט צילומי הסדרה "ההבטחה" (צילום: mentorn international) (צילום: mentorn international)
    קוסמינסקי על סט צילומי הסדרה "ההבטחה"

     

    קוסמינצקי מסביר כי "כל מה שרציתי לומר, הוא שאם אנחנו חושבים שהקונפליקט הישראלי-פלסטיני הוא לא הבעיה שלנו, כדאי שנחשוב שוב. הותרנו אחרינו את המקום שעזבנו במצב גרוע בהרבה מזה שקיבלנו לידינו. לצערי, אני חושב שהבריטים 'חירבנו' בכל הקולוניות. זה לבטח נכון לפלשתינה. אחרי מלחמת העולם בריטניה רצתה לצאת משם הכי מהר שאפשר. יהודים וערבים משלמים את מחיר הכישלון הזה במשך יותר משישים שנה".

     

    הסדרה, שתוקרן במלואה החל ב-9 באפריל בסינמטק תל אביב, לא נרכשה לשידור בישראל. בשיחה עם קוסמינסקי, נדמה שהוא אינו מופתע. "אני מניח שזה נושא לא קל לעיכול עבור גופי השידור בישראל", אומר קוסמינסקי, אך מדגיש: "זו סדרה שנעשתה בראש ובראשונה לקהל בריטי".

     

    העבודה על הסדרה החלה במכתב שקיבל מחייל ששירת בימי המנדט בפלשתינה. "קצת אחרי שסיימנו את העבודה על סרט הטלוויזיה 'Warriors', קיבלתי מכתב מחייל בריטי שכתב בכאב שבריטניה שכחה את אותם חיילים ששלחה לפלשתינה. שכשהם חזרו מהמלחמה, הם היו אבודים. הוא ביקש שאספר את סיפורם של המתים. הסדרה הזו היא הומאז' לחיילים האלה והיא מספרת את סיפורה של תקופה לא מוכרת מספיק בהיסטוריה הבריטית, תקופה שכולם מבקשים להפנות לה את הגב".

     

    קוסמינסקי מדריך את אחד השחקנים (צילום: mentorn international) (צילום: mentorn international)
    קוסמינסקי מדריך את אחד השחקנים

     

    המכתב, שסקרן את קוסמינסקי, הוביל לתחקיר מעמיק, שהסתמך על ראיונות עם כ-80 חיילים בריטיים וותיקים ששרתו בפלשתינה, על מסמכים, יומנים, חלופות מכתבים וחומרים ארכיוניים. "כולם סיפרו פחות או יותר את אותו הסיפור", אומר הבמאי. "חלקם הגיעו לפלשתינה אחרי שסייעו בשחרור מחנות הריכוז וההשמדה באירופה. מה שהם ראו באירופה השפיע עליהם מאד ושאלת נחיצותה של המדינה היהודית, נראתה להם ברורה מאליה.

     

    "הם היו פרו-ישראלים כשהגיעו לפלשתינה, אבל אחרי שלוש שנים, שבמהלכן התמודדו עם פיגועים מצד המחתרות היהודית, פגיעות בנפש ובני ערובה שעברו עינויים, מרביתם שינו את דעתם".

     

    "לפני שהתחלנו את התחקיר, הייתי משוכנע ששיטת הענישה של 'גילוח' בתי מחבלים היתה אסטרטגיית ענישה ישראלית. אבל אז התברר לי שהבריטים השתמשו בה קודם נגד פעילי המחתרות היהודיות", אומר קוסמינסקי, "זה הוביל אותי למחשבה שיהיה מעניין ליצור הקבלה בין 1948 לתחילת שנות האלפיים ולבחון את ההשפעה של מה שקרה אז על המציאות העכשווית".

     

    "לא נוטה לשום צד"

    קוסמינסקי הודף טענות על סילוף ההיסטוריה, הצגה מוטית של הקונפליקט ונקיטת קו פרו-פלסטיני, כפי שטענו מבקריה החריפים של הסדרה. "אלו כמובן שטויות. אין לי נטייה לצד כזה או אחר", אומר הבמאי, דור שלישי לניצולי שואה בעצמו ומתעקש: "הניסיון היה להציג את המורכבות של הקונפליקט הבלתי פתיר הזה. להציג את הקונפליקט באופן חד צדדי, עושה עוול למצב. כמו בכל טרגדיה, גם פה, הטוב והרע חיים בכפיפה אחת. אין פה רק טובים או רק רעים. יש פה בני אדם שעוברים תהפוכות ולפעמים גם סותרים את עצמם ממש כמו במציאות".

     

    מתוך "ההבטחה". "אני פרו-פלסטיני? קשקוש" ()
    מתוך "ההבטחה". "אני פרו-פלסטיני? קשקוש"

     

    אי אפשר לומר שאתה מאלה שמנסים לחמוק מפרובוקציות

    "אני לא חושב שאני מסתיר את זה. יש בי בהחלט צד פרובוקטיבי, או לפחות כך זה יכול להתפרש במבט חיצוני, אבל זה לא המנוע העיקרי. שמונה שנים לקח לי לעשות את 'ההבטחה' וזה בלתי אפשרי להיאחז בנושא לאורך כל כך הרבה זמן מבלי שהוא באמת יעניין אותך. אתה לא עושה סדרה רק כדי לעצבן מישהו. זה עסק לא פשוט לעשות סרטים וסדרות. אתה צריך להדביק בהתלהבות שלך גם את הצוות שלידך, את המשקיעים, את מנהלי רשתות הטלוויזיה. לעצבן זו לא מוטיבציה מספקת".

     

    שלושה עשורים אחרי שהחל לביים לטלוויזיה, קוסמינסקי יכול כיום להתבונן לאחור ולראות את השינויים מרחיקי הלכת שעבר השידור הטלוויזיוני. "בשנות ה-90 הטלוויזיה ביקשה לנענע את הספינה. אני המשכתי עם הקו הזה, אבל הטלוויזיה פנתה לאורך השנים לכיוונים יותר קלילים", הוא אומר ומעביר ביקורת על המדיום והמסר. "זה מוזר בעייני. הטלוויזיה, אחרי הכל, היא מדיום בעל כוח אדיר וגם בעידן הנוכחי של ריבוי ערוצים, היא עדיין יכולה לגעת במיליוני אנשים. צריך להשתמש במדיום הזה בצורה אחראית ולא לקלקל אותו בסיטקומים ובתכניות מציאות".

     

    "תפקיד הטלוויזיה לעורר. לא לבדר"

    לקוסמינסקי אין ספק באשר לתפקידו של המסך הקטן. מבחינתו, למדיום הזה יש שליחות חשובה: "הטלוויזיה חייבת להיות בעלת אחריות חברתית. אני לא אומר שהיא חייבת לגעת רק בנושאים רציניים, אבל תפקידה הוא גם לגרום לקהל לחשוב, להציף שאלות, להפוך את הצופים לאקטיביים יותר. מרבית סרטי הטלוויזיה העלילתיים שלי נעשו מתוך תחושה שהקהל בבריטניה מצוי על גבול הנמנום. מבחינה פוליטית, בריטניה ישנה כבר שנים. אנשים חיו בתוך הבועה של עצמם. זה באחריותנו לעורר אותם".

     

    יכול להיות שמקבלי ההחלטות בטלוויזיה הבריטית נזהרים היום יותר מללכת לכיוונים מעוררי מחלוקת?

    "זו שאלה שתגרום לי להתאבדות מקצועית אז אומר: 'לא. מה פתאום. המצב נפלא'. האמת היא שמאד קשה לגעת היום בנושאים מורכבים. מעטים עושים את זה. בלי להצטנע, אומר שבינתיים, אני מצליח לעשות מה שאני רוצה, אבל אני יודע שיש נושאים שלא אוכל לטפל בהם. ערוץ 4 שבו אני בדרך כלל עובד, מאפשר מרחב תמרון וחופש פעולה מסוים.

    יש רשתות שמאפשרות בינתיים את החופש הזה, אבל אנחנו על זמן שאול. אני

    יודע שזה לא יוסיף לי חברים אבל בעייני הבעיה המרכזית היא שה-BBC הרימו ידיים. הקפטן נטש את הספינה. זה מוזר כיוון שדווקא רשת כזו אמורה היתה להיות משוחררת משיקולים מסחריים ומכאן לעשות תכניות טלוויזיה משמעותיות. הם עושים תכניות טובות מבחינה טכנית, אבל אי אפשר לומר שמדובר בתכניות אמיצות".

     

    היו פרויקטים שנדחו על הסף בגלל מורכבותם הפוליטית?

    "היו פרויקטים שנדחו מכל מיני סיבות אבל אני מעדיף לא לדבר עליהם. אשקר אם אומר שאני קורבן לצנזורה פוליטית. זכיתי לחופש פעולה מסוים לאורך הקריירה הטלוויזיונית שלי וכשאני אומר 'מסוים' אני מתכוון תוך הכרת גבולותיו של החופש. יש נושאים שמתוך הכרת התעשייה, תמנע מראש מלהציע. יש פרויקטים שתחשוב 10 פעמים איך להציג כדי שתוכל לזכות לתמיכה. את 'ההבטחה' לא הייתי יכול לעשות בלי תמיכה של כמיליון יורו שקיבלנו מרשתות צרפתיות כמו Canal+ וארטה. אחרי שנים של אכזבות אתה לומד איך להתנהל במרחב הזה. הרעיון, הוא להציע הצעה שאי אפשר לסרב לה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: mentorn international
    פיטר קוסמינסקי. "לא עושה סדרה רק כדי לעצבן"
    צילום: mentorn international
    7 לילות
    מומלצים