"אני מכוערת?": הטרנד המסוכן של נערות ביוטיוב
זה הפך למגפה: צעירים שמעלים סרטונים ליוטיוב, שואלים אם הם מכוערים ומקווים לקבל חיזוק, אלא שהתגובות מזעזעות: "פוזלת, עקומה" ואיומי אלימות. המומחים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מודאגים מהנזק שייגרם לילדים
עיניים גדולות, פוני קצר. "תגידו לי, אני מכוערת"? שואלת נערה בת 12 בקול מתוח ורך. לרגע היא מתרחקת מהמצלמה והתמונה מתרחבת. רואים שהיא יושבת בחדרה. דובי על המיטה.
"אני רצינית," היא מלחששת. "כולם אומרים לי שאני מכוערת. בבית הספר קוראים לי 'המכוערת,' אז החלטתי שאני חייבת לקבל תשובה ממישהו אובייקטיבי. אז בבקשה, תגידו לי את האמת. אני באמת מכוערת"?
מתמודדים עם גיל ההתבגרות :
- גיל ההתבגרות: לאן נעלם הילד המתוק שלי?
שמה של הנערה אינו ידוע, אבל הדבר האחרון שאפשר לומר עליה הוא שמדובר באלמונית. בשלושת השבועות שחלפו מאז העלתה ליוטיוב סרטון בן דקה, שבו הזדהתה בתור ,"Sgal901" הוא צבר יותר משלושה מיליון צפיות. הנערה שהשתוקקה כל כך לדעת אם היא מכוערת קיבלה 93 אלף תגובות.
10% מהטוקבקיסטים המטירו עליה מחמאות בנוסח "לא, אל תאמיני למה שאומרים לך, את לא מכוערת בכלל, את נראית נחמדה, השפתיים שלך ורודות". 20% מהמגיבים הביעו רחמים ")כואב לי הלב עלייך, את נראית ממש סובלת, כדאי לך לאהוב את הגוף שלך מפני שהוא שלך(" ושיגרו אליה ציורים של לבבות פלוס נשיקות וחיבוקים.
"את מלכת המכוערות"
אבל הנתח העיקרי 65% - מהטוקבקיסטים - נעצו בה סיכות וסכינים. העדינים שביניהם הסתפקו ב"את לא מכוערת - את מלכת המכוערות, את פוזלת ועקומה," או "עצם העובדה שצילמת את הסרט הזה הופכת אותך למכוערת ומפגרת וסתומה."
רבים קיללו אותה ")הלוואי שעד סוף חייך תישני עם דובי במקום עם בחורים," "את גם מטומטמת וגם מופקרת,(" וסוטי המין למיניהם הפכו אותה לשק אִ גרוף. הם הסבירו לה בפרטי פרטים איך היו חונקים אותה ותוקעים לה וכותשים אותה לפירורים. חומר קריאה שלא מומלץ לשום נערה, ודאי לא למישהי שנראית שברירית ופגיעה כל כך.
ולאן נעלמו עוד 5% מהטוקבקיסטים? מתברר שהם התחמקו מבקשתה של הנערה. במקום לומר לה אם היא מכוערת או יפה, הם הפריחו שאלות קשות כמו: האם ההורים שלך יודעים מה את עושה בחדרך? למה הם לא עוצרים אותך? איך זה שאף מורה לא הורה לך להוריד את הסרט? ולמה יוטיוב לא מורידה את הסרטון או לפחות חוסמת אותו לצפייה?
השאלה האחרונה משמעותית במיוחד מפני שבאמריקה, כמו באמריקה, ככל שהמעשה יוצא דופן יותר, על גבול הביזאר - הוא הופך לתופעה. ואכן, בחודש האחרון כבר לא מדברים על "הנערה עם העיניים הגדולות," אלא על מכה ששמה 'Am I Ugly?' 'האם אני מכוערת'?
יותר מאלף סרטונים
עד כה הועלו ליוטיוב יותר מאלף סרטונים של בני נוער (18-11) מכל רחבי ארצות הברית. על כל תשעה סרטוני נערות צץ סרטון אחד של נער השואל אם הוא יפה. אנשי החינוך עוקבים בדאגה מול מה שהם עצמם מגדירים ממש מגפה. איך אפשר לעצור אותה? ולמה נערות, שנראות כמו הילדות של השכן, חושפות את עצמן לעיני כל גולשי האינטרנט?
"זה טבעי שנערות, שהן נשים קטנות, שואלות אם הן יפות," אומרת ד"ר דיאנה קירשנר, פסיכולוגית מניו-יורק. "אמה החורגת של שלגייה נהגה לשאול 'מראה, מראה, שעל הקיר, מי היפה ביותר בכל העיר'? מפני שבעידן של טרום קריירה והגשמה אישה יפה הייתה כליל השלמות, ואישה מכוערת קיבלה תפקיד של מכשפה.
"הילדות של ימינו לקחו את זה כמה צעדים קדימה, והן מפגינות צמא אינסופי למחמאות מפני שהן גדלות בעולם שמקדש את היופי ואת הרזון. נערה שאינה הכי יפה בכיתתה, ואולי אף מכוערת, חושבת שאין לה זכות קיום בעולם הזה, וזו בעיה חמורה. אם ילדה שואלת 'האם אני יפה'? מבוקר עד ערב, או אם היא שואלת 'נכון שאני שמנה? נכון שאני מכוערת'? זה הבהוב של נורת אזהרה."
דניז רסטורי, סמנכ"לית מכירות ב'Today USA'- ובעלת אתרים שמאפשרים לנערות ולצעירות לפרוץ לקהל, ניסתה להרכיב את הפרופיל של נערת ה'האם אני מכוערת'? כמו אינספור הורים, גם היא שאלה את עצמה מה גורם לנערות טובות מבתים טובים לעשות את זה. לאחר צפייה בעשרות סרטונים היא הגדירה שלוש תשובות אופייניות:
.1 הן עושות את זה פשוט מפני שהן יכולות. הן צעירות וקלילות ולא חושבות על ההשלכות שעלולות לנבוע ממשחק במצלמה הביתית.
.2 הן רעבות לתשומת לב, ממש מתות מרעב.
אחד הדברים שמאפיינים את גיל ההתבגרות, ושמשום מה לא מרבים לדבר עליו, הוא בדידות. כיוון שאין בסביבתן הקרובה דמות אהובה ומוערכת שעליה הן יכולות לסמוך - אמא, סבתא, אחות, חברה - הן מרגישות שעליהן לעשות משהו חזק ונועז שיזכה אותן בתשומת הלב של כל העולם.
.3 עקב גילן הצעיר הן לא תמיד מבחינות בין רע לטוב ובין התנהגות חתולית לזנותית.
רסטורי שטחה את משנתה בתוכנית טלוויזיה שהקדישה שעה שלמה לתופעה המדאיגה ואף הקרינה כמה מהסרטונים תוך טשטוש פני המצולמות. באחד מהם נערה לבושה בגופייה צמודה רכנה לעבר המצלמה ואינפפה: "היי בחורים, מה שלומכם? רציתי לשאול אתכם משהו כי אני מה זה משועממת." באחר נראה נער מחוצ'קן שמלטף את לחייו בציפורניים עם לק כתום ושואל: "אתם חושבים שאני גיי? אם אני נראה כמו גיי זה סימן שכדאי לי להיות, אפילו שאני לא"?
לדברי רסטורי, הצפייה מלמדת שמרבית הסרטונים צולמו בבתים, מה שמעלה את השאלה איפה היו ההורים.
ההורים לא מחמיאים
"ההורים הם מקור הבעיה," קבעה הפסיכולוגית קירשנר. "אחד מתפקידיהם הבסיסיים הוא לעזור לילד לבנות את ביטחונו העצמי. הלוואי שכל אמא ואבא יגידו לבתם, בוקר וערב, 'את יפה, את חכמה, את נהדרת.' ואם הבת לא התברכה בהופעה חיצונית מרשימה, עליהם להתמקד בפרט אחד מחזותה ולומר לה 'יש לך עיניים יפות,' או 'הלוואי שהיה לי שיער חלק כמו שלך.'
"נערות בגיל ההתבגרות מתקשות לעכל את השינויים העצומים שמתחוללים בגופן, פצעי בגרות ומחזור חודשי והורמונים ומצבי רוח, והן מתות לשמוע מאמא שלהן מילה טובה. יש אמהות שיודעות לתת אותה, אבל יש יותר מדי הורים שבכוונה מעלימים אותה."
הסיבה? ניסיונם של הורים שמרניים להתמודד עם המתירנות הגואה. "הם חושבים שאם יתעלמו מההופעה החיצונית של בתם ולא יתייחסו אליה, הנערה תלמד שיופי הוא לא דבר חשוב," מסבירה קירשנר. "הם מנסים לעקר את הילדה, לתלוש ממנה את סימני הנשיות, ואחרי שהבליגה במשך תקופה מסוימת הנערה מתפרצת בסרטון שבו היא משפילה את עצמה וחושפת עד כמה היא מעורערת."
"אינני יודעת היכן היו ההורים בשעה שבנותיהם המקסימות צילמו את הזוועות האלה," אמרה רסטורי. "אבל יש לי טיפ חשוב לכל אם ואב: נסו לבדוק מה הילדים שלכם עושים ברשת. הורים רבים מדי חושבים שאין סיבה לדאגה מפני שפייסבוק הפך למגרש המשחקים המשפחתי של ילדם - מקום שבו הוא נפגש עם חברים קבועים. אבל דווקא התחושה הביתית מגדילה את הסכנה".
ואכן, רבים מהבוחשים בקלחת - הורים, מורים, אנשי חינוך וגם בני נוער - טוענים שעל הנהלת יוטיוב להסיר את כל הסרטונים שנקראים 'האם אני מכוער/ת'? ולהמציא קוד כלשהו שיחסום עליית סרטים חדשים. על פי החוק האמריקאי להגנה על זכויות הילד, רק בני 13 ומעלה רשאים להשתמש ביוטיוב, בפייסבוק וביתר הרשתות החברתיות ולהעלות תכנים.
גולשים מתחת לגיל 13 אמורים להתנהל תחת פיקוח ההורים. אמורים. גם אם יעבירו חוק שמגדיר את העלאת הסרטים האלה כעבירה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לאכוף אותו.
"מתי הציבור יתעורר"? תוהה איימי גראף, בלוגרית שעוסקת בנושאי הורות".גיל ההתבגרות הוא תקופה אפלה ופראית. כשהצעירים המבולבלים חושפים את עצמם ברשת זה מעצים את החוויה הקשה, וכשהם חושבים שמיליון צפיות הופכות אותם ל'מבוקשים' ול'פופולריים' זה פשוט אסון.
"הם לא מבינים שסרטון בן עשר שניות עלול להשפיע על עתידם בעשר השנים הבאות. כשילדה שואלת 'האם אני מכוערת'? ומיליון אנשים כותבים לה 'כן, את קופה' וגם מוסיפים קללה, היא עלולה לפתח מחשבות אובדניות. אז מתי ימצאו דרך לעצור את מכת הסרטונים? רק אחרי ההתאבדות הראשונה"?
לפנייה לכתב/ת 
