בליכוד חגגו - בלי לבנון

בנוכחות מאות פעילים פתח אמש (ד'), בבנייני האומה בירושלים, הליכוד את הקמפיין שלו. גיבור האירוע היה כמובן יו"ר הליכוד, אריאל שרון, שביצע כניסה מרשימה לאולם, לחץ בהתרגשות את ידי ההמונים, והתמוגג לצלילי הג'ינגל "רק שרון יביא שלום". שרון הכריז בנאומו המתון: "אלה בחירות גורליות ואנחנו ננצח בהן. אין שלום אמיתי ללא ויתורים. השלום אליו נגיע יתבסס על פשרה. אולם, בכל הסדר שלום נשמור על האינטרסים הלאומיים החיוניים לקיומה של ישראל ולביטחונה". שרון לא הגדיר מהם הוויתורים אותם הוא מוכן לבצע.

איפה לבנון?

מקומה של מלחמת לבנון נפקד מסרטון על חייו ופועלו של אריאל שרון שהוצג בסיום אירוע פתיחת מערכת הבחירות. הסרטון, שהוקרן על מסך מרכזי באולם, הציג את שרון מצעירותו במאבק להקמת המדינה ועד היום. שרון צולם יחד עם נכדיו בשדות פתוחים ובחוותו וכן עם מנהיגי עולם שונים ביניהם סאדאת, קלינטון וכן עם רבין.
בסרטון תואר בהרחבה פועלו של שרון במלחמת יום כיפור ותואר כיצד הוא נקרא לדגל והביא למפנה ולנצחון, המהווה מודל הנלמד באקדמיות צבאיות המובילות בעולם. לעומת זאת, לא הוזכרה מלחמת לבנון בשום צורה שהיא.
בהמשך הסרטון מתואר שרון כמי שהקים את הליכוד ופעל תמיד לאחדות בעם. בקטע זה בסרטון מופיע שרון יחד עם נתניהו, כשהוא אומר ש"האחדות מתחילה בבית". כמו כן הוזכר שרון בהקשר להקמת פרוייקטים אדירים למען המדינה, ביניהם הקמת יישובים, מפעלים, שיכון עולים בשנות השישים ועוד.
הדוברת האישית של שרון, אודליה כרמון, מסרה שמלחמת לבנון אמנם לא הוזכרה במפורש, אולם בסרטון מופיעה תמונה של שרון עם רבין, הלקוחה ממלחמת לבנון. נציין כי מצפייה בסרטון, אי אפשר היה להבין שהתמונה צולמה בלבנון בזמן המלחמה.

גם ביבי

יריבו של שרון בתנועה, בנימין נתניהו, הגיע לאירוע גם הוא. נתניהו נראה מתופף קלות באצבעותיו, לצלילי הג'ינגלים של התנועה.
נתניהו תקף בנאומו את ברק: "אריאל שרון יחליף את אהוד ברק כראש ממשלת ישראל, כי דרכו של אהוד ברק תוביל את המדינה לתהום אם הוא יישאר בשלטון. ההישג הגדול של ברק במרכאות הוא שבפעם הראשונה נשיא אמריקני מצדד בחלוקת ירושלים ומצדד בהקמת מדינה פלסטינית שתסכן את קיומנו".
נתניהו התקבל בתשואות רמות כשנכנס לאולם וכשקם לדבר. מספר שלטים עם הכיתוב "הליכוד עם בנימין נתניהו" הונפו באולם, אבל הורדו אחרי זמן קצר באופן מפתיע על ידי אנשי בטחון.
למרות התמיכה בשרון, שב והצהיר נתניהו כי "חשבתי ואני עדיין חושב, שצריך ללכת לבחירות כלליות לכנסת ולראשות הממשלה. אנו בעיצומו של משבר מאוד קשה ומאוד ממושך, זה יהיה משבר מדיני, בינלאומי ולהערכתי גם כלכלי. הדרך היחידה היא לא להסתמך על עוד הסכם עם ערפאת שלא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו אלא להסתמך על כושר העמידה שלנו. אילו הבחירות לכנסת היו נערכות היום היה מחנה הליכוד מכפיל את עצמו והיינו יכולים לבנות קואליציה מאסיבית וחזקה. בגיבוי קואליציה רחבה ואחידה ניתן יהיה להתמודד עם הקשיים הניצבים בפנינו".

איפה החרדים?

שני דברים פגעו בחגיגיות האירוע: ריקנות קלה בשל כיסאות ריקים בקומה העליונה של האולם, והיעדרות החרדים. נציגי ש"ס ויהדות התורה לא הגיעו הערב לכנס הפתיחה החגיגי של מערכת הבחירות של הליכוד, בשל הופעת זמרת באירוע.
רק ח"כ ניסים זאב מש"ס הגיע שעה לפני תחילת הערב, ואמר ל-ynet כי קיבל הזמנה מיאיר פרץ, חבר סיעתו, אתמול אחרי הצהריים, וכי לא ידוע לו על כל חרם שהטיל אלי ישי, יו"ר התנועה, על האירוע. ח"כ זאב ניסה להשיג בטלפון את אלי ישי, אך ללא הועיל, ואחרי שעה קלה עזב את המקום.

מסמך: נאום שרון המלא

"אנחנו פותחים היום את מערכת הבחירות הגורלית ביותר בתולדות ישראל. באחת התקופות ביותר מאז קום המדינה. על כף המאזניים עומדות סוגיות היסוד שלנו. ברגע אחד, בו יוטל הפתק בקלפי, יוכרע עתידה של מדינת ישראל. בחירת ראש הממשלה היא לשנתיים וחצי עד לנובמבר 2003, אך ההשלכות של ההצבעה הן לדורות. אנחנו, בבחירות האלה, בעזרת השם, ננצח. אנחנו ננצח.
יריבנו במערכת הבחירות, ובראשם מר ברק, טוענים שהבחירה היא בין שלום למלחמה. לטענתם, ניצחוני בבחירות יביא אותנו לידי מלחמה. זוהי עלילה חמורה. אין במדינת ישראל מחנה אחד שהוא מחנה השלום ולעומתו מחנה שאינו חפץ בשלום ואינו חותר להגיע אליו. את רוב חיי הקדשתי לביטחון המדינה. לחמתי בכל מלחמות ישראל, טובי חברי נפלו לנגד עיני. אני עצמי נפצעתי לא פעם אחת. אני מכיר את ייסורי המלחמה.
מי שמרשה לעצמו להלך אימים על הציבור, אם אנו ננצח בבחירות, ואנחנו ננצח בבחירות, שוגה לצערי פעמיים. ראשית, הוא מעביר מסר לעולם כולו המאשים מראש את ישראל בכל הסלמה שהיא. אם ממשלת ישראל תסרב לתביעות הצד השני. אבל בעיקר, הוא מעמיק את הקרע בעם באמצעות החלוקה בין אנשי שלום לאנשים שכביכול אינם מעונינים בשלום. מסרים מהסוג הזה מרחיקים אותנו מהדבר הנחוץ לנו ביותר בימים אלה: אחדות. אעשה כל מה שאוכל להביא אחדות לעם הזה שלנו. שלום אמת חייב להתבסס על עוצמתה של מדינת ישראל, זאת מתוך שלושה עקרונות: מנהיגות, אחדות וביטחון. כל אלה נעדרו, לצערי, ממדיניותו של מר ברק. את המו"מ עם הפלשתינאים פתח ברק בשבירת הקונצנזוס הלאומי בנושאים רבים, בהם, לראשונה, ויתור על בקעת הירדן וצפון ים המלח, לאחר שהתחייב מפורשות לשמור עליהם. בנאומו, בגבעת התחמושת, רק לפני חצי שנה, הוא נשבע אמונים לירושלים. ואני מצטט, כך אמר אז ראש הממשלה ברק: "רק מי שאינו מבין את עומקו של הקשר הנפשי הטוטלי של העם היהודי לירושלים, רק מי שתלוש לחלוטין מכל זיקה למורשת ההיסטורית ומנוכר לחזון העם, לאמונתו ולתקוות הדורות - מסוגל בכלל להעלות על דעתו ויתור על חלק מירושלים". אכן מילים כדרבנות. אבל מילים לחוד ומעשים לחוד. מה קרה מאז? האם לפתע ברק חדל להבין את עומק הקשר של העם היהודי לירושלים?
כשהחלו אירועי האלימות הבינו שברק למד את הלקח והבין את טעותו. לא דרשנו ממנו לקום ולהודות בטעות בפומבי, אך ציפינו שהוא יעלה על דרך אחרת. הודענו שנעמוד מאחורי כל צעד שייעשה לדברת האלימות. חתרנו להקמת ממשלת אחדות לאומית, על מנת שיחד נתמודד עם המציאות הקשה שנוצרה. אכן היינו קרובים להקמת ממשלה כזו אך ברק העדיף להתכחש שוב להבטחותיו ולהצהרותיו. אחרי קמפ דיויד, הצהיר מר ברק שלא ינהל מו"מ תחת אש ולא ייתן פרס לאלימות. ומה קרה בפועל? האם בהתחייבות זו מר ברק כן עמד?
תחת אש ראש הממשלה התקפל. מאותה התחייבות לשמור על ביטחון ישראל, על קודשי ישראל ועל אחדות ישראל - לא נותר דבר וחצי דבר. ככה לא עושים שלום.
שלום במזה"ת עושים עם שתי רגליים על הקרקע ולא בהליכה אחרי חזיונות שווא. שלום באזורנו עושים מתוך עמידה על עקרונות ואם מילה שלך היא מילה - גם הצד השני מכבד אותך. האמינו לי, זו הדרך שלי וכך אנהג. אני אומר את מה שאני מתכוון ומתכוון למה שאני אומר.
למחרת היבחרי לראשות הממשלה, אנהיג דרך שתוביל אותנו לביטחון ולשלום אמיתי. אקים ממשלת אחדות לאומית רחבה ככל הניתן. היעד המרכזי של הממשלה יהיה איחוד הקרעים בין חלקי החברה, בין ימין לשמאל ובין דתיים לחילוניים, בין עולים לותיקים, בין יהודים לערבים. לשלום צריך ללכת מתוך אחדות. ממשלת ישראל, בראשותי, לא תנהל מו"מ תחת אש ולא תעניק כל פרס לאלימות. אין סיבה שממשלת ישראל תתנהג כמדינה מובסת ומושפלת. רק לאחר שהאלימות תופסק, ומתוך אחדות, עוצמה והסכמה לאומית, נחדש את המו"מ על בסיס אחר לגמרי. על בסיס שניתן להגיע עמו לשלום אמת. מי שחפץ בשלום אמיתי, אינו יכול לעולם לוותר על הביטחון. ותרשו לי לומר לכם, אין שלום אמיתי ללא ויתורים. השלום אליו נגיע יתבסס על פשרה. אולם, בכל הסדר שלום נשמור על האינטרסים הלאומיים החיוניים לקיומה של ישראל ולביטחונה.
נדאג לכך שגם הצד השני יקיים את התחייבויותיו במלואן. ממשלה בראשותי תשמור על ירושלים, בירת ישראל והעם היהודי, שלמה ומאוחדת בריבונות ישראל לעד. נשמור על בקעת הירדן, על אזורי ביטחון החיוניים לישראל ועל הישובים המצויים בהם. ממשלת ישראל בראשותי לא תדון בשום סעיף המדבר על שיבה של פליטים לתוככי מדינת ישראל.
השנים הקרובות הן שנות מבחן למדינת ישראל, אבל יש בי תקווה עצומה: בשישה בפברואר יוחלף השלטון בישראל. אנו, בעזרת השם, ננצח בבחירות ונוביל את מדינת ישראל לאחדות ומכאן נפעל לכל הדברים שכה חשובים לנו, כמדינה, כחברה, כבני אנוש.
נעשה לצמצום הפער החברתי והכלכלי, שהולך ומתרחב בעם, נדאג לשוויון ההזדמנויות בחינוך לכל ילד וילדה, בכל מקום בישראל. ניאבק בעוני, נפתח את הכלכלה, ניזום וניצור עוד וועוד מקומות עבודה ונצעיד את מדינת ישראל לביטחון ולשלום. שלום שישמור עלינו. בהצלחה ואנחנו ננצח".