שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גינטר גראס: "ישראל מסכנת את השלום העולמי"
    בשיר שפירסם בעיתון מרכזי בגרמניה, תקף חתן פרס נובל לספרות את ישראל: "כוחה הגרעיני מסכן את השלום העולמי". דבריו זכו לביקורת חריפה מצד כלי התקשורת במולדתו: "לגראס נטייה למגלומניה, אך הפעם הוא השתגע לחלוטין"

    שיר שפירסם חתן פרס נובל לספרות גינטר גראס ובו הוא תוקף את ישראל, מעורר סערה גדולה בגרמניה ומחוצה לה. בשיר מבקר הסופר שידוע בדעותיו האנטי-ישראליות בחריפות גם את מדיניות ישראל נגד איראן.

     

    תחת הכותרת "דברים שחייבים להיאמר" תוהה גראס בשירו, שפורסם ביומון הגרמני Suddeutsche Zeitung ובניו יורק טיימס: "מדוע חיכיתי עד עכשיו, בגיל המתקדם הזה ועם טיפת הדיו האחרונה כדי לומר: כוחה הגרעיני של ישראל מסכן את השלום העולמי, שגם כך שביר?". בעיתון "דר שפיגל" נכתב בעקבות הדברים: "גראס ידוע כמי שאינו מסתיר את עמדותיו הפוליטיות, אך רבים מאמינים כי הפעם שבר הסופר טאבו".

     

    גראס בן ה-84 יוצא בשיר במקביל נגד תוכנית העברת צוללות הדולפין מגרמניה לישראל. מדובר בצוללות שביכולתן לשאת טילים בעלי ראש נפץ גרעיני. באופן מוזר, ולמרות התוקפנות שבשירו, גראס מבטא לטענת "דר שפיגל" גם סולידריות עם ישראל. הסופר קורא לפיקוח פרמננטי על יכולותיה הגרעיניות של ישראל ועל מתקני הגרעין של איראן באמצעות גוף בינלאומי אותו יאשרו שתי המדינות. "ידוע שישראל מחזיקה בנשק גרעיני, גם אם זה מעולם לא הוכח", כתב.

     

    שגרירות ישראל בברלין פרסמה הבוקר (ד') כתגובה גרסה משלה למילים, ובה נכתב בין היתר: "מה שחייב להיאמר הוא שמדובר במסורת אירופית להאשים את היהודים לפני חגיגות הפסח בטקסים רצחניים. בעבר היו אלה ילדים נוצרים שדמם שימש את היהודים לעשיית המצות. היום אלו הם בני העם האיראני, שהמדינה היהודית מעוניינת לכאורה להשמיד.

     

    "מה שעוד צריך להיאמר הוא שישראל היא המדינה היחידה בעולם שזכותה להתקיים מועמדת בספק באופן פתוח. זה היה נכון ליום הקמתה וזה נכון גם להיום. אנחנו רוצים לחיות בשלום עם שכנינו באזור ואיננו מוכנים לקבל על עצמנו את התפקיד שגינתר גראס מנסה לייעד לנו, כחלק מניסיונותיו של העם הגרמני להשלים עם עברו".

     

    המועצה המרכזית של הקהילה היהודית בגרמניה הגיבה גם היא לדברים וכינתה את שירו של גראס: "פמפלט אגרסיבי מתסיס". רופרכט פולנץ, יו"ר מועצת החוץ של הפרלמנט הגרמני וחבר בכיר במפלגתה של אנגלה מרקל,

    אמר בתגובה כי למרות שגראס הוא ענק ספרותי, תגובותיו בעניינים פוליטיים בעייתיות ולרוב שגויות. פוליטיקאים גרמנים אחרים בהם פיליפ מיספלדר אמרו: "זהו שיר חסר טעם שמורה על חוסר ידע בכל הנוגע למצב במזרח התיכון".

     

    היומון הגרמני "Die Welt", שקיבל לידיו עותק מוקדם של השיר, פירסם תגובה של הנריק ברודר, עיתונאי שנחשב לאחד הכותבים היהודים הבולטים בגרמניה. ברודר, שנחשב כעיתונאי שאינו חושש לומר את דברו, תקף את גראס במאמר מערכת: "לגראס תמיד היתה בעיה עם יהודים, אך הוא מעולם לא ביטא את זה באופן כה בהיר כפי שעשה ב'שיר' הזה... לגראס יש נטייה למגלומניה, אך הפעם הוא השתגע לחלוטין".

     

    ברודר כינה את גראס כ"אב-טיפוס של האנטישמי המלומד", וכתב: "הוא רדוף בתחושות האשם והבושה שלו ומונע מהתשוקה לבוא בחשבון עם ההיסטוריה".

     

    הפעם האחרונה בה גרמו הערותיו של גראס לסערה היתה ב-2006, כשחשף לראשונה בספר אוטוביוגרפי שבגיל 17, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, שירת כחבר בוואפן אס.אס. מחבר הספר "קילוף הבצל" עמד בפני ביקורת אינטנסיבית עם הפרסום ורבים האשימו אותו בהסתרת העובדה שהיה חבר באס.אס למרות שבמשך שנים ביקר אחרים על עברם הנאצי. היו שכתבו בזמנו כי גראס איבד בכך את סמכותו כאוטוריטה מוסרית.

     

    דברים שצריכים להיאמר

    (תרגום לא רשמי לשירו של גינטר גראס)

     

    מדוע אני שומר על שתיקה, מסתיר זמן רב מדי

    מה שהתאמנו עליו בבירור במשחקי מלחמה שבסופם אנו, כניצולים,

    מופיעים לכל היותר כהערות שוליים.

     

    זו הזכות כביכול למכה הראשונה,

    שיכולה להשמיד את העם האיראני –

    המשועבד בידי פה-גדול

    ומכוון לצהלה מאורגנת –

    כי בשטחם, כך חושדים,

    פצצה הולכת ונבנית.

     

    ועדיין, מדוע אני אוסר על עצמי

    לנקוב בשמה של אותה ארץ אחרת

    שבה, במשך שנים, גם אם בחשאי,

    הולך וצומח פוטנציאל גרעיני זמין

    אך כזה שמעבר לפיקוח?

     

    ההסתרה האוניברסלית של העובדות הללו,

    שאליה שתיקתי השתעבדה,

    היא עבורי שקר מפליל וכבילה.

    העונש מובטח אם מפרים אותה:

    גזר הדין "אנטישמיות" מוּכּר.

     

    אך כעת, מכיוון שארצי,

    שהתמודדה עם הפשע

    שאינו בר-השוואה,

    הכריזה, על בסיס מסחרי טהור,

    גם אם מיהרה לקרוא לזה פיצוי,

    שתעביר לישראל עוד צוללת,

    שמתמחה בהנחיית ראשי נפץ משמידי-כל למקום שבו הקיום

    של פצצה גרעינית אחת לא הוכח,

    אני אומר את הדברים שצריכים להיאמר.

     

    מדוע שמרתי על שתיקה עד עכשיו?

    מפני שחשבתי שעברי,

    המוכתם בכתם שלעולם לא יימחה,

    אוסר עליי לצפות שישראל,

    שאליה אני חש מחובר

    ורוצה להמשיך להיות מחובר,

    תשלים עם העובדה הזו הנאמרת כאמת.

     

    מדוע רק כעת אני אומר,

    בא בימים ובטיפות הדיו האחרונות שלי:

    העוצמה הגרעינית של ישראל מאיימת

    על השלום העולמי, השברירי בלאו הכי?

    מפני שחייבים לומר זאת

    וכבר מחר עלול להיות מאוחר מדי,

    ומפני שאנחנו – שעל כתפינו כגרמנים כבר מוטל נטל כבד –

    עלולים להיות הספקים לפשע

    שניתן לחזות אותו, דבר שהופך את שיתוף הפעולה שלנו

    לבלתי ניתן לכפרה

     באמצעות התירוצים הרגילים.

     

    אני לא שותק יותר

    כי עייפתי מהצביעות של המערב

    יש לקוות שהדבר ישחרר רבים מהשתיקה,

    יגרום לאחראי לסכנה

    להתנער מאלימות ולהתעקש

    על פיקוח קבוע ובלתי מוגבל

    של הפוטנציאל הגרעיני הישראלי

    ושל האתרים הגרעיניים האיראניים

    בידי סוכנות בינלאומית שעליה יסכימו ממשלות שתי המדינות.

     

    רק בדרך זו כולם, ישראלים ופלסטינים,

    ואף מעבר לכך, כל העמים, שמעורבים בזה

    איזור משועבד על ידי מאניות

    יחיו כלחי לצד לסת בין אויבים,

    בסוף כדי לעזור גם לנו.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים