התמונות של חמאס שמכעיסות את יהודי צרפת
הקהילה היהודית בצרפת, שמנסה להתאושש מהטבח בטולוז, כבר מעורבת בסערה חדשה. מנהיג יהודי בכיר דורש לבטל תערוכה של צלם עיתונות שתיעד את חמאס בעזה, בטענה כי היא מצדיקה טרור. הצלם ל-ynet: "חשוב להתבונן, להבין ולספר"
תמונות מוכרות של הרס בתים בעזה, לצד תמונה של נשים לומדות להכין פיצה. תמונות מכמירות לב של פצועים בפעילות צה"ל ברצועה, לצד תמונה של עצור שעונה בידי חמאס. תערוכה שכותרתה "חמאס" נפתחה אתמול (יום ג') בעיר אינגולם שבמערב צרפת, עוררה את זעם הקהילה היהודית והביאה לדיון ציבורי מעל דפי העיתונות המקומית.
פרדריק סוטרו, צלם ועיתונאי צרפתי עצמאי, מבקש לספר את הסיפור העיתונאי דרך צילומים (photojournalism). בהתכתבות עם ynet סיפר כי ביקר ברצועת עזה שש או שבע פעמים מאז 2009, ותיעד את פעילות חמאס שם. התערוכה שהיא התוצאה של ביקורים אלה אורגנה על ידי הסניף המקומי של ארגון "סולידריות פלסטין". "החלטתי לעשות זאת מפני שכעיתונאי אני סבור שחשוב להתבונן בארגון הזה, להבין ולנסות לספר מהו. לכן אני מנסה להציג את ההיבטים הפוליטיים, החברתיים והצבאיים שלו", הסביר סוטרו ל-ynet.
סוטרו, בן 39, מעיד על עצמו באתרו כי הוא מתעניין בעיקר ברעיון של גבול וחלוקה. ואכן, ב-2003 זכה בפרס על עבודתו על חומת ההפרדה. נראה כי הוא מרבה לתעד את אזוריו הכואבים של העולם. עבודותיו כוללות תצלומים נוקבים מהאיטי שלאחר רעידת האדמה, מניו אורלינס שלאחר ההוריקן, מקונגו, מבנין, מקניה, מהרפובליקה המרכז-אפריקנית וממדינות השוליים של אירופה. בעבודה שנעשתה בניו יורק לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר נראים פניהם מוכי ההלם, הצער והסקרנות של תושבי העיר המביטים אל המקום שבו עמדו פעם מגדלי התאומים.
לצפייה בכל התמונות ובעבודות נוספות באתר של פרדריק סוטרו
חלק מתמונות "חמאס" צפויות למדי. איכותן ועוצמתן האנושית עולות על אלו של תצלומי העיתונות השגרתיים המגיעים מהרצועה, אך הן מראות את ההרס והמצוקה האנושית בעזה המוכרים מתיעודים אחרים.
עם זאת, רבות אחרות מראות את שגרת היומיום שאינה מוכרת לרוב הישראלים. למשל, תמונה של לקוחות בנק, בנאלית למראה, מעידה על מציאות בנאלית פחות: "ללא ספק, הלקוחות הללו מחזיקים במנהרות ברפיח. כרגע, מדובר באחד המיזמים העסקיים הרווחיים הבודדים בעזה", מסביר סוטרו.
בעוד שברוב התמונות הגורם לסבל מוצג כישראל, חלקן חושפות ביקורת על חמאס. כך למשל בתמונות של תושבים שנזנחו כי אינם אנשי הארגון או אף נמנים עם תומכי פת"ח, בתמונות נשים שמבקרות את יחס הארגון כלפיהן ובתמונת עציר שעונה בידי חמאס (אך גם בתמונה זו מוזכרת ישראל). עוד תמונות מציגות ספר שעבודתו נפגעה כתוצאה מחוקי חמאס ובליינים שמוסתרים מהרחוב בעקבות דרישת חמאס. תמונה אחרת מציגה את משטרת ההפגנות של הארגון, החושש מהפיכה נגדו.
לעין הישראלית בולט בהיעדרו היבט אחר של פעילות חמאס – זו המכוונת נגד ישראל. העדות המצולמת היחידה לכך היא תמונה של גרפיטי שבו נראה אוטובוס ישראלי מתפוצץ בפיגוע התאבדות. בתגובה לשאלת ynet בנושא השיב סוטרו כי הוא מזכיר זאת בדברי ההקדמה לתערוכה וכי עבודתו זו מתמקדת ברצועת עזה.
רישאר פרסקייה, נשיא ארגון הגג של יהודי צרפת (קרי"ף) הביע מחאה על קיום התערוכה, הנערכת באולם שהעירייה השכירה, ודרש את ביטולה. בראיון לעיתון מקומי הוא טען כי היא מציגה את חמאס באור חיובי ומהווה "אפולוגטיקה לטרור".
בתגובה, פרסם סוטרו מכתב גלוי לפרסקייה, שזכה לבמה בכלי התקשורת המקומיים. "אני חש צער על המחלוקת אך יותר מכול – אינני מבין אותה", כתב סוטרו. להגנתו ציין כי בשורות הראשונות של הטקסט שמציג את העבודה הוא משתמש שלוש פעמים במילה טרור בהקשר של חמאס ומזכיר את פיגועי ההתאבדות ואת שיגור הטילים לעבר ישראל.
סוטרו אכן מזכיר את המילה "טרור" בהקשר של חמאס, בטקסט שמופיע גם באתר שלו, באנגלית ובצרפתית: "חמאס, ארגון טרור בעיני חלק, תנועת התנגדות בעיני אחרים, הפך מאז המבצע הישראלי בעזה ב-2009 לבן שיח חיוני בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ארגון טרור, תנועת התנגדות, מפלגה פוליטית, חמאס ממלא את הפונקציות הללו. כזרוע צבאית, ניתן לתארו לרוב כטרוריסטי".
ניסוחיו של סוטרו מעוררים עליו את זעמו של נשיא הארגון היהודי שמציין בתגובה: "חמאס הוכר כארגון טרור על ידי האיחוד האירופי, ארה"ב וקנדה. אין זה דבר של מה בכך. זו איננה תנועה שאופיה הטרוריסטי ניתן לוויכוח. זהו רעיון מטעה".
במכתבו מציין סוטרו כי בעבודתו הוא מראה גם את הצד האפל של חמאס. "גברים ונשים שמתנגדים באומץ לחמאס בעזה נעצרים ומוכים", הוא כותב ומציין כי לצד הצגת הסיוע שחמאס מעניק לנפגעי הפצצות ישראליות הוא מציג גם שחיתות. "האם אתה חושב, מר פרסקייה, שאני עוסק באפולוגטיקה לחמאס כשאני מספר על כך שחמאס מוכר את אדמות ההתנחלויות לשעבר לפלסטינים אף שהן שייכות לרשות הפלסטינית, ומראה תמונה של אחד המתווכים העושים זאת כדי להעשיר את קופת חמאס?".
סוטרו מוסיף במכתבו את התרשמותו הפוליטית. "אמנת חמאס אכן מלאה באנטישמיות ובדברים בזויים אחרים, אבל לפי הניתוח שלי, חמאס מוכן היום להכיר במדינת ישראל". הוא פונה ישירות לעומד בראש הארגון היהודי וכותב: "שוב, קרי"ף מכוון למטרה הלא נכונה. צר לי, מר פרסקייה, על כך שבאמצעות קולך, קרי"ף לא מוסיף כבוד לקהילה היהודית שאותה הוא אמור לייצג". הוא מסיים בכך שהוא מזמין את פרסקייה לקיים איתו דיון פומבי ו"אינטליגנטי" בנושא באולם התערוכה.
פרסקייה אינו נענה להזמנה, אך מגיב במכתב גלוי ארוך ומפורט שבו הוא מתייחס לכל טענותיו של סוטרו וגם לעבודתו עצמה. הוא מבהיר כי הוא מוחה על "הדימוי המעוות והמכובס" של חמאס שהתערוכה מספקת.
למשל, הוא תוקף את סוטרו על תמונה שבה נראים פעילי הזרוע הצבאית, ועל הכיתוב שסוטרו העניק לתמונה:
פרסקייה פונה לצלם: "אתה גורם לציבור לחשוב שלארגון זה אין אלא תפקיד הגנתי, אף שהוא אחראי לפעולות האלימות ביותר של חמאס. כתבת בהקדמה שהוא מוגדר לרוב כארגון טרור. מדוע לא כתבת זאת בכיתוב התמונה?".
תמונה נוספת, המציגה פעיל בזרוע הצבאית ברגע אינטימי עם בנו הפעוט, עוררה גם כן את כעסו של המנהיג היהודי:
"במילים אחרות, אנשי חמאס הם ממש חברי הרזיסטנס של צרפת הכבושה!", כותב פרסקייה בציניות.
ראש הארגון היהודי מותח קו בין הפיגוע בבית הספר היהודי בטולוז לבין חמאס וטוען כי את הרוצח מוחמד מראח הניעה אידיאולוגיה זהה לזו של חמאס, שעיקרה הרג יהודים. לדבריו, שבועות ספורים לאחר הטבח, בזמן שהקהילה היהודית והקהילה הבינלאומית עדיין מזועזעות, אין זה הזמן לתערוכה.
פרסקייה מטיל דופי בעבודתו העיתונאית של סוטרו, בשל העובדה כי הוא בוחר שלא להציג את אמנת חמאס ומתמקד בביקורת כלפי חמאס בתוך החברה הפלסטינית, אך לא בפעולותיו כלפי ישראל. פרסקייה פונה לסוטרו ותוהה: "האם אתה צלם? תצלומיך מנוצלים על ידי ארגון מיליטנטי כדי להעביר מסר פוליטי. האם אתה עיתונאי? התחקיר שלך אודות חמאס מעוות".
סוטרו שב ואמר ל-ynet כי הוא "דוחה כל אפולוגטיקה של חמאס ושל טרור. אני סבור שהתחקיר שלי רציני ובוצע תוך שמירה על יושר אינטלקטואלי". פרסקייה עדיין סבור כי תערוכה העוסקת בארגון טרור שצרפת מסרבת לקיים איתו קשרים, מקומה לא יכירנה בחלל השייך לעירייה.
לפנייה לכתב/ת 
