אלבום הנספים הוביל לדודן שמת ול"דודה" שחיה
בבית של יעל בכרך ברזילי לא דיברו על השואה. "ידענו שנספו, אבל אלו אנשים מעולם אחר, לא קשורים אלינו. לא סיפרו לנו על מותם, ולא על חייהם". חיטוט במסמכי המשפחה הוביל אותה לסיפור העצוב של "וולטר הקטן", בן-דוד של אביה שנספה - וגם אל קרובת משפחה רחוקה ששרדה בתופת
בשנים האחרונות נוברת יעל בכרך ברזילי בעברה המשפחתי. היא ידעה תמיד כי בני משפחתו של סבה, אבי אביה, נספו בשואה, אך בבית לא דיברו על כך יותר מדי. "אנחנו תופעת שתיקת-השואה בהתגלמותה", היא אומרת. סבה של יעל עלה ארצה ב-1933 מגרמניה, וכך למעשה ניצל. הוריו, שלושת אחיו ואחיינו נרצחו. חיפושיה של יעל הובילו אותה לוולטר הקטן, בן דודו היחיד של אביה, וגם, למרבה שמחתה, למי שהיא מכנה כיום "דודה אהובה" – קרובת משפחה חיה שמעולם לא הכירה.
"עברנו את השואה באופן כה מובהק, שלא ברור איך הצלחנו להדחיק עובדה זו ולהחליט שזה 'משהו של אחרים'. ידענו שאנחנו שייכים כרונולוגית לדור שלא שואל ובאותה נשימה לא הטרדנו את עצמנו בעובדה שלסבא אין משפחה. באיזשהו מקום היו רשומים שמות ותאריכים, ידענו שהיו, ידענו שנספו, אבל אלו אנשים מעולם אחר, לא קשורים אלינו. לא סיפרו לנו על מותם, גם לא סיפרו לנו על חייהם".
על וולטר הקטן, בן דודו היחיד של אביה, ידעה כבר לפני שנים, כששורטטו עצי משפחה לעבודת השורשים המסורתית בבית הספר. "לא ידעתי עליו דבר מלבד ששמו היה כשם סבי, ושנספה", היא מספרת. "בשנים האחרונות, תוך כדי נבירה אינטנסיבית בארגזי התמונות והמכתבים, התחלתי להיות מודעת יותר ויותר לבני המשפחה שהיו בשואה, אני כבר מזהה את חלקם בתמונות ואפילו יכולה לחבר פרטים ולדמיין משהו על אישיותם".
המסמכים הבודדים הקשורים בוולטר הקטן נמצאו בין תמונות ומכתבים אחרים. יעל החליטה לסדרם בסדר כרונולוגי, להוסיף מלל וכך לנסוך חיים בדמותו של בן דודה של אביה, שמעולם לא הכירה. "כך למעשה נוצרה בי ההיכרות איתו. הפעולה הזו של סידור התמונות וכתיבת הטקסט החייתה עבורי דמות שידעתי עליה מעט מאוד. נוספה לו הנשמה האבודה". וולטר הקטן נרצח בגטו פיאסקי ב-1942 לערך.
במהלך המחקר נדהמה יעל לגלות קרובת משפחה שניצלה ועודנה בחיים. "השיא היה לפני פחות משנה, כשהסתכלתי בטפסים ביד ושם", היא נזכרת. "סבי מילא טפסים על בני משפחתו, וראיתי שמישהי נוספת מילאה טפסים על וולטר. חיפשתי עליה פרטים בגוגל וגיליתי שהיא אמורה להיות בת 84. מצאתי את כתובתה ואת מספר הטלפון שלה, אבל לא העזתי להתקשר. שלחתי לה מכתב והיא התקשרה אליי".
אותה אישה היא לורה אופנהיימר, בת דודתו של וולטר מהצד השני, שעברה את המלחמה בגטו ריגה ושרדה. "עכשיו אני יכולה לקרוא לה דודתי האהובה. היא סיפרה לי על וולטר הקטן ואמרה כי עכשיו, אחרי שנפגשנו, יש לה משפחה. זה פשוט לא ייאמן. ממש אימצנו אחת את השנייה", אומרת יעל ומוסיפה: "מבחינתי זו רק ההתחלה. יש עוד כל כך הרבה דברים לגלות ואני לא מתכוונת להפסיק עכשיו".
לפנייה לכתב/ת 
