שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בג"ץ דחה בקשת המדינה: גבעת האולפנה תיהרס
    השופטים דחו בקשת המדינה לעכב את פינוי השכונה בבית אל, וקבעו שתשלם לבעלי הקרקע. גרוניס ביקר: "בכל פעם שהמדינה תבחן מדיניותה מחדש היא תבקש לפתוח הליכים שהסתיימו בפסק דין? דווקא בבג"ץ חשוב במיוחד שתקיים התחייבויותיה"

    שכונת גבעת האולפנה בבית אל תיהרס עד 1 ביולי - כך קבעו אחר הצהריים (יום ג') נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ושופטי העליון עוזי פוגלמן וסלים ג'ובראן, שדחו את בקשת המדינה לדחות את הפינוי על מנת למצוא פתרון לסוגיה. בנוסף מתחו השופטים ביקורת חריפה על המדינה וקבעו כי היא תצטרך לשלם הוצאות בסך 15 אלף שקלים לעותרים שעל הקרקע שבבעלותם נבנתה השכונה.

     

    עוד חדשות ב-ynet:

     

    שר בשמינייה אמר ל-ynet בעקבות פסיקת בג"ץ: "לא תהיה ברירה אלא להתייחס לעמדת בית המשפט ולאכוף את החוק. לא ניתן יהיה להתעלם מההחלטה או ללכת נגדה".

     

    בדיון לפני יותר משנה, התחייבה המדינה לפנות חמישה מהבניינים בשכונה המדוברת, שככל הנראה נבנתה על קרקע פלסטינית פרטית. התחייבותה קיבלה תוקף במסגרת פסק דין. ואולם לאחרונה התעוררה סערה פוליטית - בימין לחצו על ראש הממשלה בנימין נתניהו למנוע את פינוי 30 המשפחות בבתי הקבע, והמשנה לראש הממשלה, השר משה (בוגי) יעלון, אף איים שהממשלה תתפרק אם הדבר יקרה. "זו גזרה שאי אפשר לעמוד בה", הודה נתניהו.

     

    גבעת האולפנה, בית אל (צילום: באדיבות Lowshot) (צילום: באדיבות Lowshot)
    גבעת האולפנה, בית אל(צילום: באדיבות Lowshot)
     

     

    בהחלטתם הערב מותחים השופטים ביקורת חריפה על המדינה, וקובעים כי עיון בטענות שהציגה במסגרת בקשתה לפתוח מחדש את ההליך מעלה כי אין בטענות כדי להצדיק סטייה מעיקרון הדיון, וכי טענות המדינה אינן מעלות נימוקים חריגים שיכולים להביא לצעד יוצא הדופן של חידוש הדיון לאחר שניתן פסק דין.

     

    נשיא העליון גרוניס כותב בפסק הדין כי נציגת המדינה לא הצביעה על תקדים משפטי כלשהו התומך בהחלטתה, ואף לא הצביעה על עובדות חדשות התומכות בבקשה. גרוניס תוהה בהחלטתו: "מה אם כך הסיבה בגינה יינתן הצעד החריג של פתיחת הליך משפטי שנדון משך מספר שנים, שהעובדות המרכזיות בו לא הוכחשו על ידי המדינה, שהוצא בו צו על תנאי ושנרשמה בו התחייבות של המדינה לפעול באופן מסוים?".

     

    עוד כתב גרוניס: "דווקא בהליכים בפני בית המשפט הגבוה לצדק יש חשיבות מיוחדת לקיום ההתחייבות של המדינה ולשמירה על עקרון סופיות הדיון. קבלת עמדת המדינה, לפיה הרצון לבחון מחדש את המדיניות מהווה עילה לפתיחת הליך שהסתיים, עשויה להוביל לתוצאות קשות. מדיניות, מטבע הדברים, אינה עניין סטטי. האם בכל פעם שתיבחן מחדש מדיניות כלשהי תבקש המדינה לפתוח הליכים שהסתיימו בפסק דין?!".

     

    פסק דין הוא סוף פסוק

    "הסמכות לפתוח מחדש הליך משפטי שהסתיים, בהנחה שקיימת היא, שמורה למצבים חריגים ולנסיבות יוצאות דופן. נסיבות כאלה לא הוצגו במקרה שלפנינו, גם אם מעורר הוא שאלות מדיניות, ציבוריות וחברתיות שאינן פשוטות... אכן, במקרים בהם המדינה מקבלת על עצמה התחייבות לבצע פעולה כלשהי או להימנע מפעולה, נמנע בית המשפט, לעתים, מהוצאת צו אופרטיבי מתוך כיבוד הדדי בין הרשויות. אולם, מרגע שההתחייבות כלולה בפסק דין, מדובר בחובה לקיים את פסק הדין לכל דבר ועניין".

     

    בהמשך כותב נשיא העליון כי צוות השופטים בחן את טענות המדינה בבקשתה לפתוח את ההליך, ולא מצא לנכון להיעתר לבקשה: "נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משניתן פסק-דין, מהווה פסק-הדין סוף פסוק להתדיינות נוספת בעניין נושא הפסק. זהו העיקרון של 'מעשה-בית-דין'. ביסודו של עיקרון זה עומד אינטרס הציבור, וכמותו אינטרס הצדדים להליך, כי יהיה סוף לדיוני משפט וכי ייעשה צדק עם הפרט, שלא יהיה נתון להליכים נוספים בשל אותה עילה או פלוגתא".

     

    רה"מ נתניהו. בימין אמרו כבר בעבר שפינוי יביא לפירוק הממשלה (צילום: אמיל סלמן, הארץ) (צילום: אמיל סלמן, הארץ)
    רה"מ נתניהו. בימין אמרו כבר בעבר שפינוי יביא לפירוק הממשלה(צילום: אמיל סלמן, הארץ)

     

    גרוניס הדגיש כי "פרט לשיקולים של סופיות הדיון והגנה על האינטרס של הפרט המתדיין שעניינו לא ישוב ויעמוד לדיון בבית המשפט, עומד גם העיקרון הבסיסי של קיום פסקי דין. עיקרון יסודי זה מבטיח שההליך השיפוטי לא יהא הליך סרק, אלא שתוצאתו תמומש הלכה למעשה, ותוך פרק הזמן שנקבע על ידי בית המשפט. ללא מרכיב יסודי זה, יושם לאל ההליך המשפטי. ובמיוחד הדברים אמורים שעה שעל ביצוע פסק הדין אמונה המדינה".

     

    ארגון זכויות האדם "יש דין", שייצג את בעלי הקרקע הפלסטינים בפרשת האולפנה, בירך על פסיקת בג"ץ. עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין אמר כי "משעה שהמדינה הגישה את בקשתה חסרת התקדים, זה הפך למאבק רחב יותר מזה של בעלי הדין, על נורמות בסיסיות של משטר המבוסס על שלטון החוק". לדברי ספרד, "בית המשפט אמר את דברו, ועתה החברה הישראלית נמצאת בשעת מבחן על דמותה וערכיה. כולי תקווה שפסק הדין יבוצע עתה ללא כל התחכמויות".

     

    רק אתמול: למה שתק גרוניס?

    את העתירה לפינוי השכונה בבית אל הגיש עוד ב-2008 ארגון יש דין באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד, שלומי זכריה ולב אבישר. פרקליטות המדינה פנתה לבג"ץ בבקשה לדחות את הפינוי, ולמעשה הודיעה כי מעתה כל מקרה של בנייה על קרקע פלסטינית פרטית ייבחן בהתאם ל"הערכה מחודשת" של סדרי העדיפות באכיפת הדין ביהודה ושומרון, נוכח שיקולים מדיניים, ציבוריים ומבצעיים.

     

    במהלך דיון שהתנהל אתמול בבג"ץ בבקשה לדחות ב-60 יום את הפינוי, הטיחו שופטי בג"ץ סלים ג'ובראן ועוזי פוגלמן ביקורת קשה בנציגי המדינה. על רקע זה בלטה דווקא שתיקתו הרועמת של ראש ההרכב בדיון ונשיא בית העליון, אשר גרוניס.

     

    גורמים משפטיים בכירים העריכו כי גרוניס לא רצה לתקוף בחריפות את המדינה בעיתוי הנוכחי, וכי את עמדתו יבטא רק עם

    מתן פסק הדין. לעומת זאת, יש לציין שגם בדיונים מוקדמים בנושא פינוי המאחז מגרון מיעט השופט גרוניס לבקר את המדינה. בסופו של דבר הוא החליט יחד עם השופטים ג'ובראן ומרים נאור לדחות את עמדת המדינה.

     

    במהלך הדיון ההוא מתחו השופטים ביקורת חריפה על המדינה, שביקשה לדחות את פינוי השכונה אף שהתחייבה לעשות כן עד 1 במאי. השופט פוגלמן אמר כי "כשהמדינה מצהירה שהיא תעשה משהו, וראש הממשלה מתחייב לעשותו, אנו לא מעלים על הדעת שהדבר לא ייעשה. יש כבוד הדדי בין הרשויות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השכונה בבית אל
    צילום: גיל יוחנן
    בעלי הקרקע
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים