רוצח העם מסרברניצה לדין: "אלוהים אכזב אותנו"
מונירה סובסיץ' היתה ביולי 1995 בעיר הבוסנית כשזו נכבשה בידי כוחות הגנרל הבוסני-סרבי. כשביקשה ממלאדיץ' לחוס על חיי הילדים הוא הבטיח שיעשה כן - ואז הורה לרצוח אותם ועוד אלפים. היום הם ייפגשו באותו אולם בהאג וסובסיץ' מקווה לקבל תשובה לשאלות: מדוע נרצחו בעלה ובנה? מדוע נהרסו חייה?
טחנות הצדק טוחנות לפעמים לאט, אבל לפחות הן טוחנות: היא זוכרת את רטקו מלאדיץ' מסתכל ישר לתוך עיניה ומבטיח לחוס על חייהם של ילדים אחרים. כמה שניות קודם לכן הרג חייל ילד בן 3 משום שבכה בקול רם מדי. היא גם זוכרת את הקצין היהיר שנובח פקודות רצחניות לעבר כוחותיו שרק הראו שהבטחותיו אינן אלא שקר.
"הקצב מסרברניצה " - כתבות אחרונות:
- 17 שנה למלחמה: מלאדיץ' עומד לדין
עבור מונירה סובסיץ', אלה הם שני הצדדים שהיא מכירה בגנרל הבוסני-סרבי שמשפטו ייפתח היום (יום ד') באשמת רצח עם: רמאי ערמומי ובריון אלים. כעת סובסיץ' רוצה לראות את האיש שקרא לעצמו "האל הסרבי" מנסה להגן על עצמו בבית הדין הפלילי הבינלאומי לענייני יוגוסלביה שמושבו בהאג. הפעם, אם הוא ינסה להתרברב או לצעוק, השופט יכול פשוט לכבות את המיקרופון שלו או להעיף אותו מאולם בית המשפט.
סובסיץ' תהיה בבית המשפט בהאג כדי לראות את חוסר האונים של מלאדיץ'. היא הייתה בסרברניצה, ביולי 1995, כאשר העיר הבוסנית נכבשה על ידי כוחותיו של מלאדיץ', שכינה את נפילתה "מתנה לעם הסרבי".
רבבות קיוו ש"הקסדות הכחולות" יגנו עליהם
סובסיץ' נמלטה ביחד עם 40 אלף בני אדם נוספים למתחם של כוח משקיפים של האו"ם שהיה ממש מחוץ לעיר סרברניצה, בתקווה ש"הקסדות הכחולות" יגנו עליהם.
אולם מלאדיץ' איים בצעקות על מפקד המתחם ההולנדי ואז הורה להפריד בין הגברים לבין הנשים. "הניחו את נשקכם ואני אבטיח לכם חיים", אמר מלאדיץ' לגברים ולילדים הבוסנים מוסלמים, חלקם בגיל 11 בלבד. "אתם יכולים לשרוד או שאתם יכולים להיעלם".
אך היו אלה האנשים שצייתו ונעלמו בסופו של דבר: גופותיהם עדיין מוטלות בקברי אחים פתוחים מסביב לסרברניצה. האלפים שסירבו לציית למלאדיץ' הצליחו לברוח אל עבר חירותם.
"הוא התנהג כאילו הוא האיש החזק בעולם"
כשהיא נואשת ביותר, התקרבה סובסיץ' למלאדיץ' והתחננה בפניו לחוס על חייהם של הילדים האחרים. "אני אחוס עליהם, אל תבכי", היא זוכרת אותו אומר לה. הוא הסתכל לה ישר בעיניים ואמר: "אחרי שנחקור אותם, הם יוחלפו (תמורת שבויים סרבים)".
לאורך כל הדרך, אמרה סובסיץ', "מלאדיץ' התנהג כאילו הוא האיש החזק ביותר בעולם, גוזר גזרי דין מוות וחיים".
כשמלאדיץ', בן 70, פיקד על הצבא הבוסני-סרבי, פלשו כוחותיו בין השאר במשך שני לילות ביולי 1995 אל בוסניה, וטמנו את רוב הקורבנות בקברי המונים. היה זה רצח העם הגדול ביותר באירופה מאז השואה. מצלמות ליוו את מלאדיץ' ברחבי בוסניה ותיעדו אותו מחלק הוראות וחוגג את ניצחונותיו. בסרטון וידאו שניתן לצפייה ביוטיוב, נראה מלאדיץ' מחלק ממתקים לילדים מסרברניצה - בעוד כוחותיו לוקחים את אבותיהם של הילדים להוצאה להורג.
"אני פסנתרן. אל תירה בפסנתרן"
בסרטון וידאו אחר נראה מלאדיץ' צורח על ההולנדי שפיקד כל כוח המשקיפים של האו"ם, טום קארמנס, שעמד עם פניו לקיר כאילו היה מדובר בתלמיד גרוע שנמצא בחדרו של מנהל בית הספר. "תענה לתשובות שלי! האם הורית לכוחותיך לירות על כוחותיי?", צעק מלאדיץ' באמצעות מתורגמן. בראש מורכן, קארמנס שפשף את פניו ומלמל תשובות שכמעט ולא נשמעו.
מלאדיץ' הדליק סיגריה ונשף עשן לתוך פניו של איש האו"ם ההולנדי. קולו הפך רם יותר. הוא שאל את קארמנס אם הוא נשוי ואם יש לו ילדים. זה נשמע כמו איום. בנקודה מסוימת, ההולנדי המבועת התחנן: "אני פסנתרן. אל תירה בפסנתרן".
זה המלאדיץ' שהיה בראשה של סובסיץ' במשך כל 16 שנות מנוסתו של הגנרל הבוסני-סרבי מבית המשפט הבינלאומי. אולם, כאשר הרשויות הסרביות עצרו אותו בחודש מאי שעבר הוא נראה חלש, זקן וחצי סנילי. סובסיץ' בטוחה שהוא מזייף מחלה ואובדן זיכרון.
סובסיץ': "משוכנעת שהוא יכחיש את הפשעים"
סובסיץ' הייתה בשנה שעברה בין הנוכחים באולם בית המשפט בהאג כשמלאדיץ' מסר לראשונה את טיעוניו. אפילו אז הוא ניסה להיות הגנרל החזק שמנהל את ההצגה. "לא, לא, לא, אני לא אקשיב להבלים האלה", הוא נהם לעבר בשעה שהשופט אלפונס אוריאה ניסה להקריא בפניו את כתב האישום נגדו.
בעקבות התנהגותו של מלאדיץ', אוריאה הורה להוציאו מהאולם. בפעם הראשונה, הגנרל הבוסני-סרבי לא היה בשליטה.
סובסיץ' משוכנעת שמלאדיץ' "ישקר ויכחיש את הפשעים", אבל מקווה לקבל תשובות לשאלה שממשיכה לרדוף אחריה: למה? למה קבור בעלה הילמו בבית הקברות ליד סרברניצה במקום לנהל את מכרה הבוקסיט (מינרל טבעי שמשמש להפקת אלומיניום) של העיר? למה היא איננה האשה שלבושה הכי יפה בסרברניצה ומנהלת את הקניון המקומי?
ומעל הכול, למה היא עדיין מחפשת אחרי גופת בנה נרמין? עכשיו היא הייתה צריכה לרקוד בחתונה שלו ולשחק עם הילדים שלו. "במקום זאת, ב-17 השנים האחרונות אני הולכת מקבר אחים אחד לאחר ומנסה למצוא לפחות עצם אחת".
לפנייה לכתב/ת 
