זו לא הזיה: האם פטריות יצילו את העולם?

אין סוף תרחישי אימה וסרטים נוצרו בעקבות האיום האקולוגי שיביא את הקץ לאנושות. כעת מתברר, כי הפתרון עשוי להגיע מכיוון לא שגרתי: במהלך ההיסטוריה נבדקו פטריות ותערובות פטריות רבות ושונות לטיפול בבעיות סביבתיות שונות בעולם, והניבו תוצאות מבטיחות.

• דו"ח: צריכת יתר תחסל את כדוה"א בקרוב
• אזהרה: הגירה המונית לישראל עקב בצורות
• הרע עוד לפנינו: מצוקת המים תחריף בכל העולם
  

בין השארנמצא כי פטריות כמו מיקוריזה, גליאוקלאדיום רוסיום, פלאורוטוס אוסטראטוס, פסטלוטיופסיס ומיקרוספורה - הוכחו כבעלות סגולות ריפוי ושיקום של בעיות אקולוגיות, בגלובוס הקטן בו אנו חיים.

פטריות - מקור מבטיח לפיתרון בעיות שונות(צילום: מיקוליביה פטריות מרפא )

הצלת היערות - פטריות מיקוריזה

פטריות מיקוריזה (Mycorrhiza), שהמפורסמת ביניהן היא פטריית הכמהין - הן פטריות החיות בסימביוזה עם שורשי העצים והצמחים, שמספקים להן אנרגיה בצורה של סוכרים בזמן שהן מגינות על השורש מיובש. פטרייה זו נגישה לשטח עצום של אדמה, סופגת את הדשן בצורה יעילה ויכולה לפזר את המים מאזורים רטובים יותר לאזורים יבשים יותר.

נחשול כהן, סמנכ"ל פיתוח בחברת "מיקוליביה פטריות מרפא", מסביר כי הפטריה גדלה מתחת לקרקע כרשת של פטריות קטנות המהוות את גוף הפטרייה הגדולה, בצורה דמוית קורים, המזכירה את צורתם של תאי המוח. "שלב הגידול הזה של הפטרייה נקרא מיצליום", מסביר כהן, "זו החוליה המקשרת בין כל הצמחים מתחת לפני הקרקע של היער ומאפשר למים ולחומרי הזנה לנוע ממקום אחד למקום אחר לפי נחיצות, ובכך מהווה תשתית אספקה של מים ודשנים לצמחים".

כהן מספר כי הפטרייה הגדולה ביותר שהתגלתה מתחת לפני האדמה, כיסתה שטח של 970,0 דונם ובכך היא גם נחשבת ליצור הגדול בעולם. בנוסף, יש לדבריו חברות מסחריות בארץ ובעולם, ביניהם חברת אגרוגולד הישראלית, שמכניסות למערכות ההשקיה פטריות מיקוריזה על מנת לזרז גדילה של צמחים והפיכתם לעמידים יותר.

פטריית מיקוריזה בתנאי מעבדה(צילום: חברת מיקוליביה פטריות מרפא)

ייצור אנרגיה - פטריית גליאוקלאדיום רוסיום

חוקרי פטריות (מיקולוגים) מאוניברסיטת מונטנה בראשות המיקולוג גרי סטרובל, גילו כי פטריית גליאוקלאדיום רוסיום (Gliocladium Roseum), שגדלה בחבל פטגוניה בארגנטינה, מייצרת דלק ביודיזל - דלק המיוצר משמנים ממקורות מתחדשים ושמשמש תחליף לדיזל המחצבי והמזהם. בניגוד לדלק הרגיל, כמו בנזין וסולר, הביודיזל אינו רעיל, מתפרק ביולוגית במהירות ומחירו נמוך יותר.  

המיקולוגים שגילו את הפטרייה כינו את החומר המופק בעזרת הפטרייה בשם מיקודיזל, הדומה במבנהו לדיזל המניע מכוניות. הפטרייה יכולה להפיק את הדלק מצלולוז (שרשרת סוכרים) ובעתיד ניתן יהיה להפיק באמצעותה ביודיזל מפסולת חקלאית, כמו גזם וקש ואף להפיק דלק ירוק מנייר ממוחזר. מדענים רבים תולים במיקודיזל תקווה כמקור לאנרגיה ירוקה של העתיד.

נבגים של פטריית גליאוקלדיום רוסום(צילום: חברת מיקוליביה פטריות מרפא)

פירוק זיהומי שמן ודלק – פלאורוטוס אוסטראטוס

החוקר פול אדוארד סטאמטס מוושינגטון גילה, כי פטריות מסוג פלאורוטוס אוסטראטוס (Pleurotus ostreatus) יכולות לעזור בניקוי ופירוק כתמי שמן ודלק הנספגים באדמה. סטאמטס יצר ניסוי עם 3 ערמות של אדמה הספוגה בשמן ודלק, כאשר באחת הוא זרע מזרע של מיצליום של הפטריות. לאחר כ-8 שבועות הפכה ערימת האדמה של הפטריות לבהירה ומלאה בפטריות מאכל.

בבדיקה כימית גילה סטאמטס כי הייתה ירידה של 98% בכמות הזיהום באדמה בה זרעו את מיצליום הפטריות. דבר נוסף שהפתיע אותו הוא שהפטריות יצרו קרקע שהייתה מלאה בחיים – צמחים, חרקים וציפורים, בעוד שערימות האדמה האחרות היו ערימות שחורות ספוגות ברעלים המדיפות ריח רע. סטאמטס מיהר לרשום את הגילוי שלו כפטנט רשום עולמי.

תחליף לקלקר – פטריית הפלאורוטוס

2 מהנדסים אמריקאים, אפן בייר וגווין מקלנפיר מוורמונט, ערכו ניסוי ובו השתמשו במיצליום (שלב הגידול) של פטריית הפלאורוטוס (Pleurotus), שגדלה על גבי תיבת נסורת. תאי הפטרייה התרבו לכדי חומר שיצר תחליף לחומר ממנו מיוצרת אריזת הקלקר, חומר שאינו מתפרק או מתכלה מן העולם.

החומר החדש שנוצר גילה תכונות טובות יותר מהקלקר עצמו, מכיוון שהוא מתכלה, לא דליק, לא רעיל ובעל תכונות בידוד וחוזק טובות במיוחד. בנוסף, בסוף השימוש בו ניתן לדשן עימו את הגינה ובכך להקטין בצורה משמעותית את כמות הקלקר שהולך ונערם בעולם.

פלאורוטוס אוסטראוס(צילום: חברת מיקוליביה פטריות מרפא)

לפירוק פלסטיק - פטריית פסטלוטיופסיס מיקרוספורה

פרופסור סקוט סטרובל מאוניברסיטת ייל פרסם מחקר בירחון השנתי האחרון של האוניברסיטה, "יערות עד", בדבר גילוי פטרייה המסוגלת לפרק פוליאוריתן, ביערות האמזונס באקוודור.

תרכובות פוליאוריתן משמשות מוצרים קשים וצפופים כמו פאנלים, בידוד תת רצפתי, ריפוד מזרונים, בידוד תרמי ועוד, חומרים שאינם מתפרקים בתנאים רגילים ומהווים מכשול ובעיה אקולוגית קשה.

הפטרייה שהתגלתה באמזונס נקראת פסטלוטיופסיס מיקרוספורה (Pestalotiopsis microspora) והיא הייצור הראשון בעולם שהתגלה כיצור היכול לשרוד על פוליאריתן ואף בתנאים אנאירוביים (ללא חמצן), לפרק את החומר ובכך לפתור את הבעיה האקולוגית.