סופר המי

מה קורה כאשר מעצבי מכונית סדאן מושפעים מכלי שטח וטנדרים? הדודג'-סופר המי 8 היא דוגמה מצוינת. שני אלה, בעיקר הטנדרים האופנתיים של דודג', הם הגורמים שהשפיעו משמעותית על מראה הסופר. הביטו בחזית המכונית. הסבכה הענקית כאילו נקטפה מחרטומו הכוחני של הדקוטה או הדורנגו, כולל השמשה הזקופה.
במידה מסוימת ניתן להניח כי דגם התצוגה הזה משלים היטב את המגוון של דודג' יחד עם הפאוור-וואגון והבוקס שהוצגו לפני כן. ובלי רטרו הרי קשה בימים אלה, ולכן קל לגלות שהפרופיל, במיוחד הקורה האחורית המשופעת והיעדר הקורה המרכזית, הם בהשראת דגמי ההמי השרירים של שנות החמישים. התוצאה: מכונית סדן גבוהה, גדולה, עם בסיס גלגלים ענק - 298 ס"מ.

הרבה סמ"ק

כמתחייב מהשם ההיסטורי חמושה המי במנוע V8 מגודל בנפח 5.7 ליטר עם שני מצתים לכל אחד משמונה הצילינדרים ואותו מבנה ייחודי כמו למנוע המקורי. הספק מרבי של 353 כ"ס עובר לגלגלים האחוריים דרך תיבה אוטומטית (כמובן) עם ארבעה הילוכים. אם חשבתם שהאוטומט יפגע בביצועים, תחשבו שנית. מהירות מרבית של 250 קמ"ש וזינוק ל-96 קמ"ש (60 מייל לשעה כמובן...).
בנוסף, נוסעים עתידיים (וירטואליים במקרה זה) זכו למרחב פנימי גדול במיוחד, תנוחת ישיבה זקופה וגבוהה עם ראות טובה כלפי חוץ. עיצוב הפנים מזכיר את מכוניות הדודג' של שנות החמישים, כאשר המושבים מחוברים זה לזה עם מסילות ייחודיות. מאידך, כיאה למכונית תצוגה מודרנית, היא כוללת מערכת תקשורת מתקדמת עם חיבור לאינטרנט ותצוגה אחת לנהג ושתיים לנוסעים מאחור. אלה יכולים לקבל פרטים מדויקים על הנסיעה כולל מיקום על המפה ושאר פרטים מעניינים יותר או פחות. כאמור, כמעט כרגיל היום.