בכיר פלסטיני: "נשבר לי מהשמאלנים שלכם"

"האמריקנים, במה שנראה כצעד אחרון של ממשל קלינטון, מנסים להחיות את המשא ומתן על עקרונות רעועים. מדובר בנסיון שאינו מתבסס על תוכן אלא מנסה להתגבר על הסוגיות המסובכות באמצעות דיונים בפתרונות של צורה. זה לא יצליח". כך אומר היום (ה') יאסר עבד רבו, מחזיק תיק ההסברה ברשות הפלסטינית, מבכירי צוות המו"מ הפלסטיני, בראיון מיוחד ל-ynet.
עבד רבו מדגיש כי ההנהגה הפלסטינית אינה תולה תקוות רבות במגעים האחרונים שמנסים האמריקנים לקדם בינם לבין ישראל. לדבריו, הרעיונות האמריקניים מתבססים על אותם העקרונות שכבר נדחו על ידי הפלסטינים ולכן אין סיבה לאופטימיות.

בתקופה האחרונה אתם תוקפים את הממשל האמריקני, בעיקר את השליח המיוחד דניס רוס, מדוע?

עבד רבו: "הביקורת הקשה והנוקבת שלנו התפרצה אחרי שהתברר לנו שהאמריקנים שוב לא הבינו, אחרי הנסיון הקשה בקמפ דיוויד, שיש לנו קווים ושאיננו מוכנים להתפשר עליהם. הם חוזרים ומעלים את אותם הרעיונות שדחינו כבר, אך מציגים אותם באריזה חדשה. הבסיס שממנו יוצאים האמריקנים הוא שיש סכסוך בין שני צדדים שונים שכל אחד מהם צריך לוותר באופן שווה כדי להתקרב לצד השני, וזה לא המצב. ישראל היא זו שכובשת ומדכאת ואנו הנכבשים שרוצים את זכויותינו. כל מה שהאמריקנים עושים מתברר כמתואם עם הישראלים, בשעה שעלינו הם מפעילים לחץ כבד. מכאן הזעם שלנו.

כינית את ראש הממשלה ברק ואת שריו פושעי מלחמה וקראת להעמידם לדין. האם המצב עד כדי כך חמור? איך תעשו שלום עם מי שאתם מכנים פושעים?

"הם באמת פושעים ומבצעים פשעים מהחמורים ביותר שבוצעו נגד האנושות. ילד בדרכו לבית הספר, צעירה בביתה, חקלאי פלסטיני בשדה שלו, כל אלה מהווים מטרה לצבא הישראלי וליחידות החיסול שלו, שהצבא כל כך מתגאה בקיומן. לכן הם פושעים. אבל כשאנו יושבים איתם למו"מ אנו לא מדברים על פיתוח האהבה ביננו אלא דנים בהשבת זכויותנו. אין כל ניגוד בין הדברים. דבר אחד ברור הוא שממשלת ישראל היא אולי הממשלה היחידה בעולם שנותנת לגיטימציה להרג ולחיסול חפים מפשע ועוד מתגאה בזה".

בישראל אומרים שאין לצפות לעוד ויתורים מצד ישראל, שאין יותר מה לסחוט מהימין הישראלי ושברק הלך הכי הרבה לקראת הפלסטינים.

"ביחס לתפישה הציונית הקיצונית והמסורתית, ברק באמת מתקדם אבל ביחס להחלטות בינלאומית הוא והישראלים עדיין מפגרים בהרבה. הבעיה עם הישראלים היא שהם קובעים את הפרמטרים ואת קנה המידה - כמה זה התקדמות וכמה לא, וכל העולם צריך להתיישר על פי זה. זה לא הולך ככה. אנו תובעים את זכויותינו וזה בסך הכל 20% מפלסטין ההיסטורית. וברק רוצה לקחת מהחלק הזה 10%, חשובים ביותר מבחינה היסטורית ערכית ומבחינת הרצף הטריטוריאלי".

אז הבעיה היא בעיית שטח?

"גם ירושלים היא בעיקר בעיה של שטח. אנו דורשים לחיות כמו כל העמים עם רצף טריטוריאלי ולא לחיות בתוך קנטונים מבודדים. ברק רוצה לגזול מאתנו אדמה, פעם תחת הכותרת 'סיפוח גושי התנחלות' ופעם תחת הכותרת 'ירושלים מורחבת'. פעם משיקולי ביטחון ופעם חכירת שטחים. זה בלתי אפשרי.
"גם בעיית הפליטים עדיין לא נפתרה. אנו תובעים הכרה ישראלית בזכות השיבה. הישראלים צריכים לדעת שאנחנו לא דיקטטורים שיכולים לכפות על הציבור שלנו כל הסדר. צריך שתוכר זכות השיבה ושכל פליט יבחר בין האופציות".

הציבור הישראלי חושש מאוד מזכות השיבה לפליטים. אפילו השמאל ואנשי רוח מאוד ידועים בשמאל, מתנגדים לכך.

"לי נשבר כבר מאלה המתקראים אינטלקטואלים, אנשי רוח ושמאלנים, שכל פעם בעת משבר הם נסוגים אחורה. עמוס עוז הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך. עם כל משבר הוא הופך קיצוני. האנשים האלה לא מגלים בגרות ולא מאמצים עמדה אמיתית של אנשים שרוצים שלום. האמת גם שאנו לא בונים על אנשים אלה, אנו בונים בעיקר על אלה שבחרו בברק, והיום הם לא מבינים לאן מועדות פניו, האם לשלום או לעימות כולל".