שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מדוע לא ניתן לגרש את הסודנים והאריתריאים?

    שני מטוסים כבר יצאו מישראל לדרום סודן, אך שר הפנים ישי הודה כי "הסיפור הגדול הוא סודן ואריתריאה". חרף הצהרותיו בנוגע להרחקת מבקשי המקלט משם, דוברו מודה שמדיניות הממשלה היא שלא ניתן לעשות זאת. למה בעצם?

    ספין ומציאות. מטוס שני שעליו 144 בני אדם המריא השבוע לדרום סודן. בתחילת מבצע גירוש הדרום סודנים, אמר שר הפנים אלי ישי כי מטוסים ראשונים אלה הם "כסנונית ראשונה", ברומזו לגורלם של רבבות מבקשי המקלט הנוספים בארץ. כשהגיע לשדה התעופה והצטלם עם כמה מהעוזבים שב ואמר: "הסיפור הגדול הוא (תושבי) סודן ואריתריאה". אולם בתגובה לשאלת ynet הבהיר בשבוע שעבר דובר השר כי "מדיניות הממשלה היא שלא ניתן להרחיקם".

     

    מדבריו של ישי ניתן לקבל אולי את הרושם כי הרחקתם של הסודנים והאריתריאים קרובה אך דוברו, אוהד יחזקאלי, הסביר כי ישי "התכוון לזמן שבו יהיה ניתן להחזירם למדינתם". מבדיקת ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל עולה כי אותו "זמן" עשוי להיות רחוק מאוד, אם בכלל יגיע.

     

    ישי עם העוזבים בשדה התעופה בשבוע שעבר (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    ישי עם העוזבים בשדה התעופה בשבוע שעבר(צילום: מוטי קמחי)

     

    בעבר טען השר כי ארגוני זכויות אדם הם שמערימים קשיים על ההחזרה ובעבר אמרו בלשכתו כי משרד החוץ מונע את החזרת המסתננים מאריתריאה לארצם.

     

    אולם מעיון בהתחייבויות הבינלאומיות של ישראל עולה תמונה אחרת. ישראל היא צד לאמנה בדבר מעמדם של פליטים מ-1951, שהורחבה בפרוטוקול מ-1967. ישראל הצעירה הייתה בין 26 המדינות שאף השתתפו בניסוחה ובין הארגונים המשקיפים היו חמישה ארגונים יהודיים. הם ראו לנגד עיניהם את מצב הפליטים היהודים לאחר מלחמת העולם השנייה.

     

    לקריאת האמנה באנגלית באתר נציבות האו"ם לפליטים

    לקריאת האמנה בעברית באתר אמנסטי אינטרנשיונל

     

    הסעיף הראשון באמנה מגדיר פליט כמי שנמצא מחוץ לארץ אזרחותו, "בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית או להשקפה פוליטית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל אותו פחד".

     

    אין חובה לקלוט, אסור לגרש

    סעיף 33 באמנה אוסר על גירוש או החזרה (refoulment): "מדינה חברה לא תגרש או תחזיר פליט בכל דרך שהיא לגבולות שטח שבו חייו או חירותו יהיו מאוימים מטעמי גזע, דת, לאום, חברות בקבוצה חברתית מסוימת או השקפה פוליטית". ההגנה הזו לא חלה על מי שיש בסיס סביר לראותו כסכנה לביטחון המדינה או שהורשע בערכאה סופית בפשע חמור המהווה סכנה לקהילה.

     

    דרום סודני נעצר בתל אביב (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    דרום סודני נעצר בתל אביב(צילום: EPA)

     

    ישראל לא הפכה את האמנה לחוק מדינה, אך מומחים הסבירו ל-ynet כי היא מחייבת את ישראל מתוקף המשפט הבינלאומי המנהגי. "כאשר אדם מבקש מקלט בישראל וישראל משוכנעת שהאיש צפוי לרדיפה, אסור לגרש אותו לאותה הארץ. אין חובה לקלוט אותו אבל אסור לגרש אותו למדינה שבה יש סכנה שהוא יירדף", מבהיר פרופ' רובי סייבל, מומחה למשפט בינלאומי ששימש בעבר כיועץ המשפטי של משרד החוץ.

     

    "מרגע שהוא טוען שהוא בסכנה, אסור לגרשו עד שמוכיחים אחרת וחייבים לתת לו אפשרות לטעון שהוא פליט (על פי האמנה). אין חובה כלפי מי שנמלט מרעב או אפילו ממלחמת אזרחים, הוא צריך להוכיח שהוא צפוי לרדיפה בארצו", מסביר סייבל. לדבריו, כדי לבחון את טענות מבקש המקלט,

    יש צורך בהליך בדיקה פרטני שנעשה בתום לב.

     

    עו"ד סיגל הורוביץ, מומחית למשפט בינלאומי שעבדה בעבר בבתי הדין המיוחדים של האו"ם לפשעי מלחמה ברואנדה ובסיירה לאון, מתארת את מעמדו של מבקש המקלט על פי האמנה כמי שנהנה מ"חזקת הפליטות". לדבריה, "עד שלא הוכח אחרת הוא בחזקת פליט, אפילו אם הוא בא מארה"ב, כל עוד הוא טוען לרדיפה".

     

    לדבריה, "האמנה לא קובעת מהם התהליכים שעל המדינה לקיים כדי לבדוק אם האיש פליט. כל מדינה צריכה לפתח מנגנונים כדי לבדוק אם היא מאמינה לטענותיו או לא. כדי לא להאמין צריכה להיות פרוצדורה שמפריכה את הדברים".

     

    דרום סודניות מתושאלות לפני הגירוש (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    דרום סודניות מתושאלות לפני הגירוש(צילום: EPA)

     

    שרון הראל, נציגה בכירה בנציבות האו"ם לפליטים בארץ (UNHCR), הסבירה ל-ynet את הליך הבדיקה בישראל. ביוני 2009 הועברה בחינת בקשות המקלט מידי הנציבות לידי המדינה והיא מנוהלת בידי רשות האוכלוסין וההגירה. ההליך מעוגן בנוהל שמפורסם באתר הרשות.

     

    השלב הראשון הוא שלב של רישום וזיהוי שבו מבקש המקלט מגיש את הבקשה ומציג את פרטיו במטרה לבסס את זהותו. הוא יכול לעשות זאת בעודו כלוא או לגשת למשרדי רשות ההגירה. אם הוא אריתריאי או סודני הוא זוכה אוטומטית ל"הגנה קבוצתית", משוחרר ממשמורת וניתנת לו אשרה על פי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, המאפשרת לו לעבוד. הוא לא ממשיך לשלב השני. אזרחי מדינות אחרות עוברים לשלב השני.

     

    השלב השני הוא שלב של קביעת מעמד פליט (RSD) – ראיון עומק עם מתורגמן בשפת המוצא בידי אנשי רשות ההגירה. העוסקים בכך עברו הכשרה מיוחדת שהעביר האו"ם. הם מגבשים המלצה שמועברת לוועדה בין-משרדית הכוללת את נציגי משרדי הפנים, החוץ והמשפטים. היא מגבשת המלצה. המלצה חיובית מגיעה לאישור שר הפנים והמלצה שלילית ממשיכה לערכאות אחרות.

     

    יש נוהל, אז מה הבעיה?

    מספר המתשאלים נמוך מאוד ועומד על כעשרה בלבד, שאמורים להתמודד עם כעשרת אלפים בקשות מקלט ולבחון אותן לעומק ובתום לב. לדברי הראל, הבודקים נדרשים לרכוש ידע נרחב ומיומנויות, והדבר דורש זמן רב. על פי נציבות האו"ם, במהלך 2011 הוכרו רק שלושה מבקשי מקלט כפליטים - לעומת 3,722 בקשות שנדחו. כלומר, ההליך קיים אך לא נגיש, ומבחינת האו"ם, העיקרון הוא שמנגנון קביעת הפליטות צריך להיות נגיש. 

     

    בנוסף לכך, הסודנים והאריתריאים כלל לא נמצאים בתהליך קביעת מעמד הפליט ולא ממתינים בכלל לראיונות. מבחינת החוק הבינלאומי, מדינת המוצא חייבת לקבל את הפליט שנמלט ממנה והוא זכאי לשוב אליה בכל עת. אריתריאה כבר הצהירה כי היא מוכנה לקלוט את מבקשי המקלט. שגריר אריתריאה בישראל, טספמרים טקסטה דבס, חזר על כך השבוע בדיון בוועדה לענייני עובדים זרים בכנסת. אולם רק בשבוע שעבר האשים האו"ם את אריתריאה בהפרות קשות של זכויות אדם, הכוללות עינויים, הוצאות להורג ללא משפט וגיוס בכפייה. כך שנראה שאם יידרשו לבסס את טענותיהם לרדיפה, יהיה למבקשי המקלט האריתריאים בסיס איתן לעשות זאת.

     

    שגריר אריתריאה בישראל. "דמוניזציה" (צילום: ריאן) (צילום: ריאן)
    שגריר אריתריאה בישראל. "דמוניזציה"(צילום: ריאן)

     

    כשנדרש להתמודד עם טענות אלה בדיון, השיב השגריר האריתריאי: "יש דמוניזציה של אריתריאה. העולם לא אוהב את המדיניות שלנו ולכן תוקפים אותנו שאנחנו לא דמוקרטיים". אך נראה שרוב העולם מכיר בתנאים הקשים באריתריאה. על פי נציבות האו"ם לפליטים, בעולם עומד שיעור ההכרה באריתריאים מבקשי מקלט על 74%. סמנכ"ל אגף אפריקה במשרד החוץ, אבי גרנות, הודה בדיון כי ישראל "לא יכולה לוודא שזכויות האדם של השבים יכובדו על פי הסטנדרט הבינלאומי".

     

    גם אם ישתנה לפתע המצב באריתריאה ובסודן מן הקצה אל הקצה, עדיין תהיה ישראל מחויבת לבדוק באופן פרטני את טענותיו של מי שלא ירצה לחזור לשם. המספר המקסימלי עשוי להגיע לכ-50 אלף בני אדם.

     

    מי המדינה השלישית?

    כאשר נשאל דובר שר הפנים כיצד מתיישבים דברי השר על הכוונה להרחיק את הסודנים והאריתריאים עם מחויבותה של ישראל על פי אמנת הפליטים, השיב: "בשלב זה הנושא איננו רלבנטי מאחר שמדיניות הממשלה היא שלא ניתן להרחיקם. אם יהיה שינוי נשמח להתייחס". בנוגע לדברי השר אמר: "באמרו את הדברים הנוגעים להרחקת תושבי סודן ואריתריאה, בוודאי התכוון השר לזמן שיהיה ניתן להחזירם למדינתם".

     

    מכך עולה שכרגע מעדיפה ישראל לנהוג בסודנים ובאריתריאים כבמי שנהנים מ"חזקת פליטות", גם אם לא עברו את תהליך ההכרה וכלל אינם עומדים לעבור אותו.

     

    פליט מאריתריאה במחנה באתיופיה. "200 אלף פליטים רק באתיופיה" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    פליט מאריתריאה במחנה באתיופיה. "200 אלף פליטים רק באתיופיה"(צילום: AFP)

     

    קיימת אפשרות להרחיק את מבקשי המקלט למדינה שלישית שתהיה מוכנה לקלוט אותם. אך בהקשר זה אמר לאחרונה גורם מדיני ל-ynet: "יש גישושים ומגעים אך אף אחד מהם לא מבשיל למו"מ ממשי. אין אף מדינה שמוכנה לקלוט מסתננים, לא מישראל ולא מאף מדינה אחרת". גם סמנכ"ל אגף אפריקה במשרד החוץ הודה בדיון בכנסת: "אנחנו מנסים למצוא מדינה שלישית אך לצערי אנחנו נמצאים במצב של 20 מיליון פליטים או מהגרים בלתי חוקיים בתוך אפריקה עצמה.

     200 אלף אריתריאים באתיופיה בלבד. לכן עד כה אין הצלחה במציאת מדינה שלישית ואין פתרון".

     

    ישי אמר לאחרונה בנוגע למבקשי המקלט מסודן ומאריתריאה כי הוא "מקווה שיוסרו המכשולים המשפטיים ונוכל להרחיק גם אותם". דוברו של ישי הבהיר לגבי אותם "מכשולים" כי המשרד מחכה לחוות דעת ממשרד המשפטים וממשרד החוץ. בתגובה לפניית ynet, לא התייחס משרד המשפטים לחוות דעת כלשהן שנדרשות ממנו, וציין כי

    "נבחנות גם אפשרויות הרחקה של נתיני אריתריאה וסודן, הכל בכפוף למחויבויותיה של מדינת ישראל לפי אמנת הפליטים".

     

    מה יקרה אם ישראל תחליט לפתע לגרש משטחה את מבקשי המקלט מבלי התחשבות באמנה? הן פרופ' סייבל והן עו"ד הורוביץ מודים כי אין לקהילה הבינלאומית אמצעי אכיפה. "העולם יכול לעשות naming and shaming", אומרת הורוביץ. כלומר, לעורר דעת קהל בינלאומית נגד הפרה מסוג זה. בנוסף לכך, במקרה זה המדינה עשויה להיתקל גם בהתנגדות משפטית פנימית, בדמות עתירות של ארגוני סיוע וזכויות אדם. "האוכפים מספר אחת של המשפט הבינלאומי הם בתי משפט מדינתיים. כלומר, בתי המשפט שלנו יכולים לדון בכך שישראל מפרה את האמנה", מסבירה הורוביץ, "למדינה לא יהיה אז דבר לטעון להגנתה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ישי ודרום סודנים בשדה התעופה
    צילום: מוטי קמחי
    על המזוודות, בתחנה המרכזית בתל אביב
    צילום: ירון ברנר
    דרום סודנים יורדים מהמטוס בג'ובה
    צילום: רויטרס
    מומלצים