שיא: 2.56 טרהביט לשנייה באוויר
מתי אצלנו בסלולר? צוות חוקרים בינלאומי שכלל חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליח לשלוח את הכמות האדירה באמצעות טכנולוגיית דמויית מערבולת של קרני אור. לאחר מכן טענו המדענים: מדובר רק בקצה הקרחון
קבוצת חוקרים שמורכבת מאנשי אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת דרום קליפורניה, חוקרים מסין, חוקרים מפקיסטן ומעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א – הכריזו כי הצליחו להגיע למהירות העברה אלחוטית של 2.56 טרה ביט בשניה. זהו קצב ששווה ערך להעברת כ-475 סרטים באורך מלא (בנפח של כ-700 מגהבייט). לשם השוואה - רשתות הסלולר מהדור הרביעי מציעות קצב העברה שנושק למאה מגה ביט בשניה, ותקן ה-802.11ac החדש בתקשורת Wi-Fi מציע קצבים של מעל לג'יגה ביט בשנייה.
הישג פורץ דרך זה הפך למציאות תוך שימוש בטכניקה המכונה ריבוב OAM (ראשי תיבות של Orbital Angular Momentum, ריבוב תנע זויתי מסלולי, בתרגום חופשי) עבור קרני אור, אשר מוכרת לעולם המדע עוד מהמילניום הקודם אך עושה את "הקפיצה הגדולה" שלה קדימה בעידן הנוכחי, בתור טכנולוגיה שעשויה להביא למהפיכה משמעותית בתקשורת בתווך חופשי. במסגרת הטכניקה שילבו המדענים שמונה קרני אור יחד, כאשר לכל אחת צורה דמוית מערבולת שונה.
עוד ב-HWzone
מבט לעתיד
המדענים שהיוו חלק מהניסוי משוכנעים מצידם כי זהו רק קצה הקרחון וזאת משום שתאורטית ניתן לשלב מספר בלתי מוגבל של גלים יחד בשיטה זו, ולקבל קצבי העברת נתונים ונצילות גבוהה יותר ויותר – אם תפותח חומרה ותוכנה שתוכל לאפשר זאת. כרגע אף אחד מהחוקרים לא מוכן להעריך מתי אנו עשויים לראות יישום מסחרי של ריבוב ה-OAM המהפכני.
סיפורו של גל, אשר מסוגל להעביר כשבעה סרטי בלו-ריי בשניה בודדת נכון לעכשיו, נראה כי "מערבולות" גלי האור עשויות להיות אקטואליות במסגרת תקשורת אלחוטית אולטרה מהירה למרחקים קצרים יחסית (קילומטר בודד, פחות או יותר), או כאמצעי תקשורת מתקדם בין לוויינים וכלים חלליים אחרים, ביניהם לא תמצאו חלק מהחסרונות והבעיות שקיימות על פני כדור הארץ. המשימה המרכזית הבאה היא לפתח דרך שבה ניתן יהיה ליישם את טכניקת הריבוב בתוך כבלים אופטיים, שם היא תוכל לספק שיפור גדול בנוסף לשיטות האפנון הקיימות.
בתחילת חודש מארס האחרון הצליח חוקר מהמכון השבדי לפיזיקת חלל לשלוח גלי אור בריבוב OAM למרחק שיא של 442 מטרים, על כן עושה רושם שגם הדרך למרחק "צנוע" של קילומטר עדיין לא בדיוק קצרה.
