שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "שרי מלחמה": דחקה שלועסת מסטיק
    לשורת הביזיונות שהוצגו לאחרונה על הבמה הגדולה של התיאטרון הלאומי, מצטרפת ההצגה "שרי מלחמה". מדובר בקשקוש מביך שמתחפש לסאטירה פוליטית ד-לה שמאטע. תחסכו לעצמכם את הבייביסיטר, הפקקים, החניון והתור במזנון. פשוט תזפזפו למהדורת החדשות

    אם יש משהו מחמיא לומר על "שרי מלחמה", הפיאסקו הנוכחי שמציג התיאטרון הלאומי על במתו המרכזית, הוא לא בדיוק קשור למה שמתרחש על הבמה. למעשה הוא לחלוטין אינו קשור לבמה, אלא ליכולתה הנבואית של עורכת התכנייה להגדיר באופן קולע במיוחד את הפרודוקציה המופרכת הזו, שאיכשהו מצאה את דרכה אל הרפרטואר המקרטע ממילא של הבימה. "קומדיה מעוררת דאגה", כתבה העורכת תחת שמה המפורש של התאונה התיאטרונית הטראגית הזו ובואו נאמר שאם זו קומדיה, אכן יש מקום לדאגה.

     

    קאסט "שרי מלחמה" ב"הבימה". בדיחות שזמנן עבר  (צילום: ז'רר אלון) (צילום: ז'רר אלון)
    קאסט "שרי מלחמה" ב"הבימה". בדיחות שזמנן עבר (צילום: ז'רר אלון)

     

    על הנייר זה נשמע כמו שלאגר מטורף: אלי יצפאן, החקיין של המדינה, בתפקיד ראש ממשלה אינפנטיל, נוירוטי, בעל פה ג'ורה ומוח של זבוב שתקוע עם
    צבאות עוינים המכתרים את הגבולות, רמטכ"ל שנעלם מתחת לרדאר וצוות "מטבחון" שמורכב מחדלי אישים עם הפרעות אישיותיות מז'וריות, שעסוקים בכיבודים ובכיסוי האחוריים לקראת ועדת החקירה שתגיע. אבל כשהמציאות המופרכת של החיים בישראל, לוקחת בהליכה את מה שאמור היה להיות "תיאטרון אקטואלי", אי אפשר שלא לשים לב שמשהו רקוב מאד ב"ממלכת דנמרק" השוקעת שבקצה שדרות רוטשילד.

     

    במקרה הזה לא יועילו אפילו איכויותיהם של השחקנים - ויש פה שחקנים נפלאים כמו יגאל שדה בתפקיד ראש השב"כ, מיקי פלג-רוטשטיין בתפקיד שרת החוץ, שהיא עאלק טייק-אוף על חברת הכנסת מירי רגב, ויובל סגל שמשחק שר ביטחון נטול הכשרה צבאית שלוקה באפס ביטחון עצמי. אחרי השטיקים והטריקים המוכרים והאהובים של יצפאן והפאנצ'ים שסובבים שוב ושוב על צירן החורק של אותן הבדיחות שזמנן עבר וקורבנן בטל, בא פשוט לקום וללכת.

     

    אם זו קומדיה, אכן יש מקום לדאגה. "שרי מלחמה"  (צילום: ז'רר אלון) (צילום: ז'רר אלון)
    אם זו קומדיה, אכן יש מקום לדאגה. "שרי מלחמה" (צילום: ז'רר אלון)

     

    איך הצליחו לרתום לתוצר הנחות הזה את מוטי קירשנבאום? לאלוהים פתרונים. אולי לפני שהפגישו אותו עם הטקסט הדליל שכתב מגיש הרדיו והבדרן, שי גולדשטיין, דחפו לו ביד את התכנייה שבה לטובת השכנוע העצמי מופיעה המילה 'סאטירה' לא פחות מאשר 95 פעם! קירשנבאום אכל את הלוקש, אחרת קשה להבין איך מי שהסאטירה רצה לו חופשייה ופרועה במחזור הדם עוד מימי "ניקוי ראש" והתכנית "בעבור חוקן דולרים" של הגששים, התפתה לקשור את שמו למבוכה הזו.

     

    זו לא קומדיה - להצחיק זה עסק רציני ביותר, יגיד לכם כל קומיקאי ראוי לתואר - זו אפילו לא השתטות הגונה. זו בהחלט לא סאטירה נשכנית, מקסימום דחקה שלועסת מסטיק או אם לצטט מתוך הראיון עם קירשנבאום שמופיע גם הוא בתכנייה: "אצלנו הכל פְרֶחִי!". הנה כי כן, ההצגה "שרי מלחמה" בבימויו של קירשנבאום מצטרפת לרשימת הביזיונות שהוצגו לאחרונה על הבמה הגדולה של הבימה שלאט לאט מאבדת את כבודה לדעת. מי ייתן שבזאת יסתכם מלאי "הויתורים הכואבים" שהתיאטרון הלאומי אילץ את קהליו לעשות מזה זמן ושלא נדע עוד צער.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים