שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    על אמת ושקר בסוסיא
    מול המסע הציבורי של גורמי שמאל קיצוני נגד שלטון החוק ובעד עבירות בנייה, אני רוצה להציג בפניכם את העובדות

    בימים האחרונים מנהלים גורמי שמאל קיצוני מסע ציבורי נגד שלטון החוק ובעד עבירות בנייה ביהודה ושומרון. אין מדובר במתנחלים פורעי חוק חלילה אלא בערבים שהתנחלו במערות ליד סוסיא ומבקשים להפוך אותם ליישוב של ממש. זאת למרות שבג"ץ דחה את טענותיהם והביע תרעומת על כך שהמדינה אינה אוכפת את הדין כלפי הפולשים לאדמות המדינה ומקימים עליה מבנים בלתי חוקיים.

     

    אין לי עניין להיכנס לפולמוס הפוליטי סביב שאלת ההתיישבות היהודית והערבית ביהודה ושומרון, אלא להציג את העובדות והאמת כמי שמכיר היטב וברציפות את אזור סוסיא והר חברון, כבר מתחילת שנות ה-70 עד ימינו אלה.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    לא אשתוק מול משט השקרים השבדי לעזה / טוביאס פטרסון

    נתניהו, אתה ציוני או חרדי? / יזהר אופלטקה

     

    מי היה כאן קודם? סוסיא בצילום מהאוויר  (צילום: lowshot.com) (צילום: lowshot.com)
    מי היה כאן קודם? סוסיא בצילום מהאוויר (צילום: lowshot.com)

     

    כבר בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת בעידודה של ממשלת ישראל דאז, החלו חפירות בבית הכנסת העתיק של סוסיא על-ידי הארכיאולוג שמריה גוטמן איש קיבוץ נען. את המשך החפירות בשנת 1971 נטל על עצמו ד"ר זאב ייבין מרשות העתיקות. כבר אז הסתובבתי בין חורבות האתר העתיק סוסיא. באזור זה, שהוא ספר המדבר, לא התגוררו משפחות ערביות. המקום היה שומם לחלוטין. 4-5 משפחות מהעיירה יטא הסמוכה העתיקו את מגוריהם למערות מגורים עתיקות של האתר הארכיאולוגי סוסיא. מגורים אלו היו למשך מספר חודשים בשנה, מימי החורף ועד גמר הקציר, אז נטלו את מיטלטליהם וחזרו לעיירה יטא, וכך חוזר חלילה במהלך השנים.

     

    ב-1983 הוקם כפר סוסיא היהודי על-ידי המדינה על אדמות מדינה, במרחק של כ-1.5 ק"מ מזרחית לאתר הארכיאולוגי. בסמיכות ליישוב הוקם בית ספר שדה סוסיא, שעסק בהדרכה והעמקת הקשר וההיכרות עם אזורי הארץ השונים. אחת המשימות שביקש ליטול עליו בית ספר שדה סוסיא היה המשך חשיפת העיר העתיקה סוסיא, שאחרוני היהודים נטשו אותה לפני כ-1,200 שנים, ככל הנראה בלחץ המוסלמים.

     

    כעבור ארבע שנים נרתם פרופ' אברהם נגב, שעמד בהמשך בראש המכון הארכיאולוגי של האוניברסיטה העברית בירושלים, למשימת הסקר והחשיפה של העיר סוסיא. במשך יותר משתי עונות חפירה הוא חשף את המבנה הכללי של העיר ואת רובעי העיר השונים. הוא חשף בעיר עשרות מערות מגורים בתי מלאכה בורות מים, רחובות, שווקים, מטבעות, ממצא קרמי ועוד.

     

    לאחר שהוברר גודלה וייחודה של עיר יהודית קדומה זו, הוא הזמין עשרות עמיתים למקצוע ואלו אכן השתכנעו כי לפנינו ממצא ייחודי - עיר יהודית שנשתמרה כמעט במלואה מימי המשנה והתלמוד. בעקבות כך פנו למינהל האזרחי ביו"ש בהמלצה להכריז על העיר העתיקה סוסיא כאתר ארכיאולוגי מוכר. לאחר דיונים במשרד הביטחון ועם היועץ המשפטי של המינהל האזרחי, החליט ב-1990 ראש המינהל דאז, תת-אלוף אפרים סנה, על הכרזת סוסיא כאתר ארכיאולוגי מוכר.

     

    סיוע מהאיחוד האירופי

    בעקבות הכרזה זו ועל מנת לשמר את הממצאים הארכיאולוגים החשובים המצויים שם, הוחלט על גידור האתר ושמירתו. בעקבות הכרזה זו נאסרו מגורים באתר סוסיא. המשפחות הערביות מיטא שנהגו להגיע מידי שנה למגורים זמניים במערות האתר, חיפשו לעצמן אלטרנטיבה אחרת. הן הקימו מאהל בין העיר העתיקה סוסיא לבין הכפר היהודי סוסיא. המאהל הוקם למשך מספר חודשים בשנה. ב-1994 הייתה זו השנה הראשונה בה משפחות אלו נשארו במקומן החדש לאורך השנה כולה ולא חזרו יותר לעיירת האם - יטא.

     

    ההתיישבות הערבית החדשה בין העיר העתיקה לבין הכפר היהודי סוסיא, שחלקה מצוי על אדמות מדינה, הלכה והתרחבה ונוספו עליה משפחות וילדים. הוקמו עוד אוהלים וחושות. מערות קבורה עתיקות פונו הורחבו והוכשרו למגורים, בארות מים עתיקים הוכשרו ונחפרו בורות מים חדשים ועוד. ארגונים שונים הקשורים לאיחוד האירופי הגישו למשפחות אלו סיוע במגוון תחומים כמו: מתקן להפקת חשמל מאנרגיית הרוח, דודי שמש, רכב הסעות, כלי עבודה ועוד.

     

    מאז ראשית ההתיישבות הערבית החדשה בשנת 1994 ועד היום, הגישו צה"ל והמינהל האזרחי ביו"ש עשרות צווים לפנויים מאדמות המדינה שהוכרזו כבר בשנות ה-80 על-ידי משרד הביטחון, אולם ללא הועיל. לאחרונה פנתה עמותת רגבים לבית המשפט העליון בדרישה לבדוק את הנושא, מדוע אין המדינה אוכפת את בעלותה על קרקעות מדינה אלו, ומדוע היא מאפשרת בנייה בלתי חוקית על אדמותיה. מפאת חשיבות הנושא, נקבע שהמדינה צריכה לאכוף את הדין כלפי הפולשים לאדמותיה ומקימים עליה מבנים בלתי חוקיים. בעקבות פסיקה זו הגיעו פקחי המינהל האזרחי לכפר סוסיא הערבי והגישו את צווי הפינוי. אלו כאמור העובדות.

     

    ד"ר עקיבא לונדון, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות ד"ר עקיבא לונדון
    לא פולמוס, עובדות. עקיבא לונדון
    צילום: באדיבות ד"ר עקיבא לונדון
    מומלצים