שתף קטע נבחר

עמיר פלג

עובדי אלילים

את ספורטאינו הופכים לאלילים, וגם כשהם נופלים מהאולימפוס חייבים למחוא להם כפיים. ישראל - מדינה היסטרית ומתלהמת

אנחנו מדינה פרובינציאלית ומטורללת. אתם יכולים לתאר לעצמכם עוד אחת מבין 204 החברות בוועד האולימפי, שהשדר הממלכתי שלה אומר באמצע שידור של תחרות שחייה: "מרב, אתקשר אלייך עוד שעה וחצי‭?"‬ האם ב‭BBC-‬ או ב‭NBC-‬ היו מאפשרים למדינה שלמה להסתלבט עליו עם שאלות דביליות, ביניהן של "שיננית בשם חני חיים" ו"צופה מהקהילה האתיופית בשם נגסת בגמבה‭"?‬

 

   

אנחנו מדינה היסטרית ומתלהמת. בערוץ 1 פתחו דף בפייסבוק שבו העורף שולח ברכות ללוחמינו בחזית הלונדונית. העם נרתם וחמור מכך, התקשורת מתגייסת. יש אפילו עיתונאים ששכחו את תפקידם - לבקר, ועושים בדיוק ההפך - מתחנפים לספורטאים ותוקפים את המבקרים.

 

שמעתי אתמול את השדר והפרשן בטניס והתביישתי. כמו שתי ילדות בנות 12 שבאו להופעה של ג'סטין ביבר. "יש‭,"!‬ "וואו‭,"!‬ "קדימה‭,"!‬ אחרי כל חבטה מוצלחת‭".‬לא נורא‭,"‬ "חבל‭,"‬ "קדימה‭"!‬ אחרי נקודה ליריב. ספורטאי בכיר שהשקיעו בו

לא מעט כספי ציבור, ושמצהיר בעצמו שהוא מסתער על מדליה, נכנע כעבור כמה שניות/מחלץ בקושי שני משחקונים/נופל מהקורה שלוש פעמים - ואסור לכתוב מילת ביקורת.

 

למה? מדובר בחתני פרס נובל בכימיה? בחיילי סיירת מובחרת שהקריבו עצמם למען המולדת? כל שנה ישראלים מוכשרים זוכים באולימפיאדות מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים, ואיש לא יודע על קיומם. את הספורטאים כאן הופכים לאלילים, וגם כשהם נופלים מהאולימפוס חייבים למחוא להם כפיים. אחרת תהפוך למרדכי ואנונו. או מינימום ענת קם.

 

אנדיוני. התחיל ב"יש!", "וואו!", נגמר ב-"חבל!", "לא נורא" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
אנדיוני. התחיל ב"יש!", "וואו!", נגמר ב-"חבל!", "לא נורא"(צילום: AFP)

 

באפריל האחרון זכו ארבעה ישראלים במדליות באליפות אירופה בג'ודו. אריק זאבי לקח זהב מול יריב שרובנו לא שמענו עליו. במאי הגיעו לפודיום ארבעה ישראלים באליפות אירופה בשחייה. יהונתן קופלב זכה בזהב למרות שלא שבר אפילו את שיא ישראל. אז מה? מנהיגי האומה התקשרו לברך ורצו לספר לתקשורת, שיצאה מגדרה.

 

חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:

   

איש לא שאל איך הפכנו פתאום לאימפריה, אף אחד לא טרח לציין שבשנה אולימפית, ספורטאים בכירים מוותרים על אליפויות אירופה. למה לתת לעובדות לקלקל את המורל הלאומי? במיוחד כשמדובר באריק, ספורטאי ענק ואישיות כובשת, שממש לא הגיעה לו פרישה אכזרית כזאת. אבל את האמת צריך לומר: ארבעת המדליסטים במשקל שלו אתמול, בכלל לא השתתפו באליפות אירופה.

 

אריק זאבי. איך הפכנו לפריפריה? (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
אריק זאבי. איך הפכנו לפריפריה?(צילום: אורן אהרוני)

 

את הניצחון המתבקש של ארליך ורם על פדרר ו-ואוורינקה הפכו פה לסנסציה אדירה. "אנדיוני ניצחו את פדרר‭,"!‬ זעקו הכותרות. פחחחח. אם אנדי או יוני ישחקו נגדו ביחידים, ספק אם יוציאו גיים. בזוגות רם וארליך מדורגים ‭.45-44‬ פדרר, שלא מתאמן ולא משתתף בטורנירים, מדורג ‭!1,276‬

 

שלשום, כמה שעות לפני שהשוויצרי פגש את הזוג המלכותי שלנו, הוא גם הותש בסיבוב השלישי ביחידים. לכן האחים בראיין, עוד טניסאים בינוניים-מינוס ביחידים שהתמחו בזוגות, היו המבחן האמיתי. שם הטאלנטים שלנו נעצרו. לא נורא, את אברם גרנט, התשובה הבינלאומית ללירן חולצה אפורה, נראה מחרתיים באולם ההתעמלות ואחר-כך באתר הגלישה.

 

בינתיים הגרטליאדה נמשכת, ובואו נקווה שלי קורזיץ ואלכס שטילוב, שני עילויים בתחומם, יספקו את הסחורה. למי יש כוח לעוד ארבע שנים שבהן המדינה שלנו, קותילנד, בוחרת את גיבוריה באס-אם-אסים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
אריק זאבי
צילום: אורן אהרוני
מומלצים