למה הסקרנות יורה לייזרים על סלעי מאדים?
30 מטחי לייזר מהירים של 30 מיליון וואט על סלעים במאדים עוזר לרכב הסקרנות לברר ממה הם מורכבים. ומה הקשר לקרקעית הים בכדור הארץ?
לאחר הנחיתה המושלמת של ה-Curiosity על קרקע המאדים, ולאחר תום הבדיקות העצמיות של הציוד, החל השלב המדעי במשימה של חקר פני המאדים. המשימה הראשונה החלה ביום ראשון, 19 באוגוסט והיא נועדה לבדוק את הטכניקה של מדידת הרכבם של פני סלע המצוי במרחק כמה מטרים מרכב המחקר באמצעות לייזר. כדי לבדוק את פני הסלע, ירתה ה-Curiosity במשך 10 שניות 30 מטחי לייזר, שעוצמתו של כל אחד 30 מיליון וואט אל פני השטח של סלע המטרה. כל מטח נמשך במשך 5 ביליוניות השנייה בסך הכל.
מטרת השימוש בלייזר רב העוצמה היא ליינן את האטומים המצויים בשכבה החיצונית של פני הסלע. המכשיר הבודק את הרכב פני הסלע קרוי ChemCam, שילוב של מכשיר ניתוח כימי (ספקטרוסקופ) ומצלמה. היונים שנוצרו כתוצאה מההפצצה המסיבית בקרני הלייזר פולטים קרינה, מעין "טביעות אצבע", המאפשרות למדענים לזהות את הרכבם הכימי של פני הסלעים. קרינה זו נקלטת על ידי מצלמה, ושלושה ספקטרוסקופים מנתחים את הקרינה המגיעה מאותם יונים בתחום של האולטרא-סגול, האור הנראה והתת-אדום.
מקרקעית הים בכדור הארץ אל מאדים
טכניקה זו, של יינון אטומים לשם אנליזה ספקטרלית בוצעה כבר על פני כדור הארץ בחקר של קרקעית הים או ליבות של כורים גרעיניים, היכן שהגישה והמדידה הישירה שלהם קשה מאוד עד בלתי אפשרית, אך זו הפעם הראשונה שהיא בוצעה בפעם הראשונה בתולדות חקר מערכת השמש.
הבדיקה הראשונה של סלע המטרה, שגודלו כמה סנטימטרים בסך הכל, נועדה להוות ניסוי כלים, אך המדענים הממונים על חלק זה של המכשור, מקווים להשתמש כבר במידע שנאסף בהפצצת הניסוי כדי להפיק מידע ראשוני אל הרכבו של הסלע שנבחר לשמש כ"שפן נסיון", בטרם יפנו להפציץ מאות ואלפי פעמים את סלעי המאדים.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.