אבטלה טכנולוגית: רובוטים במקום עובדים

היה זה באחד האמשים, עת צייץ המכשיר הסלולרי שלי חלושות, ומת בטרם עת ובבטריה מלאה. משראיתי שכל ניסיונותיי להשיבו לחיים נתקלו בכישלון מוחץ, השתמשתי בטלפון הביתי כדי ליצור קשר עם חברת פלאפון ולנסות לקבל ייעוץ. לאחר למעלה משלושים דקות על הקו, החלטתי להיכנס לאתר הרשת של החברה, ופתחתי בצ'אט עם הנציג המקוון. הוא שאל מספר שאלות מכוונות והסביר לי בפשטות ובבהירות כיצד לפתור את הבעיה. הוא היה, ללא ספק, נציג השירות היעיל והאדיב ביותר בו נתקלתי מימי. ועובדה זו אינה מפתיעה כלל, מכיוון שהוא היה 'בסך הכל' תוכנת מחשב. אז מה הפלא שפלאפון מתחילה לפטר את העובדים האנושיים שלה?

עוד בבלוג של רועי צזנה:

• איש העור המדהים: איך זה קורה?
• מסע אל התת-מדע: שמות של עוברים
• למה כולם מתאבדים? על אפקט ורתר ומשמעויותיו עבור המחאה החברתית
  

בוטים לוקחים שליטה

כבר מאז הימים בהם סופר על הגולם מפראג, אנו חרדים מכך שיצירותינו יקומו עלינו. האגדה לבשה בגדים חדשים בתחילת המאה עם המצאת רעיון הרובוטים-דמויי-האדם המלאכותיים המשתלטים על העולם במחזהו של קרל צ'אפק הצ'כי. הרובוט של צ'אפק משמש עד היום להפחדת ילדים קטנים בגלגוליו המודרניים כרשת המכונות קוטלת האדם בסרטי הטרמינייטור והמטריקס. אלו סרטים דרמטיים, מלאי אקשן ופיצוצים אלא שבמציאות, ייתכן שהרובוטים - או המחשבים - יתפסו שליטה מבלי להניד אפילו אצבע אחת. הם לא ידרשו להלחם בבני-האדם, או לחסלם באופן פיזי. הם רק צריכים להיות יעילים יותר מהאדם הממוצע.

שלום. אני מחשב, במה אפשר לעזור?(צילום: gettyimages)

ובכן, אולי זוהי הגזמה. גם אדם בעל מנת משכל נמוכה הינו עדיין מכונה משוכללת ביותר, המשלב בגוף אחד קומפקטי יכולת עבודה פיזית, עיבוד קלט המגיע מן החושים, תכנון לקראת העתיד ויכולת (ורצון עז) להתרבות. כל זה נכון ושריר, אלא שבשוק העבודה של ימינו, המעסיק אינו מעוניין לעשות שימוש בכל מה שהופך אדם לאדם, אלא רק ביכולתו של העובד לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר.

לשם כך על העובד להקדיש עצמו למלאכה מסוימת, להתמקצע ולהשתכלל בה, ולא לסטות ימינה-או-שמאלה. הוא צריך, למעשה, להפוך לרובוט לשמונה שעות. וכשאנחנו מנסים להתחרות ברובוטים במגרש הביתי שלהם, מה הפלא שהם מנצחים?

העובדה היא ששוק העבודה מתמלא ממש בימים אלו בבוטים: תוכנות מחשב המסוגלות לבצע מטלות שהיו שמורות עד היום לבני-אדם בלבד, כמו מתן ייעוץ או כנציגי מכירות דרך הרשת. יותר מ- 380 חברות, מאינטל ועד טויז-אר-אס, עושות שימוש בתוכנות אוטומטיות כנציגי שירות לקוחות. רולו קרפנטר שזכה בעשור האחרון בפרסים יוקרתיים על הבוטים המתוחכמים שיצר, העניק לאחרונה ראיון לכתב העת ניו סיינטיסט, ובו סיפר כי הבוטים מסוגלים לספק מידע רחב פי 10,000 מזה שאדם אמיתי יכול לספק. מעבר לכך, הם אינם דורשים מזון או שינה, זכויות סוציאליות או הוצאות נסיעה. הם אינם מתווכחים עם המעביד, אינם מקללים, ואינם צריכים לחזור לילדים בשתיים בצהריים בכל יום.

אילוסטרציה(צילום: Index open)

לא אנשים

כדי להבהיר: לא מדובר כאן במחשבים המתחזים לאנשים, מהסוג שחוקרי הבינה המלאכותית מבטיחים לנו כבר שנים רבות. אבל הנקודה היא שהם גם לא צריכים להתחזות לאנשים. הבוטים רק ממלאים את תפקידם של בני-האדם במטלות ספציפיות ומוגבלות ביותר. וזה מספיק. זה מספיק כדי לדחוק את רגליהם של חלק גדול מאנשי שירות הלקוחות אל מחוץ לשוק העבודה. וזוהי רק ההתחלה.

מערכות המחשוב משתפרות בקצב הולך ועולה, והבוטים עמן. ככל שמערכות הבינה המלאכותית ימשיכו להשתפר, וכרגע הן אינן מראות נטייה לעצור, כך יידחקו רגליהם של יותר אנשים מעבודות פשוטות יחסית. הברוקרים בבורסה כבר כמעט ונעלמו. אליהם עלולים להצטרף בעשור או שניים הקרובים גם אנשי שירות הלקוחות, סוכני הביטוח למיניהם ועיתונאים - בזכות חברת Narrative Science המעסיקה אלגוריתמים לכתיבת ידיעות כעיתונאים לכל דבר. אפילו נהגי מוניות ואוטובוסים עשויים למצוא עצמם משוללי עבודה. במדינת נבאדה מותר כבר לרכבים ללא-נהג לנסוע בכבישים, ומסתמן כי בטיחותם עולה על זו של נהגים אנושיים.

מהפכת העצמאות

כל הנתונים הללו מעידים כי אנו חיים ב'עת תמורות', תקופה של שינויים קיצוניים ומהירים. תקופה של מהפכה חדשה, המקבילה למהפכה התעשייתית. נקרא לה 'מהפכת העצמאות'. במקום מנוע הקיטור שיחליף חמישים חותרים במשוטים, אנו מקבלים אלגוריתם ממוחשב המחליף חמישים אנשי שירות לקוחות. הפיטורים של חברת פלאפון אינם אלא יריית הפתיחה (ויש שיגידו, יריית אמצע) למהפכת העצמאות בה המחשבים יתפסו את מקום המשרתים האנושיים.

החיים בצל מהפכת העצמאות לא יהיו פשוטים, בעיקר בהתחלה. כל מהפכה נקנית בדם ובסבל, אך זו תביא בעיקר לגלי פיטורים של רבים העוסקים כיום במתן שירות לאחרים, ואת עמדותיהם ניתן להחליף במחשבים. הכלכלן הבריטי הנערץ ג'ון מיינרד קיינס הבין כבר ב- 1930 את משמעות הדבר, כשכתב על אבטלה טכנולוגית, אשר "נוצרת כתוצאה מכך שאנחנו מוצאים דרכים לייעל את השימוש בכוח העבודה מהר יותר משאנחנו יכולים למצוא שימושים חדשים עבור כוח העבודה".

הייתי רוצה להבטיח לכל הקוראים שהמקצוע שלהם חסין מפני השתלטות מצד הבוטים, אך איני יכול לעשות כן. קשה לדעת מה צופן לנו העתיד, וכבר אמרו חכמינו בעצב כי "מיום שחרב בית המקדש, ניטלה הנבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות". ואף על פי כן, קשה להתעלם מהסימנים המאותתים כי חלק מהעבודות הקיימות כיום עומדות להיעלם בעשורים הקרובים. אנו, המבוגרים שכבר רכשו מקצוע, נתקשה להתאים עצמנו לעתיד. אבל מה עם דור ההמשך?

אולי איננו יכולים לנבא את העתיד בביטחון מלא, אך נהיה שוטים אם לא ננסה להתוות קווים כלליים כדי לסייע לילדינו להתמודד עם המהפכה שכבר התחילה. בעולם של מידע ומחשבים המספקים מידע, יש להקנות לתלמידים את הידע המעמיק יותר: כיצד ליצור מידע חדש ולנתח את העולם שסביבם. יש ללמדם את המקצועות העומדים במרכז כל תחומי ההנדסה והמדעים: מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. יש לחשוף אותם לטכנולוגיות החדישות ביותר כדי שיוכלו לבחור בעצמם את הכיוון המתאים להם - ואפילו לפתח כיוונים חדשים משלהם, לרווחתם ולתועלת הסובבים אותם.

על מדינת ישראל מוטלת החובה לקדם את המקצועות ואת תחומי הדעת המדעיים בכל מערכות החינוך: הממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי. כל דרך אחרת תותיר מאות-אלפי ילדים ללא פרנסה של ממש, ואת מדינת ישראל כולה מבלי יכולת להתמודד עם שוק העבודה העולמי כבר בשנים הקרובות.