תוך 5 שנים: כחצי ממערכת החינוך - חרדית וערבית

שיעורם של החילונים היהודים במערכת החינוך בירידה. תוך חמש שנים יהיו התלמידים בחינוך החרדי ובחינוך הערבי 44 אחוזים מהלומדים במערכת החינוך. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום (ב') עם החזרה ללימודים של ילדי ישראל.

על פי הנתונים, ב-2017 יהיה שיעורו היחסי של החינוך הממלכתי העברי כ-41% לעומת כ-52% בשנת 2001. מספר הלומדים בחינוך החרדי יהיה 18% מהלומדים לעומת 12%. הלומדים בחינוך הערבי יהיו 26% מהמערכת לעומת 22%. בחינוך הממלכתי-דתי לא צפוי לחול שינוי.

קצב הגידול של החינוך החרדי הוא הגדול ביותר. בין השנים 2001 ל-2017 יגדל החינוך החרדי בכ-91% (קצב גידול שנתי של 5.7% בממוצע לשנה), החינוך הערבי יגדל בכ-55% (גידול שנתי ממוצע של 3.4%), החינוך הממלכתי-דתי יגדל בכ-25% (קצב שנתי של 1.6%) ואילו החינוך הממלכתי העברי יגדל בכשני אחוזים בלבד במהלך התקופה (קצב גידול שנתי של 0.1%).

מה המשמעות מבחינת מספרי התלמידים? מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול מכ-1.579 מיליון תלמידים בשנת 2013 לכ-1.695 מיליון תלמידים בשנת 2017, גידול מצטבר של 7.3% וקצב גידול שנתי של 1.83%. בחינוך החרדי, יגדל מספר התלמידים מכ-270 אלף בשנת 2013 לכ-310 אלף תלמידים בשנת 2017. בחינוך הערבי יגדל מספר התלמידים מכ-422 אלף תלמידים בשנת 2013 לכ-448 אלף תלמידים בשנת 2017.

תלמידים חרדים. קצב הגידול הגבוה ביותר(צילום: יואב פרידמן)

שמיניסטיות בתיכון עירוני ה' בחיפה, הבוקר(צילום: אבישג שאר ישוב)

בחינוך הממלכתי העברי יגדל מספר התלמידים מכ-670 אלף בשנת 2013 לכ-699 אלף תלמידים בשנת 2017. בחינוך הממלכתי-דתי יגדל מספר התלמידים מכ-216 אלף בשנת 2013 לכ-238 אלף תלמידים בשנת 2017.

השכלת האם קובעת את סיכויי הילד

הדו"ח מצא כי לתלמידי החינוך העברי שלאמם השכלה דומה, היו סיכויים גבוהים יותר לזכאות לתעודת בגרות, אם התגוררו ביישובים שרמתם החברתית-כלכלית גבוהה יותר. כך לדוגמה, רק 50% מהתלמידים שלאמם השכלה של 9-12 שנות לימוד והתגוררו ביישובי המעמד החברתי-כלכלי הנמוך היו זכאים לתעודת בגרות, בהשוואה ל-60% מהתלמידים שלאמם הייתה השכלה דומה והתגוררו ביישובי המעמד החברתי-כלכלי הבינוני ול-70% מתלמידים דומים שהתגוררו ביישובים מהמעמד החברתי-כלכלי הגבוה.

ככל שלאם השכלה גבוהה יותר כך עולים סיכויי ילדיה לקבל תעודת בגרות בהצטיינות. לדוגמה, רק 3% מהזכאים בחינוך העברי שלאמם השכלה נמוכה קבלו תעודת בגרות בהצטיינות, לעומת 15% מאלה שלאמם השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה. בחינוך הערבי, הקשר שבין השכלת האם להצטיינות ילדיה משמעותי אף יותר: 2% לעומת 28%, בהתאמה.

בחינוך העברי, הקשר בין רמה חברתית-כלכלית של יישוב המגורים לבין הישגים בלימודים מתקיים גם לגבי שיעורי הזכאות לתעודת בגרות בהצטיינות. לדוגמה, שיעור מקבלי תעודת בגרות בהצטיינות מכלל הזכאים שהתגוררו ביישובים במעמד החברתי-כלכלי הגבוה (אשכולות 8-10) היה כפול מזה שנמצא בקרב תלמידים שהתגוררו ביישובים מהמעמד הנמוך, 12% לעומת 6%, בהתאמה.

(צילום: shutterstock)

(צילום: shutterstock)

המורים מבוגרים יותר ומשכילים יותר

ומה עם מעמד המורה? בעשור האחרון (2011-2001) גדל היקף ההוראה, בהתאם לגידול במספר התלמידים, בכל מגזרי החינוך תוך ירידה במספר הממוצע של תלמידים למורה. התפתחות זו, אומרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מבטאת הורדת עומס מהמורה ושיפור איכות ההוראה. הירידה המשמעותית ביותר בעשור האחרון במספר התלמידים למורה התרחשה בבתי הספר היסודיים במגזר הערבי, מכ-16 תלמידים בממוצע למורה בשנת 2001 בהשוואה לכ-13 תלמידים בממוצע בשנת 2011.

ירידה בקצב כניסת מורים צעירים למערכת(צילום: Shutterstock)

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שתופעת ה"הזדקנות" של כוחות ההוראה מהירה יותר בחינוך העברי בכלל ובחטיבה העליונה בפרט. מהנתונים עולה שאחת הסיבות לכך היא ירידה בקצב הכניסה של מורים צעירים למערכת. כתוצאה מכך, צפויה בשנים הקרובות מגמה של פרישה מוגברת של מורים בעיקר בבתי הספר התיכוניים במגזר העברי.

בחטיבה העליונה, 45% מהמורים בחינוך הממלכתי היו בני 50 ומעלה בשנת 2011 לעומת 33% בשנת 2001. בחטיבות הביניים שיעור המורים בני 29 ומטה היה 5% בשנת 2011 לעומת 11% בשנת 2001

(ירידה של 44% באחוז המורים עד גיל 29), ושיעור המורים בגיל 50 ומעלה היה 37% בשנת 2011 לעומת 24% בשנת 2001 (עלייה של 81%).

עוד עולה כי המורים עם השכלה גבוהה יותר מבעבר. בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית בשיעור המורים בעלי תואר שני ומעלה. בחינוך העברי, אחוז בעלי תואר שני בשנת 2011 עמד על 29% לעומת 19% בשנת 2001. בחטיבות העליונות בשנת 2011, כ-45% מהמורים היו בעלי תואר שני ומעלה לעומת כ-29% בשנת 2001. גם בחינוך הערבי חלה עלייה משמעותית בשיעור המורים המשכילים.