שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    خطأ، أخطأنا، مخطئين*
    טעויות מביכות בשלטים, בטפסים ואינספור שגיאות בספרי לימוד בערבית. המצב הזה מייצר חוסר אמון. מתי הממשלה תלמד ותפעל להטמעה של ערבית תקנית?

    *טעות, טעינו, טועים

     

    באחד מימי הרמדאן האחרונים נסעתי לירושלים וחניתי באחד הרחובות במרכז העיר. ההכנות לעיד אל-פיטר היו בעיצומן באותו יום ורבים האזרחים הערבים שהגיעו למזרח ירושלים, מצפון הארץ ודרומה. ברחוב שבו חניתי הוצב שלט ועליו נכתב בשפה העברית "לא לחסום את התנועה". בערבית היו כתובות שלוש מילים - המילה לא ואחריה שתי מילים שאין להן כל משמעות. באנגלית, לעומת זאת, המידע היה מדויק וזהה לעברית.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    זיכוי בבית משפט ישראלי - חיה בסכנת הכחדה / בועז סנג'רו

    מי אמר שיש רוח רק במדעי הרוח? / גדי אלכסנדרוביץ'

     

    זמן קצר לאחר מכן חבר שביקר בבריכה במהלך החג, העלה לפייסבוק תמונה של שלט הבריכה ובו הוראות למתרחצים - התרגום לערבית היה גם כן רצוף טעויות. למשל, הכותרת בעברית היא "חובות המתרחץ", בערבית מופיעה המילה חובות שמשמעותה היא רק חובות כספיים, בשונה מהמילה העברית הכוללת את שתי המשמעויות.

     

    צפו בכתבה בנושא השגיאות בספרי הלימוד בערבית 

     

    אלו רק שתי דוגמאות לשלטים שבהם התרגום לערבית אינו מדויק, כאלה יש רבים מספור ובחלקם כתובים דברים שמשמעותם בערבית אינה ברורה (כלומר, מילים שלא קיימות או צירופי מילים שאין להם כל משמעות). כעורך דין, תהיתי מה היה קורה אם הייתי מתייחס רק להוראה בערבית, שאין לה כל משמעות, ומקבל דו"ח תנועה בשל העמדת הרכב במקום אסור? האם יכולתי לתבוע ביטול שלהדו"ח בהסתמך על העובדה שהשפה הערבית היא שפה רשמית בישראל? ועל סמך זה שלפי החוק מוטלת חובה על הממשלה לפרסם מידע רשמי בעברית ובערבית? ואולי צריך להוסיף לחוק, בערבית תקינה.

     

    בפועל, זה כמעט ולא קורה. מעטים המשרדים הממשלתיים שמעמידים לרשותי, כאזרח המדינה, מידע בשפה שלי, וגם במידע שכבר מתורגם יש טעויות רבות - לשוניות תחביריות ולעיתים גם מהותיות. מצב זה יוצר חוסר אמון בקרב האזרחים הערבים: גם כשכבר ישנם טפסים ממשלתיים שניתן למלא בערבית, רבים מעדיפים למלא אותם בעברית כדי למנוע טעויות בתרגום בקשתם או עיכובים בטיפול. הם יודעים שלא יושבים במשרדי הממשלה עשרות עובדים דוברי השפה הערבית או מתרגמים שמחכים לפניותיהם. אם תשאלו חברי כנסת ערבים תגלו שרבים מהאזרחים הערבים כותבים אליהם בעברית, ביודעם שחברי הכנסת יצטרכו ממילא לתרגם את תוכן הפניות כדי לטפל בהן מול הרשויות הרלוונטיות.

     

    תרגום שגוי בערבית  (צילום: יעקוב איברהים) (צילום: יעקוב איברהים)
    תרגום שגוי בערבית (צילום: יעקוב איברהים)

       

    רצף של שגיאות

    בכל יום כמעט אני שומע על סיפורים דומים ובעיות בהן נתקלים אזרחים ערבים בגלל קשיים בשפה, לעיתים עד כדי פגיעה בבריאותם או ביכולתם לקבל שירותים חיוניים מהמדינה. הפגיעה במעמדה של השפה הערבית וביכולת של דובריה להשתמש בה במרחב הציבורי מגיעה עד כדי אבסורד בספרי הלימוד של מערכת החינוך הערבית המאושרים על ידי משרד החינוך. כאן כבר לא מדובר על שלט שהמידע בו מבלבל את האזרח הערבי, או על צורך לאתר עובד ערבי ברחבי בית החולים כדי לתקשר עם חולה - אלא בתלמידים ותלמידות שבמשך שנים לומדים את שפתם שלהם, מתוך ספרים בהם שזורות אלפי טעויות לשוניות ותחביריות. הערבית בה כתובים ספרי הלימוד, במקצועות השונים, פשוט רצופת שגיאות וכך היא נלמדת לאורך דורות.

     

    בשנה שעברה התפרסם מחקר של האגודה לתרבות ערבית לפיו בספרי הלימוד בערבית, בכל המקצועות בין כיתות ג' ל-ט', נמצאו לא פחות מ-16 אלף טעויות. המספר האסטרונומי הזה מעיד על היעדר השקעה מספקת בתכנים הנלמדים במערכת החינוך הערבית ואולי גם על היעדר אנשי מקצוע ערבים מתאימים במשרד החינוך שיכולים לפקח על איכות השפה בספרים המאושרים על ידי המשרד ולא רק על התכנים.

     

    בטרם יציאתה לפגרת הקיץ, ועדת החינוך של הכנסת דנה בקביעת קריטריונים ברורים לאישור ספרי לימוד בשפה הערבית תוך הבטחת תוכן חינוכי ולשון ערבית תקינה. אמנם חלק מהטעויות תוקנו, אך בדיקה מעלה שגם השנה תלמידים ותלמידות ערבים ילמדו מספרים שיש בהם טעויות. גם הם ודאי ייתקלו בטעויות בערבית במרחב הציבורי. אגב, גם כשיגיעו לאוניברסיטה הם לא ימצאו מילה בערבית באתרי האינטרנט של רובם המוחלט של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל.

     

    חשיבות השימוש בשפה הערבית בצורה תקינה בשלטים, שירותים ממשלתיים וספרי לימוד, אינה רק אינסטרומנטלית. לנראות של הערבית במרחב הציבורי וללימודה בצורה נכונה על ידי תלמידים ערבים יש חשיבות עצומה בכל הנוגע למעמדו של המיעוט הערבי בישראל, ולמסר שהוא מקבל מהמדינה בדבר שייכותו אליה.

     

    אז מתי גם הממשלה תלמד מטעויות?

     

    עו"ד יעקוב איברהים, רכז תקשורת ערבית ומדיה ביוזמות קרן אברהם

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יעקוב איברהים
    מתי תלמדו מטעויות? יעקוב איברהים
    צילום: יעקוב איברהים
    מומלצים