פסטיבל בת ים: לא מרגישים את החרם
הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון רחוב בבת ים מציג תכנייה שמשלבת מופעי קרקס, מחול, מוזיקה, וידאו ארט ותיאטרון פלייבק מכל העולם שיוצאים לכבוש את המרחב הציבורי. המנהל האמנותי: "יש פתיחות רבה כלפי יוצרים מהאזור"
פסטיבל Street C.A.T הבינלאומי לתיאטרון רחוב בבת ים, שייפתח ב-2 באוקטובר, היה הראשון להרים את הכפפה. לפני 16 שנים פתחה העיר בת ים את שעריה למה שהפך עם הזמן להפנינג תיאטרוני שובר קונבנציות, נגיש ופתוח בפני כל.
תכנית הפסטיבל הקרוב, שפורסמה אתמול מציגה היצע רב גוני ועשיר של מופעים מתוצרת ישראלית ובינלאומית. מנהליו האמנותיים של הפסטיבל, ליסה ג'יקובסון וגיל בכר, שומרים את היד על הדופק הפועם של מרחב העשייה בתחום והדבר ניכר היטב בתכנים. קרקס, מחול, מוזיקה, עיצוב, וידאו ארט, תיאטרון פלייבק, you name it, בפסטיבל הזה יש הכל מכל ובעיקר לכל.
אם בשנים עברו מתחם הפסטיבל נע בין ככר המצבה, רחוב רוטשילד והטיילת, השנה ינדדו המופעים צפונה. "זו שליחות גדולה להביא תיאטרון איכות לרחוב ואנחנו שמחים שהסקרנות כלפי היצירה התיאטרונית במרחב הציבורי הולכת וגוברת", אומר בכר.
על אף המתכונת הצנועה שנובעת מהמציאות הכלכלית והביטחונית בישראל, הפך הפסטיבל בתקופה לא ארוכה לאחד הגדולים מסוגו במזרח התיכון והדיו, כך מסתבר, מכים גלים ומעוררים התעניינות גם מעבר לים. רשימת מנהלי הפסטיבלים שיגיעו השנה לאירוע לא מבוטלת ובכללם נציגים מאוסטריה, צרפת, הולנד, איטליה, אנגליה וספרד. "אנחנו לא מרגישים את החרם, ההיפך", הוא מוסיף ומדגיש: "יש פתיחות רבה כלפי יוצרים מהאזור הזה וסקרנות לא מבוטלת".
בעיריית בת ים שנושאת את הפסטיבל, שתקציבו 2.5 מיליון שקל, על גבה מתייחסים לאירוע כפרויקט אסטרטגי שסייע מאז הקמתו לבניית הזהות העירונית הכללית. "זה פסטיבל שהמסר שלו הוא תרבות לכולם", אומר ארז פודמסקי, מנכ"ל העירייה, "זה פסטיבל נגיש שמפגיש אנשים עם יצירה אמנותית במרחב הציבורי ואנחנו מאמינים שהמפגש הזה עם התכנים האלה מייצר בסופו של דבר חברה טובה יותר.
"זו הסיבה שאנחנו מעזים לטייל עם העבודות בכל מיני אזורים בעיר ומלבישים רחובות שחשבנו שהכרנו למקום חדש. העצמה של הפעילות התרבותית בעיר היא חלק מעשייה שיש בה כוונה ורצון להוביל שיח של סביבה עירונית איכותית וגם הפסטיבל הזה יש בו מהפעילות החינוכית".
יותר מחמישים עבודות בתחום התיאטרון והמחול הוגשו השנה לוועדה האמנותית של הפסטיבל. מתוכן נבחרו שבע קבוצות ישראליות להשתתף בתחרות הרשמית על פרסים בסכום כולל של 30 אלף שקל. לצד הקבוצות הישראליות הוזמנו וישתתפו בפסטיבל גם שמונה מופעים מבריטניה, ספרד וצרפת. הנושאים בהם בחרו היוצרים לעסוק השנה מגוונים וכך גם הלוקיישנים בהם יציגו שבהם מופעים שמתרחשים בקו אוטובוס ציבורי, חניון תת קרקעי, בנק או בחצר אחורית. מרבית המופעים מיועדים לכל המשפחה.
חלק מהיוצרים, בהם חברי קבוצת הליום, השתתפו בפסטיבל בעבר. חלקם מגיעים אליו לראשונה. גם שיתופי פעולה שנרקמו בין יוצרים ישראלים וזרים הם חלק מהתכנייה. כך למשל המופע "Suspends Tango", שיתוף פעולה בין אמני קרקס אווירי מצרפת לאמנית וידאו ישראלית, או המופע "Teniez Paradis" שיצרו במשותף אמנית קרקס ישראלית ואמן ובמאי קרקס צרפתי. מאנגליה יגיעו לישראל חברי Acrojou, קבוצת תיאטרון חזותי שמציגה מופע קרקס ואקרובטיקה חדשני. מספרד יגיע המופע "75+" שבמרכזו התמודדות חבורת זקנים עם בעיות הנגישות במרחב הציבורי וקצב החיים הקדחתני.
בעקבות הצלחת חממת המחול שהושקה בשנה שעברה בפסטיבל ישתתפו בו הפעם חמישה מופעים של יוצרים שונים בהם: "בולבולט לה וולוולט" שיצרו במשותף מיה יוגל וארתור אסטמן, "Massa" לור דליון, "אנונימוס" שיצרו במשותף רחלי זהר וסמדר כהן, "Home Less Eat" של איריס סמרה והעבודה "מחפשים בקפה" של ליבנת סמרה.
