חבל על הזמן של ועדת החקירה
אם רוצים לחזור גם מברזיל עם מדליות חייבים לתקצב את ספורט הנכים, ולא כמו שהוא מקבל כיום. אבי צור מקדים תרופה למכה
לא הרבה יודעים, אבל ישראל, בכל הקשור לספורט הנכים, היתה פעם אימפריה. ב-1968 אירחה ישראל את המשחקים הפראלימפים וסיימה אותם במקום השלישי עם 18 מדליות זהב, 21 כסף ו-23 ארד. גם באולימפיאדה החמישית בטורונטו 1976, הגיעה ישראל למקום השלישי עם 40 מדליות זהב, 13 כסף ו-16 ארד. נבחרת ישראל בכדורסל נכים זכתה במדליית זהב ארבע פעמים, פעמיים נבחרת הגברים (1968 ו-1980) ופעמיים הנשים (1968 ו-1976).
אל תחמיצו את התקצירים ב-ynet ספורט:
- תקצירי הליגה האנגלית: ואן פרסי כובש שלושער, ארסנל שוברת בצורת
- צפו בשערים של ליגת העל. חדש: גם בסמארטפון ובאייפד
- תקצירי הליגה הבלגית: השערים של רפאלוב ודודו ביטון
עד אמצע שנות ה-80 היחס אל ספורט הנכים בעולם היה כספורט שיקומי בלבד. בספורט הנכים שלטו אז נכי צה"ל, כשארגון נכי צה"ל העמיד לרשותם בבית הלוחם בת"א את המתקנים המשוכללים בעולם, מאמנים צמודים ותקציב כמעט בלתי מוגבל לנסיעות. אם הם היו שוחים 900 מטרים באימון, זה היה נחשב לאימון חזק וזה הספיק להם לחזור לארץ עטורי מדליות.
לקראת סוף שנות ה-80 ספורט הנכים בעולם עבר מהפכה והפך לספורט מקצועני לכל דבר. ספורטאי נכה החל להתאמן בדיוק כמו ספורטאי
התוצאות הישראליות במשחקים הפראלימפים החלו לצנוח בהתאם. ב-2004 חזרו הספורטאים שלנו מאתונה עם 13 מדליות. מבייג'ין הם כבר חזרו עם שש מדליות בלבד. הצפי למשחקים בלונדון היה די דומה, כשהמשלחת הישראלית מונה 25 ספורטאים בלבד, כשלראשונה, רובם של הספורטאים אינם נכי צה"ל. עוד נתון מדאיג הוא נבחרת הכדורסל בכיסאות גלגלים שלנו, פעם מועמדת ודאית למדליה אולימפית, שלא עברה את המוקדמות ונשארה בארץ.
ושלא תבינו אותי לא נכון. בעידן המקצועני, למדינה בסדר גודל של ישראל, לחזור מלונדון עם שבע מדליות, אחת מהן מזהב, זו הצלחה מדהימה. הכל זה עניין של פרופורציות. המחשבה כיום צריכה להיות קדימה, לקראת משחקי ריו-דה-ז'אנרו 2016. ברור לכל מי שעוסק בקידום ספורט הנכים בארץ, כי הדגש חייב לעבור למועדוני הילדים הנכים. עם כל הכבוד לנכי צה"ל, בחור או בחורה שהפכו להיות נכים בגיל 20 ומעלה, ושיהיו מוכשרים ככל שיהיו, הסיכויים שלהם לנצח ספורטאים שנולדו עם מגבלה, ומתאמנים פעמיים ביום מגיל אפס, הולך ונעשה בלתי אפשרי.
אם רוצים לחזור מברזיל עם מדליות, זה הזמן שצוותים של מומחים יעברו במועדוני הילדים של איל"ן וספיבק, יאתרו את הכישרונות, ויחלו לעבוד איתם בצורה שיטתית ומאורגנת. זה מצריך משאבים רבים. מדובר בילדים נכים, שזקוקים להסעות מיוחדות, למלווים רבים, לפסיכולוגים צמודים, ולעזרה אחרי האימונים בהשלמת הלימודים. אין דרך אחרת.
אני לא מחדש כאן כלום. כולם יודעים את הפטנט הזה. ואם ישראל תמשיך לתקצב את ספורט הנכים כמו שהיא מתקצבת אותו כיום, ואם ספורטאי נכה לא יקבל תגמול כספי על ההשקעה שלו, אז חבל על הכסף והזמן של ועדת החקירה ששרת הספורט תקים אחרי שנחזור מברזיל בלי מדליות פראלימפיות.
לפנייה לכתב/ת 
