שתף קטע נבחר

 

יוזמה בפייסבוק: חוזרים לשם המשפחה הגלותי

עמוד חדש בפייסבוק מזמין את הגולשים לחזור לשבוע אחד לשמות הנעורים של הוריהם ולספר על המקורות שלהם. קדם, ששון, כץ או מנחם - יש לכם סיפור מעניין? גם אתם מוזמנים

כשהייתי בכיתה ב' המחנכת שלי הזמינה אותי להצטרף אליה לחדר המורים כדי שנוכל לדבר. "השם שלך יפה, אבל הוא לא שם ישראלי", היא אמרה. "גם לא כל כך ברור האם ויטה זה שם של בן או בת. מה דעתך לשנות את השם לאביטל?" הורים שלי לא התנגדו נחרצות לרעיון. הם רצו שיהיה לי טוב, שאשתלב בכיתה ושהילדים יפסיקו להציק לי ולצעוק לי "ויטה-פיתה-מרק-עוף" בהפסקה. אבל לי זה נראה מוזר, זה השם שלי, למה שארצה שיקראו לי אחרת?

 

הסיפור הזה מצטרף לאלפי, אפילו מאות אלפי סיפורים של אזרחים ישראלים שהרגישו צורך או אולי אפילו רצון לטשטש את השמות הגלותיים יחד עם פיסה מן הזהות שלהם כדי להשתלב בחברה. לא היה מדובר במגמה שהעולים עצמם המציאו, אלא מדיניות מיזוג תרבותית מוצהרת שהוביל דוד בן גוריון, מתוך כוונה לאחד את המהגרים עם הישראלים הוותיקים והצברים כדי לבנות עם חדש בארץ.

 

עמוד חדש בפייסבוק בשם "מתיכים את כור ההיתוך" שעלה אמש לרשת מציע למשתמשים לוותר לשבוע אחד על השמות המועברתים ואפילו לעשות עבודת שורשים קטנה. יוזמות העמוד מבקשות מהגולשים לשנות את שמם בפייסבוק לשם שכולל את שמות המשפחה המקוריים של הוריהם. "בין אם פקיד הסוכנות או מורה בבית הספר החליפו את שמכם או שהוא הוחלף בעקבות סכסוך משפחתי או מבושה או מפחד שתסבלו מגזענות או מרצון או שזה שם עט או בעקבות לימודי קבלה- השבוע חוזרים לשם האבוד ומספרים את הסיפור".

 

ואלה שמות

תוך פחות מ-24 שעות, העמוד התמלא בסיפורים של בנים למשפחות מעדות שונות, שמלמדים לא רק משהו על העבר הפרטי שלהם – אלא על עבר של מדינה שלמה. הנה כמה מהסיפורים:  

 

  • ורד נבון : "...מצד סבי מרדכי, אביו של אבי, לא היו שמות משפחה במשך הדורות, אלא בן - חיים, בן - משה וכולי, מאוחר יותר נקראה המשפחה "סלסלה" שפירושו: "שושלת", וזה היה שמו של אבי לפני שעלה לארץ. כשעלה לישראל בעליה בלתי לגלית, יחד עם משפחה עיראקית, נאלץ להתחזות לבן המשפחה שהצמידו לו כדי לצאת מאיראן (השאה התיר רק ליהודים פליטים מעיראק לצאת מגבולות הארץ), וכך יצא מאיראן ונכנס לישראל עם השם "חכימי" שנרשם בתעודות שלו (...) במרוצת הזמן פגש שם את מיכה ברעם, שהתפרסם כצלם מאוחר יותר, ומיכה יעץ לו לשנות את שמו ל'נבון', כי נבון נשמע שם יותר עברי/ישראלי מחכימי".

 

  • שלי אהרון אסא פישמן: "את השם אהרון קיבלנו מהנאצים בבולגריה, שאמרו לסבא שלי שאסא זה לא שם יהודי והחליטו ששם סבו-של-סבא יהיה מעתה שם המשפחה שלנו. אבא שלי שמר על השם הזה ואנחנו כבר דור שלישי למשפחת אהרון. פישמן זה השם של הסבא השני שלי, שהגיע לברזיל מפולין ופגש שם פולניה ששם משפחה פשמן (בלי יו"ד). התאהבו, התחתנו, הולידו את אמא שלי והשאר היסטוריה.היום גם אמא שלי קיבלה את מורשת הנאצים ונקראת אהרון. אח של סבא הוא היחיד במשפחה שחזר לשם אסא".

 

  • אורי אדם: "סבי היה לוי, שינה את שמו ל"אדם" כי הם הפסיקו להאמין באלוהים אחרי שאמו חלתה בסרטן. אחרי כן הגיע גם השואה, שלא ממש עזרה לחזור לאמונה... היום כשידוע שאלוהים לא יכול להתקיים בצורה התנ"כית כנראה שאין סיכוי לשם לוי לחזור,ועדיין יש לי משיכה טבעית לשירות המקודש הזה ששבט לוי היה נוהג למלא".

 

פחח וזגג נפגשים בבר

את העמוד פתחו שתי חברות, ליטל כהן ביטון (28) וספיר סלוצקר עמרן (21), שתיהן חברות פעילות בתנועת המאבק לדיור ציבורי. "במסגרת פעילות המחאה יצא לספיר ולי לדבר עם הרבה אנשים על השמות שלהם והמקור לשמות שלהם, והגענו למסקנה שזה יהיה מאוד מעניין ונחמד לחזור לשמות המשפחה הישנים למשך שבוע", מספרת כהן ביטון. "לא ידענו אם זה יתפוס, אבל כשהתעוררתי ראיתי שהרבה אנשים משתפים פעולה, נוצר באז אמיתי".

 

היו גם תגובות של גולשים של פירגנו ליומה שלכן?

"באופן מפתיע, היו כאלו שממש התעצבנו עלינו, כתבו שהפעילות צדקנית ואפילו קיללו אותנו ואמרו שאנחנו מתבכיינים. אני מניחה שאלו עלבונות רגילים שמטיחים במי שמתעסק בשאלות של ציונות וזהות. "המטרה שלנו היתה סוג של ניסוי, לא לחנך או ללחוץ על אנשים לשנות את שמם, זה משחק שיש לו משמעויות פוליטיות, אבל עדין זה משחק, ואני חושבת שהטון הקליל שלו זה גם מה שמאפשר להרבה אנשים להתחבר אליו. רצינו ללמוד על הסיפורים ולראות האם בכלל אנשים מכירים את הסיפורים שלהם".

 

באילו פוסטים מעניינים נתקלתן?

"מישהי כתבה לנו שהיא דווקא בעד החלפת השמות לשמות עבריים. לטענתה, החברה שלנו מאוד גזענים ושמות דומים זה כלי יעיל לבטא אחדות ולמנוע גזענות. אני דווקא חושבת שלבטל את השוני זה לא התמודדות עם הגזענות, כי אנחנו לא לומדים להתמודד עם השונה – אלא רק לבטל אותו. מצד שני, קיבלנו גם הרבה תגובות מאוד חיוביות. אנשים סיפרו שהפרויקט ריגש אותם והם אפילו חוו שחרור מסוים מתהליך שחזור השם".

 

יש לכן איזה שהן תובנות מהחומרים שנאספו עד כה?

"קצת. שמנו לב למשל שאשכנזים שינו את שמם מיד עם העלייה לארץ, לפעמים אפילו לפני, והשמות המזרחיים הוחלפו אחרי שהות של כמה שנים בארץ מסיבות שונות ביניהן חשש מאפליה. גם הבחנו שהשמות האשכנזים המקוריים מאוד ארוכים יחסית לשמות מזרחיים, והרבה פעמים המשמעות שלהם זה בעלי מקצוע שונים, כמו פחח, זגג וכולי. מה שעוד למדנו, זה שהרבה יותר קשה להתחקות אחר המקור של שמות מזרחיים, אפילו שיש אינטרנט.

 

מה אתן מתכננות לעשות עם כל המידע שנאסף?

לא כל כך חשבנו על זה. עכשיו שאנחנו רואות שבאמת יש המון מידע נשקול לרכז את החומרים לאיזשהו אלבום שירכז את הסיפורים.

  

אם אתם רוצים גם לקחת חלק בפעילות, כדאי שתדעו שבפייסבוק לא כל כך אוהבים שמחליפים את השם, ולכן הרשת החברתית מגבילה את מספר הפעמים שאתם יכולים לשנות את שמכם. לכן אם תנסו להחליף את שמכם כמה פעמים במהלך שבוע אחד, האפשרות לשנות שוב לא תהיה זמינה עבורכם במשך כמה ימים.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חיים זיו
ברוכים הבאים לישראל, מעכשיו קוראים לכם דוד
צילום: חיים זיו
מומלצים