ברק: הלקח מ-73' - במבחן עליון נסמוך על עצמנו

זוכרים את המלחמה ההיא - עם הפנים לאפשרות של עוד מלחמה כואבת: שר הביטחון אהוד ברק נאם הבוקר (יום ה') בטקס הזיכרון המרכזי לחללי מלחמת יום הכיפורים ורמז לאפשרות של עימות בין ישראל לאיראן. "טובי בנינו ייצאו לשדה הקרב רק כשאין ברירה", אמר ברק אך הדגיש כי "יחד עם זאת, נצא לכל מערכה אם נידרש לה - גם במחיר כואב". הטקס בהר הרצל הועבר בשידור חי ב-ynet.

מלחמת יום כיפור - כותרות נוספות:

• חשופים בקבינה: התיעוד שהתגלה מצליחת התעלה
• "בחרתי בחיים". איבדו בעל במלחמה ונישאו שוב
• סיגרים ולשכות פאר. צמרת צה"ל לפני יום כיפור
• שתיקת הארכיון: מי אוסר לפרסם על יום כיפור? 
  

"האזור סביבנו סוער", ציין ברק, "צה"ל וכוחות הביטחון נכונים לכל אתגר, מרחוק מקרוב". הוא הוסיף כי מלחמת יום כיפור לא הייתה המלחמה האחרונה של מדינת ישראל, "אך מי ייתן והשם יברך את עמו בשלום".

"מלחמת יום כיפור היא נקודת מפנה בתולדות ישראל", אמר שר הביטחון, "גם על רקע מלחמת רבת עשורים הנמשכת מרגע לידתה של המדינה ועד עצם היום הזה. עוצמתה של הצפירה אשר קרעה באחת את קדושת יום הכיפורים ההוא מהדהדת מאז ועד היום ועמה לקח חד וברור - חובתנו לשמור תמיד על ביטחון מוחלט, לא ללכת שבי אחרי תקוות שווא, שאיפות ומשאלות לב. בעת מבחן עליון נוכל לסמוך רק על עצמנו". 

בטקס השנתי בהר הרצל השתתפו גם בני המשפחות השכולות, שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי, הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ ואלופי המטה הכללי של צה"ל.

מלחמת יום הכיפורים הייתה הגדולה במלחמות ישראל-ערב, מבחינת הכוחות שהשתתפו בה ומבחינת נפח האש שלה (אם כי לא במספר הנפגעים, שהיה גדול יותר במלחמת העצמאות, לפחות מן הצד הישראלי). במלחמה, שפרצה ב-6 באוקטובר 1973 נהרגו 2,569 חיילי צה"ל, כ-7,500 נפצעו ו-301 נפלו בשבי והוחזרו לישראל לאחר זמן.

ברק בהר הרצל. "נקודת מפנה בתולדות ישראל"(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

מהבחינה הצבאית הטהורה, ישראל יצאה מנצחת מן המערכה. בחזית הסורית עלה בידה להדוף את האויב ולחדור לשטחו, ובחזית המצרית הצליחה לכתר חלק גדול מכוחותיו ולחדור לעומק שטחו. כאשר נפסקו הקרבות, הייתה היוזמה בידיה.

אף על פי כן, ישראל יצאה מן המלחמה מוכה ופגועה. רבים מן המיתוסים שהישראלים האמינו בהם, וביתר שאת לאחר מלחמת ששת הימים, נופצו בתוך ימים ספורים. האמון בהנהגה המדינית, ובמידה רבה מאוד גם בפיקוד צה"ל, היה כלא היה. התנדף הביטחון ביכולתה של ישראל לגבור בנקל על אויביה. צה"ל שנחשף לעיני הציבור בעקבות המלחמה היה שונה מאוד מצה"ל המנצח של 1967.

אחרי המלחמה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט העליון שמעון אגרנט כדי לחקור את המהלכים שלפני המלחמה ואת פעולות ההנהגה הצבאית בימיה הראשונים. אף שוועדת אגרנט נמנעה מלהטיל אחריות אישית על חברי ההנהגה המדינית, ובראשם מאיר ודיין, התפטרו השניים מתפקידיהם כעבור חודשים אחדים. הרמטכ"ל אלעזר הודח, וכמוהו קצינים בכירים אחרים.

Read this article in English