שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ג'נריקו קרופיליו על גיבור מוסרי בעל כורחו

    ב"עד בעל כורחו", נובר ג'נריקו קרופיליו בחוליי החברה האיטלקית באמצעות כלים ביקורתיים המתייחסים לגזענות ולאפליה בעולם מערכת בתי המשפט. "הרקע המשפטי מעניק לרומן את הקצב, אבל הסיפור הוא מטפורה על חייו של אדם"

    אם היו אומרים לפני עשור לג'נריקו קרופיליו שהוא יפרוש מעבודתו כשופט שנלחם במאפיה האיטלקית, ושיהפוך לסופר מצליח, הוא היה פורץ בצחוק. החודש רואה אור בהוצאת "אחוזת בית" ספר הביכורים של קרופיליו, "עד בעל כורחו", שזכה להצלחה מסחררת באיטליה, בתרגומו החכם ואלגנטי של אלון אלטרס. הספר מתאר בגוף ראשון את המשבר העמוק שחווה עורך דין איטלקי מצליח בשם גוידו גואריירי, בעקבות התפוררות הזוגיות שלו וערעור תפיסת חייו.

     

    לראיונות נוספים בערוץ הספרים :

     

    הכל מתחיל כשמגיע אליו תיק שהוא לא מעוניין לקחת: מהגר אפריקאי מואשם ברצח ילד. אך משהו במקרה ובנאשם גורם לו בכל זאת להישאב פנימה, עמוק מאי-פעם, אל נבכי מערכת המשפט, הגזענות והצביעות שבחברה.

     

    "עד בעל כורחו". נכתב ברכבות ובשדות תעופה (עטיפת הספר) (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
    "עד בעל כורחו". נכתב ברכבות ובשדות תעופה (עטיפת הספר)

     

    "כשהתחלתי לכתוב את 'עד בעל כורחו'", מספר קרופיליו, "הדבר שהעסיק אותי יותר מכל, או מוטב לומר שהיה לי צורך לספר - הוא על אדם שעובר בפעם הראשונה, בחייו הפרטיים, משבר קיומי חמור. נראה לי טבעי שסיפור כזה יתרחש בסביבה מקצועית שהיא טבעית בשבילי: בתי משפט ומשפטים. זמן רב אחרי שסיימתי את כתיבת הספר הבחנתי בכך שהסיפור שאב את השראתו, בצורה רחוקה למדי, מסיפור אמיתי של חטיפה ורצח של ילדה קטנה, שבו עסקתי כשהייתי שופט חוקר".

     

    קרופיליו מוסיף כי ניסיונו כשופט ומאבקיו נגד המאפיה באיטליה תרמו במידה כלשהי לכתיבת הרומן. "כדי לכתוב סיפור מתח שמתרחש בבית משפט, אף על פי שהספר אינו מסתכם רק בזה, יש לדעת היטב על מה מדובר, ובמה בדיוק עוסקים כשמדברים על משפט פלילי. מבחינה זאת, הרקע המקצועי היה לי בהחלט לעזר רב".

     

    האפלה שבאפליה

    אך נדמה כי מעבר לפרקטיקה, לשימוש הנכון במונחים וכדומה, קרופיליו, אשר מכיר את זירת ההתרחשויות הללו מקרוב (העלילה מתרחשת בעיר בארי, בה התגורר קרופיליו), הצליח לשוות אמינות חזקה מאוד הן לדמויות והן למצבים העומדים בפניהם. "עד בעל כורחו" נובר בחברה האיטלקית באמצעות "כלים" רבי עוצמה כגון גזענות, אפליה, שחיתות, התדרדרות מוסרית, כאשר כל אלו מנהלים דיאלוג מרתק עם המשבר שחווה הגיבור: משבר מוסרי, נפשי ואידיאולוגי.

     

    קרופיליו טוען כי לא ניתן להפריד בין הפן הנפשי-מוסרי לבין הפן הדרמטי-משפטי ברומן. "היבט אחד אינו יכול להתקיים בלי משנהו", הוא מסביר. "הסיפור המשפטי מעניק ל'עד בעל כורחו' את הקצב של הפרוזה ואת המתח המתלווה לדיוני המשפט ולגזר הדין, אך הרומן הזה הוא מעל לכל מעין מטפורה על מסלול חייו של האדם, או במלים אחרות, על הנפילה והתאוששות של הגיבור. סיפור טוב בעיני הוא סיפור שבאמצעות הבדיון, אומר לנו את האמת או לפחות חלק ממנה, אודות הנפש האנושית". 

     

    האם הספר מציג תמונת מראה של מערכת המשפט האיטלקית?

     

    "אני לא חושב שרומן אחד יכול לשקף מציאות חברתית על כל היבטיה המורכבים. ברור לחלוטין שב'עד בעל כורחו' ניסיתי להראות את הניגוד השורר במצבים מסוימים בחיים שלי. משפט פלילי הוא אחד מהם, ובו הניגוד הזה משתקף בעוצמה גדולה יותר: הפער שבין בין האתיקה לציניות. אחד המבקרים באיטליה אפיין את הגיבור של הרומן כ'גיבור מוסרי בעל כורחו'. זוהי הגדרה שאני אוהב מאוד".

     

    קרופיליו, יליד 1961, כתב עד כה שבעה ספרים. ב-2005 הוא זכה בפרס Premio Bancarella, המקביל האיטלקי ל-Booker הבריטי, עבור ספרו "Il passato e una terra straniera". "עד בעל כורחו" הפך במהרה לרב-מכר ואף עובד לסדרת טלוויזיה מצליחה. הוא טוען כי "ההצלחה הגדולה אצל הביקורת והקהל גרמו לי, כמובן, סיפוק גדול, אך עיקר חשיבותה נעוץ בכך שהעניקה לי התמריץ להמשיך ולכתוב במהירות ספרים נוספים".

     

    ד"ש מריימונד קארבר

    בספריו האחרים שילב אלמנטים של מתח ודרמה משפטית עם התבוננות נוקבת על סביבתו, בלשון רזה, תמציתית וחריפה, בדומה לאחד הסופרים האהובים עליו, ריימונד קארבר. "ליצירותיו של קארבר היתה השפעה ברורה עליי, שנוגעת לחשיבות יכולת הצמצום בכתיבה". עוד הוא מוסיף כי "אני אוהב סופרים רבים. אחדים מהם ידועים ביותר ואילו אחרים כמעט אלמונים. אנקוב רק בשמות אחדים: סימנון, סטיינבק, קאלווינו, דורנמאט, פירנדלו ולאונרדו שאשא. לבטח ספגתי השפעות רבות. הרי אנחנו לא כותבים ספרים בלי להיות מושפע מאחרים, אלו שכתבו לפנינו".

     

    המעבר לכתיבה התרחש קצת לפני שמלאו לו ארבעים, כאשר גם הוא עצמו חווה משבר והיה עליו לבצע החלטות משמעותיות בנוגע להווה ולעתידו. "תמיד חלמתי לכתוב ספרים", הוא מסביר. "במשך שנים רבות ניסיתי לעשות זאת ללא הצלחה גדולה. איני אומר את המשפטים הבאים סתם כך לשם המליצה: לדעתי יש בחיים הזמן הנכון לעשות כל דבר ודבר. כשהגיע הזמן הנכון בשבילי, פשוט עשיתי את זה, עם 'עד בעל כורחו' זה הצליח".

     

    כיצד אתה מתחיל את העבודה על ספר חדש?

     

    "אני לא מסוגל לכתוב כשאני סגור במקום מסוים. אם אקלע למצב כזה, אצא מדעתי

    אחרי ימים אחדים. אני אוהב לכתוב בלי להתבודד, ואני אפילו מודע לזה שאני כותב טוב יותר, כשבחדר יש אנשים נוספים או אפילו במקומות הומים. הרבה מהעמודים שכתבתי בחיי נכתבו באולמות המתנה של שדות תעופה או ברכבות. בכל מה שנוגע לטכניקת הכתיבה: אני מנסה, בראש ובראשונה, להבין מיהו הגיבור של הספר שאני עומד לכתוב, ואז מניח לעלילה להתפתח סביב דמותו".

     

    ניתן לזהות ברומן עמדה נוקבת לגבי גזענות ויחס לזר ולמהגר בחברה האיטלקית.

     

    "אני לא בטוח שהספר שלי מתאר את יחסה של החברה האיטלקית לזרים", הוא מבאר, "להוציא כמה מקרים שליליים יוצאי דופן, החברה האיטלקית היא סובלנית למדי ביחס לזרים שחיים בקרבה. מה שבעיקר רציתי לעשות, באמצעות העיסוק בגזענות החבויה של אחדות מהדמויות ברומן הזה, הוא לעורר את הקוראים לחשוב על הכוח שיש לדעות קדומות מסוימות, וכיצד הן משפיעות על חייהם של אנשים אחרים ועל חירותם".

     

    סייע בתרגום הכתבה: אלון אלטרס.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Costantino Caraamaqno carofiqlio
    ג'נריקו קרופיליו. הרלן קובן של האיטלקים?
    צילום: Costantino Caraamaqno carofiqlio
    לאתר ההטבות
    מומלצים