שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      בעל עסק, מייבא מוצרים מחו"ל? היזהר מזיופים
      יבוא מוצרים מחו"ל טומן בחובו סיכון לזיופים כשהאחריות מוטלת על כתפיו של היבואן. כך תימנעו מאי נעימות וקנס כבד

      בעלי עסקים רבים מייבאים לישראל מוצרים לצורך מכירתם בארץ, כגון מוצרי הלבשה, הנעלה, שעונים, תכשיטים, מוצרים ספורטיביים, צעצועים ועוד.

       

      עוד על מיזמים ובתי עסק - בערוץ "עסקים קטנים "

       

      אחת הסוגיות שעל היבואן לתת את דעתו עליהן הינה סוגיית סימני המסחר. במדינת ישראל, כמו במדינות נוספות בעולם, רשומים סימני מסחר רבים, המקנים הגנה לבעלי הסימן כנגד יבוא שאינו מורשה הנושא את הסימן, כלומר, יבוא של סחורה מזויפת, שיוצרה שלא ברשותו של בעל הסימן.

       

      תכליתם של סימני המסחר היא להגן על זכויותיהם הבלעדיות של יצרני מותגים שונים לעשות שימוש במותג המזהה את המוצר.

       

      בדרך כלל, לכל מותג קיים בישראל יבואן בלעדי אחד. בעלי עסקים קטנים מחפשים לעיתים פתרונות ליבוא מוצרים מקוריים ביבוא מקביל (כלומר לא ישירות מן היצרן), דבר אשר מיטיב עם הצרכנים, משום שהוא פותח את המותג לתחרות ומביא לירידת מחירים.

       

      הסכנות האורבות ליבואן המתחיל

      כאשר בעל עסק קטן מייבא לישראל מוצרים אשר עליהם קיים סימן מסחר, או מוצרים הנושאים סימן הדומה לסימן מסחר רשום, עומד בעל העסק בפני מספר סכנות:

       

      האחת, שרשות המכס תתפוס את המשלוח ולא תסכים לשחררו, עד אשר תתקבל עמדת בעל סימן המסחר, האם מדובר בסחורה מזויפת המפרה את זכויותיו, אם לאו.

       

      השנייה, שבעל סימן המסחר או נציגו בישראל יגיש תביעה נגד בעל העסק הקטן, היבואן, בסכומים של עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים, אף אם המוצרים המזויפים לא נכנסו לישראל והם מעוכבים במכס.

       

      בעניין זה ניתן לציין כי חוק עוולות מסחריות מאפשר, בסעיף 13, פיצויים של עד 100,000 שקל לכל הפרה, גם ללא הוכחת נזק, ותובעים רבים נוטים לעשות שימוש בסעיף זה בתביעתם.

       

      בעל עסק קטן יכול לטעון כמובן שמדובר במוצרים מקוריים ולא מזויפים, שיובאו ביבוא מקביל, אך אם בעל המותג או היבואן הרשמי, אשר הם בעלי המומחיות לעניין, יטענו להיפך, יעמוד בעל העסק הקטן בפני משוכה לא קלה, ויהיה עליו להוכיח את שרשרת רכישת המוצר כולה.

       

      לעיתים, בעל עסק קטן נאלץ להתפשר בתביעה שכזו, משום שעלויות התדיינות בבית משפט במשך שנים רבות עשויות להרתיע מניהול המשפט, וזאת משום שבדרך כלל, לבעל סימן המסחר יש אמצעים רבים והוא אינו חושש מהשלכות ההליך.

       

      התופעה של ייצור מוצרים מזויפים, כלומר, כאלו הנושאים סימן מסחר ללא רשותו של בעל הסימן, היא נפוצה בעיקר ממדינות המזרח הרחוק, ולכן על בעלי עסקים קטנים להיות ערים לכך.

       

      "אבל לא ידעתי"

      אם כבר הוגשה התביעה, פתח מילוט אפשרי לבעל העסק הקטן הוא לטעון ליבוא מפר בתום לב, כלומר, כי הסחורה המזויפת מקורה בטעות של הספק בחו"ל שהכניס למשלוח סחורה שלא הוזמנה. כמובן, שבתי המשפט לא יקבלו טענה כזו בעלמא מבלי לבחון האם היא נתמכת בראיות, ולכן, מומלץ להציג את מסמכי ההזמנה, אשר יוכיחו כי אותה סחורה לא הוזמנה, וניתן אולי לדרוש גם מכתב התנצלות מהספק, אף שמשקלה של ראייה כזו אינו רב.

       

      כך למשל פסק לאחרונה בית המשפט המחוזי בנצרת כי על רשת הסופרמרקטים ביג זול ישראל (1997) בע"מ, לשלם לקבוצת הכדורגל הבריטית מנצ'סטר יונייטד פיצויים בסך של 22,000 שקל וזאת עקב יבוא משלוח של כ-2,000 מוצרים מזוייפים, אשר כלל בתוכו כ-120 כדורי רגל ועוד כ-1,800 גרביים, אשר נושאים סימני מסחר הדומים עד כדי הטעייה לסימני המסחר של מנצ'סטר יונייטד.

       

      המשלוח המפר נתפס על ידי רשויות המכס בחיפה והן ידעו את היבואנית הרשמית של מוצרי מנצ'סטר יונייטד בישראל, חברת וואי. פי. אל - ידיעות הוצאה לאור וזכיינות בע"מ.

       

      הנתבעים טענו להגנתם כי המוצרים המפרים יובאו על ידם לישראל בתום לב וכי הם שורבבו להזמנה בלא ידיעתם על ידי הספק הסיני, במקום מוצרים אחרים אשר הוזמנו על ידם ולא סופקו.

      לאחר שבית המשפט בחן את טענות הצדדים, נפסק כי על ביג זול לשלם למנצ'סטר יונייטד ולוואי.פי.אל פיצויים בסך 22,000 שקל, כאשר סכום התביעה המקורי עמד על 75,000 שקל. יצוין, כי בטרם מתן פסק הדין , ספגה ביג זול את עלויות האחסנה וההשמדה של המוצרים המפרים, בסך של 8,352 שקל, ולכן בית המשפט לא התרשם מטענת היבוא בתום לב.

       

      שאלת תום הלב ביבוא מוצרים מזויפים, היא שאלה עובדתית שמוכרעת בנסיבות כל מקרה לגופו.

      בניגוד לתביעת מנצ'סטר יונייטד, הנה דוגמא למקרה שבו התקבלה טענת תום הלב.

       

      מדובר במשלוח, אשר יובא לישראל על ידי חברת בלונים ושעשועים בע"מ וכלל בתוכו סחורה מפירה של שלל מותגים כגון: לואי ויטון, רולקס, קרטייה ואחרים. גם משלוח זה נתפס על ידי המכס, עקב היותו משלוח המכיל סחורה מפרה וגם במקרה זה הוגשו תביעות כנגד חברת בלונים ושעשועים בע"מ וכנגד בעליה, עקב יבוא הסחורה המפרה.

       

      בית המשפט קיבל את טענתם של בעליה של רשת בלונים ושעשועים, כי הסחורה המפרה שורבבה למשלוח על ידי הספק הסיני בלא ידיעתם ולכן דחה את התביעות כנגדם לחלוטין, ולא חייב אותם בפיצוי כספי לבעל הזכות (אך הסחורה הושמדה).

       

      בית המשפט השתכנע שהיבוא המפר היה בתום לב, משום שהיבואן עסק בצעצועים ומשחקים לילדים, בעוד המוצרים המזויפים היו שלא מתחום עיסוקו הקבוע. על גבי המוצרים המזויפים או על גבי אריזתם לא הופיע שמו של היבואן. לכן, במקרים אלה הצליח היבואן להוכיח את היעדר הקשר בינו לבין הסחורה המזויפת.

       

      מספר עצות זהב ליבואן המתחיל

      הכר את הספק - לאור מגמת אי-האחידות בפסיקה, מומלץ לבעלי עסקים קטנים המבקשים לייבא מוצרים לישראל לנהוג במשנה זהירות ולוודא היטב מה הם מייבאים ולא פחות חשוב מכך, ממי הם מייבאים.

       

      יבוא של מוצרים מזויפים לישראל, אפילו בטעות, עלול להעמיד את היבואן הישראלי בפני תביעות משפטיות, אשר תוצאותיהן עלולות להיות הרות אסון מבחינתו, זאת, משום שגם אם היבואן הינו תם לב ולא הזמין את המוצרים המזויפים, לא תמיד יוכל הוא להוכיח זאת לשביעות רצונו של בית המשפט.

       

      גם אם בעל העסק יטען שלא ידע, וכי מקור הסחורה המזויפת הוא בטעות של הספק, הרי שאין אפשרות פרקטית להגיש תביעה נגד הספק הזר במקום מושבו בחו"ל בגין אותה טעות, בעיקר משום שעלויות הגשת תביעה בחו"ל הן גבוהות מאד ולא תמיד מצדיקות את ניהול ההליך.

       

      שקול יבוא מקביל- לכן, מומלץ לבעלי עסקים קטנים לנסות ולאתר מקורות רכישה של מוצרים מקוריים ולייבאם ביבוא מקביל.

       

      אם הדבר אינו אפשרי, על בעלי העסקים הקטנים לוודא עם הספק בחו"ל, גם באמצעות של צילום המוצרים או בדיקה מקדימה שלהם, כי לא מתנוסס עליהם סימן מסחר כלשהו, על מנת למנוע הפתעות עם הגעת המשלוח לארץ.

       

      אם מדובר בביגוד, אם על הבגדים נמצא סימן מסחר, מומלץ לבעל העסק להתייעץ מומחה המתמצא בתחום לגבי דמיון בין סימן מסחר זה, לסימני מסחר הרשומים בישראל.

       

      הסכם עם הספק - בעלי עסקים קטנים יכולים גם לדרוש, במסגרת ההסכם מול הספק הזר, הוספת סעיף לפיו אם תישלח סחורה שאינה תואמת במדויק את ההזמנה, והדבר יביא לתפיסת המשלוח על ידי המכס, יפצה הספק הזר את בעל העסק הקטן בסכום מסוים.

       

      הכותבים הינם עו"ד ממשרד גיל נדל המתמחה בדיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים