חשופים במדבר: סיור במתקני הכליאה למסתננים
בימים אלה מורחבים מתקני המעצר המיועדים לאלפי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט אפריקנים. שם מחכים להם אוהלים פרוצים, מבנים צפופים, מחסור בשירותי בריאות וניתוק כמעט בלתי מוגבל בזמן מקרוביהם. ארגוני זכויות אדם יצאו לסיור מקדים. צפו
אם אכן ייעצרו אלפי המסתננים ומבקשי המקלט האפריקנים בישראל - גברים, נשים וילדים - ויישלחו למתקני המעצר המורחבים שבונה המדינה, זה מה שמחכה להם: אוהלים חשופים לפגעי מזג האוויר במדבר, מבני בטון צפופים, מחסור בשירותי רפואה וסעד סוציאלי או נפשי, ללא תעסוקה או אפשרות לחינוך, בלי פרטיות, בלי אפשרות לתקשר עם קרוביהם או העולם בחוץ ובלי כל פעילות פנאי. לטענת פעילי זכויות אדם שמלווים את האוכלוסייה הזאת בישראל, אותם אלפים ינותקו מהסביבה החיצונית ויהפכו "נעלמים".
- בחירות 2013 - כל הדיווחים בחדשות ynet
- בחירות בארה"ב 2012
- לכל הכתבות של CNN ו-ynet
מאז יוני האחרון, שבו החלה אכיפת החוק למניעת הסתננות, נכלאו מאות ספורות של מסתננים ומבקשי מקלט במספר בתי
כלא בארץ. עוד כמה מאות בלבד צפויים להיכלא בשבועות הקרובים. זאת בניגוד לדבריו של שר הפנים, אלי ישי, שטען שבכוונתו להביא למעצרם של 15 אלף מסתננים, אבל פרקליטות המדינה חשפה שלמרות הצהרותיו הלוחמניות, המדינה כלל לא קיבלה החלטה בעניין.
כך או אחרת, בארגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים) מבקשים להקדים תרופה למכה, ויחד עם מוקד הסיוע לעובדים זרים וארגון אמנסטי אינטרנשיונל הם ערכו סיור מאורגן במתקני הכליאה הקיימים והעתידיים בדרום הארץ. ועל פי הפעילים, כאמור, המצב בהם עגום למדי.
על פי הערכת מוקד הסיוע לעובדים זרים, כיום כלואים כ-2,000 מבקשי מקלט במתקן הכליאה סהרונים, כ-800 במתקן קציעות וכ-500 בכלא גבעון. בהתאם לתוכנית ממשלתית, כל המתקנים הללו גדלו בזמן האחרון: מתקן סהרונים יכול לקלוט כ-3,000 איש וקציעות הורחב ויכול להכיל 2,400 איש. במקביל נמצאים בבנייה שני מתקנים חדשים: "שדות" (שבו יהיו בין 1,000 ל-3,000 מקומות) ו"נחל רביב" (שבו יהיו בין 1,000 ל-2,000 מקומות).
הסיור שערכו ארגוני זכויות האדם הסתיים בפנימיית הנוער בניצנה, שבה שוהים 47 נערים בני 17-14 שהגיעו מאריתריאה וסודן ללא הורים או משפחות. נערים אלה לומדים בעברית והמצטיינים בהם משתלבים בבית ספר ישראלי רגיל. זו הייתה הנקודה האופטימית היחידה בסיור כולו.
החוק למניעת הסתננות
יחד עם בניית הגדר בין גבול ישראל למצרים, בינואר 2012 אישרה הכנסת תיקונים ב"חוק למניעת הסתננות", ואלה נכנסו לתוקף ביוני האחרון. התיקונים מאפשרים מעצר אוטומטי של מי שנכנס לישראל באופן בלתי מוסדר. החוק מתיר להחזיק אותם במעצר ללא הגשת כתב אישום או משפט לתקופה של שלוש שנים או יותר.
מטרת החוק היא הרתעה של מסתננים, פליטים ומבקשי מקלט מלבוא לישראל באמצעות ענישה גורפת. הצעת החוק מגדירה "מסתנן" כל מי שנכנס לישראל שלא במעבר גבול, והיא לא מבחינה בין מסתננים ביטחוניים, פליטים, מבקשי מקלט ומהגרי עבודה. בין השאר קובע החוק שמבקשי מקלט וילדיהם יושמו במעצר לתקופה של מינימום שלוש שנים (ולא של 60 ימים, כפי שקובע חוק הכניסה לישראל), ובמקרים מסוימים לתקופה בלתי מוגבלת.
גם ארגוני זכויות האדם מסכימים שמדיניות של גבולות פתוחים מעודדת מסתננים ומהגרי עבודה להגיע לישראל, אבל לטענתם קיימות דרכים הומניות יותר לטפל בנושא. על פי הפעילים, הפתרון נעוץ ראשית בבדיקת בקשות המקלט - כפי שמבצעות רוב מדינות העולם המערבי. כל זאת בעוד בזמן הבדיקה יש להבטיח את זכויותיהם החברתיות והכלכליות של המבקשים. למשל, בהיותם חסרי מעמד, משרד הבריאות רשאי להעניק למבקשי המקלט שירותים מכוח חוק הבריאות הממלכתי. בנוסף, הפיתרון צריך להכיל אישור עבודה על מנת להוציא את מבקשי המקלט מהעוני והמצוקה שבהם הם שרויים ולאפשר להם נגישות לשירותי בריאות, רווחה וחינוך.
"בכליאתם של אלפי חפים מפשע בתנאים קשים ביותר במתקני הכליאה במדבר, אין בכדי לתרום או לסייע לישראל להתמודד עם סוגיית מבקשי המקלט", סיכמו מארגני הסיור. "בעת שממשלת ישראל כולאת אלפים, נותרים מרבית מבקשי המקלט בערי ישראל ללא מעמד, ללא אישורי עבודה, ללא זכויות בסיסיות. בכך מדיניות הממשלה הנוכחית לא רק שפוגעת בהם ובזכויות האדם הבסיסיות שלהם, היא פוגעת גם באוכלוסייה שבקרבה הם חיים.
"על ממשלת ישראל לחדול ממדיניות שכל תכליתה היא למרר את חיי מבקשי המקלט ובמקומה להסדיר את מעמדם ולדאוג לשילובם באופן שייטיב איתם ועם החברה הישראלית, בהתאם למחויבויותיה הבינלאומיות".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
