שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הרכבת ליד הבית - איך מפסיקים את הרעש?
    רעש יכול לפגוע באיכות החיים, החל מילדים מרעישים בגן הסמוך ועד לרעש מחריש אוזניים של כריית מנהרות. למי אפשר לפנות ובאיזה מקרים נקבע כי האינטרס הציבורי גובר על זה של הנפגעים? כך תתמודדו עם מפגעי רעש - חלק ב

    בכתבה הקודמת הבנו מה הנזקים הפוטנציאליים של הרעש ומה קובע החוק בנושא. הפעם נבדוק מה ניתן לעשות במקרה של רעש בסביבתכם ונבחן מה קבע בית המשפט במקרים שהגיעו לפתחו.

     

    מדריכים נוספים בערוץ כלכלה ירוקה :

     

    בשלב הראשון, זכותכם לבקש בנימוס מהמרעיש שיפסיק את הרעש. עדיף לשוחח ולנסות להגיע להבנה לפני פנייה לרשויות. אך כשאין ברירה, ומטרד הרעש נמשך, ניתן לפנות לרשימה ארוכה של גורמים, בהתאם לסוג המטרד:

     

    רשות מקומית - הגוף העיקרי והמיידי אליו ניתן לפנות בבקשה לטפל במטרד (מוקד 106). בנוסף

    ניתן לפנות לאיגודי הערים והיחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות בבקשה למדידת רעש.

     

    מוקד המשרד להגנת הסביבה - בתלונות שהופנו לרשויות המקומיות ולא טופלו, ניתן לפנות למוקד הסביבה במשרד להגנת הסביבה (מוקד *6911). המשרד גם מוסמך להוציא צווים מנהליים נגד מפגעים מסויימים, כמו מפעלים.

     

    משטרה - ניתן להגיש תלונה במשטרה על קיומו של מפגע רעש המהווה עבירה פלילית על החוק ( מוקד 100).

     

    בית המשפט - במידה שפנייתכם לא טופלה, ניתן לפנות לבית משפט השלום או לבית המשפט לעניינים מקומיים בתביעה להפסקת מטרד הרעש.

     

    המפקח על הבתים המשותפים - כאשר מדובר במטרד רעש הנובע ממערכת קירור או איוורור של שכן בבית משותף, קיים הליך מיוחד המאפשר לפנות למפקח על הבתים המשותפים.

     

    מוסדות התכנון - במידה שמדובר בתכנית חדשה הצפויה לגרום למטרדי רעש, יש להגיש התנגדות למוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.

     

    תביעת פיצויים - אם אושרה תכנית הצפויה לגרום לרעש, באפשרות האזרח להגיש תביעת פיצויים במסגרת סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.

     

    מה קובע בית המשפט?

    מטרדי רעש משכנים - פסיקות רבות נכתבו על רעש כמטרד וקבעו את זכותו של הפרט כי עוצמות הרעש בביתו לא יעלו על הקבוע בחוק. כך למשל, היה מקרה שתובעים טענו כי לאחר שעברו לביתם החדש, גילו להפתעתם ולדאבונם, כי שכנם מנגן על מערכת תופים בעוצמה רבה ביותר במשך שעות רבות במהלך היום (בממוצע 3 שעות ביום).

     

    בית משפט השלום ברחובות קבע במקרה זה, כי הנתבעים ביצעו כלפי התובעים עוולת מטרד, בשל תיפוף במערכת תופים שגרמה לרעש בעוצמות החורגות מהעוצמות המותרות על פי התקנות והפריעו לתובעים לנהל את חייהם באופן תקין וסביר. ביהמ"ש נתן צו מניעה קבוע האוסר להפעיל או לנגן על מערכת התופים בבית הנדון.

     

    רעש מגני ילדים - דוגמה נוספת למטרד המוגדר כמטרד ליחיד מרעש, היא רעש מגן ילדים. כך למשל, בתביעה שהגיעה לבית משפט השלום בתל אביב עקב רעש מגן ילדים בבית מגורים פרטי הסמוך לבתי מגורים - נקבע כי אם הוכח שעוצמת הרעש עולה על זו המותרת בתקנות, הוא עלול לגרום הפרעה לאדם המצוי בקרבת מקום - כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

     

    על פי הפסיקה, הדבר נכון גם אם הרעש הוא בטווח הדציבלים המותר על פי התקנות. במקרה זה, באפשרותו של הנפגע לנסות ולשכנע את בית המשפט בראיות כי הוא נפגע מרעש חזק או בלתי סביר.

     

    במקרה זה נקבע  כי הרעש שנבע מהגן והגיע לביתם של התובעים, עמד בניגוד לקבוע בתקנות שהותקנו מכח חוק למניעת מפגעים. משכך, קמה חזקה כי מדובר ברעש בלתי סביר ובמטרד ליחיד.

      

    רעש מכרייה וחציבה - תושבי היישוב מבשרת ציון עתרו לבית המשפט נגד החלטה הנוגעת לאופן כרייתה של המנהרה במקטע המסילה מנתב"ג לירושלים בתוואי שער הגיא, הסמוך למועצה המקומית. מוסדות התכנון קבעו כי הכרייה תתבצע באופן משולב, כך ש-25% ממנה יתבצע בכיוון ההפוך, בשיטת "קידוחי פיצוץ" והשאר בשיטה חדישה יותר.

     

    העותרים טענו כי שיטה זה מלווה במטרדי רעש ואבק רבים יותר ודרשו שכל הכרייה תהיה בשיטה החדישה. במקרה זה, בית המשפט לא מצא להתערב בהחלטות שהתקבלו, זאת על אף ההבנה למצוקת העותרים ולפגיעתם מן המטרדים הנלווים לעבודת הכרייה.

     

    בהחלטתו ציין בית המשפט כי אין חולק בדבר פגיעתם של העותרים ובדבר מטרדי הרעש והאבק הזמניים הנלווים לפרוייקט הכרייה. עם זאת נקבע, האינטרס הציבורי בביצוע הכרייה בשיטה המשולבת, הנגזר מן ההשלכות הסביבתיות של הפרוייקט והשלכות אופן הכרייה על לוח הזמנים לסיום הפרוייקט – עולה על האינטרס של העותרים.

     

    רעש מרכבות - לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה לאחרונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רכבת ישראל בטענה שלא עמדה בהתחייבויותיה לאורך שנים מול התושבים הגרים בסמוך לפסי הרכבת.

     

    בבקשה נטען כי הרעש העולה מהרכבות החולפות בתדירות גבוהה בסמיכות גבוהה לבתים, חורג מהקריטריונים לרעש סביר מרכבת אשר נקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה. למעשה, זו הפעם הראשונה בה הוגשה תביעה ייצוגית בסדר גודל שכזה לעניין מטרד רעש מרכבות וכעת ממתינים לראות מה יעלה בגורלה.

     

    רעש ממטוסים - עם אישורה של תוכנית המתאר הארצית לנתב"ג והרחבת שדה התעופה, הוגשו תביעות רבות לבית המשפט בבקשה לפיצויים מכוח ס' 197 לחוק התכנון והבנייה, בשל עלייה במטרד רעש מטוסים. בפסק הדין הגוש בעניינן נקבע, כי הגיעה העת להכיר בזכות אדם לחיות בסביבה ראויה.

     

    על פי פסק הדין, לאור העובדה שהיה צורך להרחיב את נמל התעופה, ולאור העובדה שכלל תושבי המדינה ומיליוני התיירים הפוקדים אותה נהנים ממנו, הוטל נטל סביבתי על היישובים הסמוכים לנמל התעופה.

     

    עוד נקבע, כי לאור זאת, אין להוסיף ולהטיל גם את הנטל הכלכלי על היישובים הסמוכים לבדם. עוד קבע ביהמ"ש, כי מאחר שמטרד רעש מהווה פגיעה עקיפה במקרקעין - יש להעניק זכות לפיצוי בגין מטרד שנוצר עקב תכנית מכוח סעיף 197 ואין די בזכות התביעה הניתנת לנפגע המטרד במסגרת דיני המטרדים.

     

    הכותבת עומדת בראש מחלקת דיני איכות סביבה ותכנון סביבתי במשרד עורכת הדין ענת בירן. כמו כן, עו"ד בן שוהם כיהנה כראש מחלקת התכנון במשרד להגנת הסביבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים