מסינדרלה ללכלוכית
קרית־שמונה מודל 2011/12: מאמן עם שיטה, שחקנים מגובשים, הרכב קבוע, הגנת ברזל ואליפות סנסציונית. קרית־שמונה מודל 2012/13: מאמנים עוזבים ובאים, שחקנים ממורמרים, הרכב מתחלף, הגנה מחוררת והסתבכות בתחתית. כך התקלקל הפרויקט של איזי שרצקי
לפני קצת פחות משנה כוון זרקור הספורט הישראלי צפונה. לראשונה בתולדות הכדורגל שלנו התקיים משחק עונה בקריית־שמונה, והיציעים במשחק מול הפועל ת"א, המוליכה הגאה, היו מלאים. בדקה ה־78 ברק בדש שם את הראש במקום הנכון. קריית־שמונה ניצחה, עלתה למקום הראשון, ולא עזבה אותו עד שקיבלה את הצלחת. לפני שלושה ימים הפועל הגיעה שוב לצפון. התקשורת לא רדפה אחריה, היציעים לא היו מלאים. הקסם של קרית־שמונה פשוט נעלם.
אל תחמיצו את התקצירים ב-ynet ספורט:
- הפועל ניצחה, מכבי הפסידה, בית"ר חזק בצמרת וחיפה מאכזבת / תקצירי ליגת העל
- החמישיות של סיטי וארסנל: תקצירי הליגה האנגלית
- קטש כמעט הפתיע את הצהובים, י-ם מתאוששת ונתניה כבר לא מושלמת / תקצירי ליגת הכדורסל
- ומכבי ת"א כבר לא מושלמת באירופה / תקצירי היורוליג
רובנו ידענו שזה יקרה. שעונה כמו שעברה על קרית־שמונה היא חתיכת היסטוריה קשה לשחזור. אבל רבים, כולל אנשי מפתח בקבוצה עצמה, האמינו שגם אם ההישג לא ישוחזר, הקבוצה תישאר בצמרת. תיאבק שוב על התואר. הרי רק אחדים עזבו ואחרים, עם שם מצוין, הצטרפו. הקבוצה התחזקה והתקציב גדל, לפי הערכות, בכ־40 אחוזים. בפועל, אחרי עוד תיקו משעמם מול הפועל ר"ג והפסד להפועל ת"א, קריית־שמונה רק במקום השמיני, בחלק התחתון של הטבלה, רחוקה רק חמש נקודות מהקו האדום.
ההישג של קריית־שמונה בעונה שעברה היה נדיר, אבל גם מה שעובר עליה השנה לא קורה כל יום. אלופה, בדרך כלל, ממשיכה לרוץ בצמרת גם בחודשים שאחרי החגיגות. מבין 52 הליגות האירופיות יש רק קבוצה אחת, מונפלייה הצרפתית, שמצבה גרוע מזה של האלופה הישראלית (ראו טבלה). כמעט כל האלופות האחרות נאבקות בצמרת, אבל מי שהייתה הבייבי של הכדורגל הישראלי עד לא מזמן היא כבר לא כזו. השעון הראה חצות וסינדרלה הפכה ללכלוכית, או לפחות לעוד קבוצה בינונית, ואולי יש לומר ישראלית טיפוסית.
גרזיצ'יץ' מנסה לעצור את תמוז בשבת. קריית שמונה הפכה ל"עוד קבוצה"(צילום: אפי שריר)
למה טיפוסית? הדוגמאות רבות. המאמן המצליח רן בן־שמעון נשלח לחו"ל, גילי לנדאו הלך הביתה מהר, דיבורים על עייפות, דיבורים על הדלפות, בלגן בחדר ההלבשה. ברק בכר, שקיבל את המושכות כמאמן ראשי לאחר המחזור החמישי, הוא חסר ניסיון כמאמן, והאמת, חסר ניסיון בכל תפקיד מקצועי. בכר פרש ממשחק רק בקיץ 2011 והעביר עונה אחת בלבד כעוזרו של בן־שמעון. לקבוצה בתקופה לא טובה קשה להתאושש עם מאמן טירון, בוודאי כזה שצעיר מבלם הקבוצה סלאח חסארמה בחמש שנים.
בעל הבית
ויש גם שחקנים ממורמרים. זה בא לידי ביטוי על המגרש וגורם לירידה הגדולה. "יש פה שחקנים עם בטן מלאה", אמר לנו אתמול שחקן מוביל, "כעס על דרכי ההתנהלות. לא מבינים למה זה משחק וההוא לא. שחקנים מאוד מאוכזבים מדרך ההתנהלות כלפיהם. בקבוצה שלנו מתעסקים בשטויות. אנחנו מאוכזבים מאוד, לא רואים איך יוצאים מזה. מעדיפים שחקנים בלי קשר ליכולת".
שרצקי. מתערב או לא בתחום המקצועי? (איור: אופיר בגון )
שחקנים ששוחחנו איתם מדברים גם הם על אי־צדק בקביעת ההרכב, שנובע, לדעת מספר לא קטן של אנשים, מהתערבותו של איזי שרצקי בתחום שצריך להיות שמור למאמן. לפי אותם שחקנים, בכר חייב לציית להוראותיו המקצועיות של הבוס כדי לשמור על מקומו. שחקנים אחרים מתייחסים לחשש לדבר עם התקשורת אחרי ששני מאמנים קודמים, בן־שמעון ולנדאו, וכן השוער המחליף אייל וקראט (שתובע את הקבוצה), הועזבו בגלל טענות להדלפות. "אני לא משחק קודם כל כי איזי קובע", מתלונן שחקן בכיר.
למה לא שאלת למה הפסקת לשחק?
"כי אני אתחיל לשמוע סיפורים. מילא אם היינו מנצחים, הייתי סותם את הפה. ניצחנו בטעות את עכו ואנשים חשבו שאנחנו אימפריה. על הנייר הקבוצה לא נחלשה, אבל זה הכל על הנייר. תגיד, אם אתה היית מאמן והיית מביא תוצאות כאלה הוא (שרצקי) לא היה שולח אותך הביתה? המאמן נשאר כי הוא עושה מה שאיזי אומר. הוא לא מבין שאם חס וחלילה נפסיד עוד שני משחקים אנחנו קבוצת תחתית, וזה כבר סיפור אחר. הוא מסתכל למעלה, אני מסתכל למטה".
בן שמעון. המאמן המצליח לא נשאר אחרי האליפות ההסטורית (צילום: סטיוס סטיו)
אבל לא כל השחקנים מסכימים שהבעלים נוגע בנושא שהוא בחזקת טאבו. "הדרך של איזי תמיד הייתה ככה, והיא גם הובילה את הקבוצה לאליפות", מסביר אחד השחקנים הבולטים בעונה שעברה, "איזי לא משתנה וזה לגיטימי. הוא גם מאוכזב כי הוא אוהב את המועדון ומשקיע בו המון".
שחקנים מספרים שהוא מתערב מקצועית.
"בסדר, זה חשוב לו והוא רוצה שנצליח. אם המאמן לא יכול להגיד לו 'לא' אז מקומו של המאמן לא להיות שם. זו הקבוצה של איזי, הוא שם את הכסף ויש לו סמכות לקבל החלטות".
לנדאו. פרידה תמוהה משהו (צילום: EPA)
עשרה משחקים, תשעה הרכבים
העונה דווקא התחילה טוב עבור קריית־שמונה, אבל זו הייתה אשליה אופטית.הצפון הגועש
שרצקי: "דברים ביני לבין גילי לא עבדו". צפו
שמעון אלבז
הבעלים של עירוני ק"ש שוחח עם השחקנים לאחר ההחלטה להיפרד מגילי לנדאו: "אין לי דבר רע להגיד עליו". ברק בכר: "הופתעתי מהחדשות, אבל הן לא אמורות להשפיע. החבר'ה כבר הוכיחו שהם יודעים להתעלות". חסארמה: "כל תוצאה חוץ מהפסד - טובה". צפו במסיבת העיתונאים
השינוי לרעה בהגנה נובע גם משינוי שיטת המשחק, אבל כמובן שלירידה המשמעותית ביכולת השחקנים יש את מרב המניות. דני עמוס, שנבחר לשחקן העונה רק לפי חצי שנה, רושם הרבה פחות הצלות מבריקות. אלעד גבאי ושיר צדק, שזומנו לנבחרת בעקבות יכולתם, נראים מעט אבודים לעומת הביטחון שסבב אותם ממש לא מזמן.
סגל השחקנים ספג כמה מכות – דויד סולארי נפצע, ברק בדש ואיתן טיבי עזבו, וויליאם נג'ובו שוחרר. אבל מהצד השני הגיעו זרים מצוינים כמו רוני פורוקרה, לאסלו לנצ'ה ודרקו טאסבסקי. גם איינבינדר, איציק כהן וסנטיהו סולליך, שלושתם שחקנים ישראלים מוכשרים, הצטרפו. והעסק לא דופק. ההצלחה של קריית־שמונה בעונה שעברה הייתה מבוססת על האווירה הטובה בקבוצה ועל שיטת משחק מנצחת ומותאמת לשחקנים. בלעדיה האליפות לא הייתה מושגת. והנה, בתחילת העונה הגיעו סולליך ופורוקרה, שחקני כנף שאינם מתאימים לשיטה. נעשו ניסויים והעסק התפרק.
בכר. מי קובע בצד המקצועי בק"ש? (צילום: אפי שריר)
קריית־שמונה שיחקה בעונת האליפות ללא שחקני כנף קלאסיים ועם שלושה חלוצים שיכולים להחליף ביניהם מקומות. כוחה היה ביעילות המערך שלה ובהתאמת השחקנים אליו. סגנון השחקנים החדשים הביא לפירוק המערך הזה. "התחלנו את העונה טוב, אבל דברים לא מסתדרים", אומר שחקן בכיר, "אחרי חמש שנים שהיינו עם אותו מאמן שיחקנו כבר על אוטומט, ולאט־לאט התחיל להשפיע עלינו שהתחלף המאמן. אבל אני לא חושב שזה צריך להיות תירוץ. הציפיות מאיתנו השנה היו מוגזמות. ציפו שנרוץ לאליפות עוד פעם והליגה במקביל התחזקה. לא היינו מוכנים לזה".
שימו לב עד כמה קריית־שמונה לא הייתה מוכנה: בעשרה משחקי ליגה העונה הקבוצה עלתה עם תשעה הרכבים שונים. בשנה שעברה, כאמור, זו הייתה אותה שיטה ובגדול, בכל שבוע אותם השחקנים. לטענת כמה שחקנים, גם העומס של ההשתתפות באירופה לא תרם לבניית הקבוצה מחדש.
קריית שמונה חוגגת אליפות. תמונות שנראות רחוקות מאוד(צילום: ראובן שוורץ)
"מתחילת העונה לא גיבשו פה הרכב", מסכים דודו בטיטו, אחד האוהדים המסורים של הקבוצה, "יש קבוצה טובה, צוות ניהולי הכי טוב בארץ, אבל כל עוד לא יהיה שקט בחדר ההלבשה הקבוצה לא תצליח".
אוהדי קריית־שמונה – ולא שיש כל כך הרבה מהם – חלוקים בדעותיהם. חלקם, כמו בטיטו, לא מאשימים את הצוות המקצועי או הניהולי, אבל אחרים, "שחיים" את העיר, חושבים אחרת. "הכל מתחיל בבעל הבית", אומר רוברט פלר, אוהד שהיה חבר הנהלה בקבוצה לפני ששרצקי רכש אותה, "איזי איש יקר שעשה המון בשביל העיר, אבל השנה עשה טעויות גדולות – בבחירת מאמן, בהתנהלות, בתגובות שלו. לא יכול להיות ששולחים הביתה מאמן שהביא אליפות ולוקחים אחד שירד ליגה. אין דבר כזה בשום מקום בעולם".
אוהדי ק"ש בפתיחת העונה. התרסקות כואבת (צילום: אפי שריר)
האוהד דודו סטרול, ששיחק בעבר במחלקת הנוער, מסכים: "איזי לא נותן שקט למאמן
לא אמרו להם ששקט בצפון
בילבאו דחתה הגעתה, שחקניה יתבצרו במלון
אורי קופר
יריבתה של עירוני ק"ש בליגה האירופית (ה', 20:00) תנחת בישראל רק ברביעי בלילה, לאור החשש מהמצב הביטחוני. הקבוצה לא תתאמן בקריית אליעזר ולא תורשה לעזוב את בית המלון בחיפה עד היציאה למשחק. עשרות מאוהדיה, שרובם נחשבים פרו-פלסטינים, ביטלו את הגעתם
הרבה גיבוש ואהבה היו בקריית־שמונה בעונה שעברה. רבות דובר על ההצלחה המנטלית של בן־שמעון עם השחקנים, ויכול להיות שפגיעה בתחום הזה היא גם אחת הסיבות להידרדרות. מאמן הפועל עכו, שמעון הדרי, שעבד שנים בקבוצה וגם תושב קריית־שמונה, מצביע בדיוק על הנקודה הזאת. "זו בעיה מנטלית ולא מקצועית, כי השחקנים לא השתנו", הוא קובע נחרצות, "לא קשור לסגל השחקנים, לא למאמן, רק משהו מנטלי. הסגל אפילו שודרג. למקומות קטנים שמגיעים להישגים יש בעיה קבועה. הראש של השחקנים משתנה והם מסתכלים מלמעלה. הם נתונים ללחצים שלא היו בנויים להם ולא היו בעבר. פתאום הם נחשבים למשהו, והשחקן הישראלי לא יודע לשכוח ולהתעסק בלעבוד קשה. הוא חי על הרזרבות של העונה שלפני. שחקנים כאלה מסתובבים כמו טווסים ומבקשים לשדרג את החוזים שלהם. זה כבר לא השחקנים שבאו מלוד או מבית־שאן אלא שחקני נבחרת ישראל".
האמת, לפי היכולת שלהם העונה לא בטוח שהשחקנים האלה יישארו בנבחרת לאורך זמן – לפחות לא כולם – והקבוצה בוודאות לא תישאר אלופת המדינה. מאבק נגד ירידת ליגה נראה כרגע הרבה יותר ריאלי.
בקריית־שמונה בחרו שלא להגיב לכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
איזי שרצקי
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
