שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    נשים, דברו בביטחון
    עם ההכרזה על הפסקת אש, חובה לדון גם במחירי המלחמה עבור נשים. ללא שיתופן, לא יושג שקט לאורך זמן

    במציאות שבה הכול משתנה, במציאות הלובשת מדים, אזעקות, ופרשנויות, אף אחת ואף אחד לא נותר ללא פגע. אולם עבור נשים במציאות זו, המחיר שונה, ייחודי, יש שתאמרנה צורב במיוחד. עם שוך הקרבות, היום יותר מתמיד, יש להיות מודאגות ומודאגים מכך שנשים מודרות ונעדרות כמעט באופן מוחלט מתהליכי קבלת ההחלטות ביחס להסדר אפשרי, קביעת המדיניות ביחס להתמודדות תקציבית עם השלכות העימות או מכל פורום אחר לעיצוב המדיניות המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל. ההיעדרות הדרמטית של נשים פרשניות ומומחיות מאמצעי התקשורת עם הישמע "צבע אדום" ראשון במהלך הלחימה, היא רק המחשה לתופעה הזו.

     

    ההשפעות הייחודיות שיש למשברים פוליטיים-צבאיים ולמצבי מלחמה על נשים נחקרו ותועדו פעמים רבות בעבר, בישראל ובמדינות רבות בעולם: מהחמרה באלימות התוך-משפחתית אצל נשים שסובלות מאלימות מצד בן-הזוג (כולל החמרה באלימות כלפי ילדים), דרך הצורך להתמודד ולטפל בחרדות וברגשות הקשים של ילדיהן בתקופות קשות אלה, ועד הפגיעה הכלכלית המשמעותית שנשים סופגות על רקע היותן פגיעות יותר מבחינה תעסוקתית ועניות יותר מלכתחילה.

     

    בחזית בבאר שבע (צילום: AP) (צילום: AP)
    בחזית בבאר שבע(צילום: AP)

    באשקלון (צילום: AP) (צילום: AP)
    באשקלון(צילום: AP)

    ובאשדוד (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
    ובאשדוד(צילום: אבי רוקח)
     

    אלו רק מעט מהדוגמאות שהובילו להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2000. ההחלטה תרגמה חוויות אלה ונוספות לדרישה מכרעת מהמדינות החברות באו"ם לשתף נשים במוקדי ובתהליכי קבלת החלטות, בייחוד בנושאים מדיניים-ביטחוניים - הן ביחס ליציאה למלחמה והן בתהליכי משא ומתן ופתרון עימותים. המטרה הייתה לשים על סדר היום את ההשפעות הייחודיות שיש למצבי לחימה על נשים ולהביא לידי ביטוי את קולן הייחודי, שחשיבותו מתעצמת בתקופת סכסוך.

     

    בחקיקה בישראל בעקבות ההחלטה, נקבע כי חלה חובת ייצוג הולם של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בגופים ציבוריים שתביא לידי ביטוי את הצרכים של כל הקבוצות, תיתן ביטוי לנשים מהדרום, לנשים חרדיות, ערביות, מזרחיות ולעוד קבוצות רבות הקרובות כל כך לטווח האש אך מרוחקות מהשולחן שבו מתקבלות ההחלטות בדבר פתיחת האש והפסקתה. לאורך השנים ניתן למנות הצלחות למאבקים משפטיים של ארגוני הנשים לקידום ייצוג נשים בגופים ציבוריים, אך סקירה של הרכב הכנסת, הקבינט הביטחוני, השלישייה, התשיעייה, המועצה לביטחון לאומי, הרשויות המקומיות וגופים משמעותיים אחרים הקובעים את המדיניות תוכיח כי אנו כה רחוקות ורחוקים מהגשמת עקרון דמוקרטי זה.

     

    הביטחון האנושי הוא הביטחון האמיתי

    הדרת הנשים אינה מתמצה בדחיקתן מהשיח הציבורי ומעיצוב המדיניות, אלא גם בהיעדר נקודות המבט המגדריות ביחס למצב הביטחוני. הגיעה העת לשמוע את קולן הייחודי של נשים הפועלות במערכות הבריאות, הרווחה, הכלכלה וזכויות האדם ולראות גם בהן "ביטחוניסיטיות". עבור רבות ורבים מאיתנו, זהו הביטחון האמיתי, היומיומי, הביטחון האנושי שלנו. הטמעה של ביטחון אנושי תפתח פתח ליצירת נקודות מבט מגוונות, ביקורתיות ומשמעותיות יותר ביחס למציאות הביטחונית, עבור קבוצות רבות באוכלוסייה - נשים וגברים גם יחד. דוגמה מובהקת לכך ניתן ללמוד ממדיניות החוץ של ארצות הברית, לפיה ניטור מקרי אלימות נגד נשים במדינות שונות בעולם יכול לשמש כמערכת התרעה משמעותית המלמדת על סכסוך אלים שעתיד לפרוץ. מדיניות דומה מיושמת בצפון אירלנד, ליבריה, בוסניה, הפיליפינים ובמדינות נוספות, בהן מנהיגות יצרו שיח לשלום מתוך הקושי והכאב של כל הצדדים לסכסוך.


    נשים בעזה המופצצת  (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    נשים בעזה המופצצת (צילום: AFP)

    החולייה החלשה נפגעת (צילום: AP) (צילום: AP)
    החולייה החלשה נפגעת(צילום: AP)

    האבל בעזה  (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    האבל בעזה (צילום: MCT)

     

    הגיעה העת לתת מקום לתקווה ולא רק לפרשנויות של מגננה, בחינת אסטרטגיות לוחמה וטקטיקות פעולה, להכיר בחיוניות ובחשיבות השתתפותן של נשים בתהליכי עיצוב המדיניות וקבלת ההחלטות בכל הרמות. הגיע הזמן להכיר בכך שביטחון לנשים בכל תחומי החיים מהווה תנאי לחברה צודקת, בטוחה ושוויונית לכל אלה החיות וחיים במדינה. הכרה זאת, כך נדמה, נדרשת בימים אלה יותר מתמיד.

     

    על כן יש צורך כיום בתוכנית פעולה כוללת ליישום עקרונות אלה, כפי שנעשה במקומות שונים בעולם. במוקד התוכנית תעמוד הדרישה הברורה שכל גוף ציבורי יהיה מורכב בשיתוף מלא של נשים תוך ההכרה בזכותן להשפיע על עתידן באופן שוויוני ולתרגם את חוויותיהן וצורכיהן למדיניות. כל הסדר מדיני שיושג בהיעדר השפעת נשים וללא מתן מענה לצורכיה הכוללים של האוכלוסייה, הישראלית והפלסטינית כאחד, יהיה בעל סיכויים פחותים להתקיים לאורך זמן.

     

    עו"ד ענת טהון אשכנזי והדס בן אליהו מפרויקט "בלי נשים אין ביטחון" לקידום תוכנית פעולה כוללת ליישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם אשר נוסד על ידי עמותת איתך-מעכי, שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר ואג'נדה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאחר פגיעה בנתיבות
    צילום: אליעד לוי
    ענת טהון אשכנזי
    צילום: לימור שגיא
    הדס בן אליהו
    צילום: לימור שגיא
    מומלצים