למה המחאה הובלה בידי צעירים, יהודים וצברים?
כל מי שחזה במחאה של קיץ 2011 הבחין בכך שהכוח העיקרי בה הורכב מיהודים, צעירים, משכילים ולרוב, ילידי הארץ. מדוע נעדר מקומם של ערבים, חרדים ועולים? בדו"ח טאוב נטען כי המקור למחאה היה ציפיה שהתבדתה, להשתייך למעמד הבינוני העליון. ציפיה שמאפיינת בעיקר אוכלוסייה מסוימת
הפרק שחיבר מיכאל שלו עוסק בשאלה שכבר עלתה לתודעה הציבורית מספר פעמים אך טרם הוקדש לה מחקר מקיף: מדוע עמדו בראש המחאה דווקא צעירים ילידי הארץ, בני המעמד הבינוני, ולא חרדים, עולים או ערבים, שנחשבים לאוכלוסיות השרויות במצוקה כלכלית גדולה יותר?
תשובתו של שלו מפתיעה, ומתבססת על ההנחה שלא ניתן למדוד מצב כלכלי של קבוצה מובדלת באוכלוסיה במבודד משאר הקבוצות המרכיבות את אותה חברה. מצב כלכלי כפי שהוא מתבטא ברמת השכר הריאלי (השכר לעומת התייקרות המוצרים), חייב להימדד באופן יחסי אם ברצוננו לענות על השאלה האם לקבוצה מסוימת של אנשים יש סיבה לחוש מתוסכלים ממצבם.
על מנת למדוד את מצבם הכלכלי של הצעירים ילידי הארץ בישראל בשנים שקדמו למחאה החברתית, ערכו החוקרים בדיקה של ההכנסה החודשית הריאלית של משפחות עובדות מאותה קבוצה, מנוכה מההתייקרויות במשק. לאחר מכן מוקמה הכנסה זאת במדרג השכר של כלל אזרחי המדינה, המחולק לאחוזונים. במדרג זה, האחוזון העליון מייצג 1% ממשקי הבית שהכנסתם היא הגבוהה ביותר והאחוזון התחתון מייצג 1% מהאוכלוסייה שהכנסתם היא הנמוכה ביותר.
ממצאי המחקר מלמדים כי בעוד שכרם הריאלי של צעירים יהודים ילידי הארץ נותר יציב בין השנים 2004-2010, דירוגם באחוזונים ירד בחדות מהאחוזון ה-64 לאחוזון ה-54.
ההסבר המתקבל על הדעת לאותה תופעה היא שמשפחות מקבוצות אחרות באוכלוסייה - יהודים ילידי הארץ בגילאים מבוגרים יותר, ילידי ברה"מ לשעבר, חרדים או ערבים ישראלים – שיפרו את מיקומן במדרג השכר ודחקו את הצעירים ילידי הארץ למיקום נמוך יותר.
על מנת לבדוק את ההנחה הזאת, ערכו החוקרים השוואה בין שיעור המשפחות העובדות בחמישון השכר העליון (20% מהאוכלוסייה הנהנים מההכנסות הגבוהות ביותר) על סמך ארץ הלידה והגיל של ההורים.
נמצא כי בשנים 1995-2010 ירד שיעור המשפחות בחמישון העליון שבהן ראש משק הבית (בעל ההכנסה הגבוהה ביותר) הוא יהודי, אקדמאי, יליד הארץ שגילו מתחת ל-40, מ-50% ל-40%. באותה תקופה, עלה השיעור המקביל בקרב משפחות שבהן ראש משק הבית נולד בברית המועצות לשעבר מ-28% ל-19% מכלל משקי הבית בקבוצה זו.
עורכי המחקר מציינים כי "בקרב ילידי הארץ, מחצית מהשחיקה בהישגים התרחשה בשנים האחרונות – בדיוק בזמן שמיקומן של המשפחות המבוגרות יותר בשנות הארבעים לחייהן התאושש. בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר, יותר משפחות צעירות הצליחו להגיע לחמישון העליון מאשר משפחות מבוגרות – מה שמתאים לטענה כי עולים צעירים נהנים מסיכוי גבוה יותר ליהנות מהיתרונות של התבגרות בישראל".
לטענת החוקרים, מאחורי המחאה החברתית של צעירי מעמד הביניים, עומדת מציאות שבה סיכוייהן של משפחות צעירות להצטרף למעמד הביניים העליון פחתו בחדות בקרב יהודים ילידי הארץ ובשיעור עצום בקרב ערבים. במקביל, סיכוייהן של משפחות צעירות מברית המועצות לשעבר להגיע לשם השתפרו משמעותית עם הזמן.
"למעשה, ניתן לומר כי מרבית המשפחות הללו עסוקות במאבק על מציאת מקומן במעמד הביניים ובמעמד הביניים העליון", מציינים החוקרים. עם זאת, יש לציין כי מצבן של משפחות אלה עדיין קשה יותר מזה של משפחות שבהן ראש משק הבית נולד בארץ.
מהם החסמים שנוספו בשנים האחרונות, אשר מקשים על צעירים ילידי הארץ למצוא את מקומם במעמד הביניים? מחברי המחקר ניסו לספק מספר תשובות. ראשית, צוינה הירידה בערך ההשכלה הגבוהה עקב ריבוי בעלי התעודות, והעלייה בדרישות הסף למשרות.
נוסף לכך, נטען כי הירידה בכוחה של העבודה המאורגנת בישראל גורמת לכך שצעירים מועסקים בתנאים פחות טובים, הן ביחס לשנים עברו והן ביחס לעובדים מבוגרים יותר. "עובדים צעירים יותר עלולים להיפגע מהסדרים נפוצים המכונים 'דור ב''", מציינים החוקרים, "שמעניקים יתרונות לעובדים ותיקים ומונעים את קבלתם של עובדים צעירים באותם התנאים".
בנוסף, העלייה החדה במחירי הדיור, בעיקר במרכז הארץ, גרמה לשחיקה של אחד היתרונות המרכזיים של מעמד הביניים – מגורים בגוש דן, בקרבתן של הזדמנויות תעסוקה רבות.
"מחקר זה תומך בטענה כי מאחורי המחאה החברתית של 2011 עמדה ירידה בכוח הקנייה ובהישגים הכלכליים היחסיים של אנשים צעירים ומשפחות צעירות בישראל", נכתב בדו"ח.
"עם זאת, בעוד שהשחיקה בשכר ובהכנסה הייתה בדרך כלל חמורה ביותר בקרב הערבים והחרדים, הנמצאים ממש בתחתית הדירוג הכלכלי, הרי שמסיבות חברתיות ופוליטיות נותרו שני המגזרים הללו בשולי תנועת המחאה. הבסיס העיקרי להתקוממות ההמונית הוא האתגרים הכלכליים העומדים בפני בני הדור הצעיר שציפו לתפוס מקום במעמד הביניים ובמעמד הביניים העליון, ואלה הם בעיקר יהודים ילידי הארץ".
לפנייה לכתב/ת 
